כמה יפים אנשי הנתינה

כַּמָּה יָפִים הֵם אַנְשֵׁי הַנְּתִינָה!

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי נַחוּם בֶּרְנְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א:

בִּהְיוֹתוֹ בָּחוּר צָעִיר הִגִּיעַ חָמִי, הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יִשָּׂשכָר דֹּב הַגֶר מִסַּוָוארָאן זיע"א, לִישִׁיבַת מִיר. הוּא הָיָה מָלֵא בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבְצִפִּיּוֹת גְּדוֹלוֹת, כַּיָּאֶה לְנַעַר צָעִיר בִּישִׁיבָה מְפֹאֶרֶת.

בְּאַחַד הַיָּמִים הוּא נִגַּשׁ אֶל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, מָרָן הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יְהוּדָה פִינְקֶל זיע"א, וְהִצִּיג בְּפָנָיו 'שְׁטִיקְל תּוֹרָה', חִדּוּשׁ מְרַתֵּק שֶׁעָמַל עָלָיו רַבּוֹת. בְּרַגְלַיִם רוֹטְטוֹת הִשְׁמִיעַ אֶת הַחִדּוּשׁ, מִתְאַמֵּץ שֶׁלֹּא לְהִתְבַּלְבֵּל מֵהַמַּעֲמָד הֶחָשׁוּב.

עִם סִיּוּם דְּבָרָיו, הִתְרוֹמֵם רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הַדָּגוּל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יְהוּדָה, מִמְּקוֹמוֹ. עֵינָיו בָּרְקוּ מֵהִתְרַגְּשׁוּת, וְהוּא קָרָא בְּקוֹל: "אָה, אֵיזֶה יֹפִי! מַגִּיעַ לְךָ…". בְּאָמְרוֹ זֹאת, דָּחַף לְיָדָיו 5 לִירוֹת – סְכוּם מַשְׁמָעוּתִי בְּאוֹתָם יָמִים, הַשָּׁוֶה לִכְ-400 שְׁקָלִים שֶׁל יָמֵינוּ.

מֵאוֹתוֹ רֶגַע, נוֹצַר קֶשֶׁר מְיֻחָד בֵּין הָרַב לַתַּלְמִיד. בְּכָל שָׁבוּעַ הָיָה חָמִי, נַעַר צָעִיר בְּסַךְ הַכֹּל, חוֹזֵר אֶל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וּפוֹרֵשׂ לְפָנָיו 'שְׁטִיקְלִים' שֶׁחִדֵּשׁ. וּבְכָל פַּעַם מַמָּשׁ, כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הָיָה הַ'מִירֶר-רָב' מִתְרַגֵּשׁ וּמִתְלַהֵב וְשָׂמֵחַ.

וְהַתְּחוּשָׁה? אוֹי, הִיא לֹא מָשָׁה מִלִּבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר לְעוֹלָם!

 

מַעֲשֶׂה נוֹסָף עַל טֹהַר לִבּוֹ שֶׁל רֹאשׁ יְשִׁיבַת מִיר, סֻפַּר בְּהִזְדַּמְּנוּת עַל יְדֵי הָרַבִּי בַּעַל הַ'נְתִיבוֹת שָׁלוֹם' מִסְּלוֹנִים זיע"א. הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר הָרַבִּי הֵחֵל בְּמַהֲלַךְ הֲקָמַת יְשִׁיבָתוֹ, נִתְקַל בְּאֶתְגָּר כַּלְכָּלִי עָצוּם, וְהִתְקַשָּׁה מְאוֹד בְּאִסּוּף הַמָּמוֹן הַדָּרוּשׁ.

בְּאַחַד הַיָּמִים פָּגַשׁ הָאַדְמוֹ"ר אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יְהוּדָה, וְסִפֵּר לוֹ עַל רְצוֹנוֹ לְהָקִים יְשִׁיבָה. רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה שָׁאַל אוֹתוֹ בְּפַשְׁטוּת: "וְכֶסֶף מְנָלָן?".

"בֶּאֱמֶת אֵין", הֵשִׁיב הָרַבִּי בְּכֵנוּת.

בְּלִי לְהַסֵּס, לָקַח אוֹתוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יְהוּדָה לְבֵיתוֹ, וְנָתַן בְּיָדָיו סְכוּם אַדִּיר שֶׁל 4,000 לִירוֹת.

הָמוּם, שָׁאַל הָאַדְמוֹ"ר מִסְּלוֹנִים: "וּמִיר, מַה תְּהֵא עָלֶיהָ?".

רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הֵנִיף אֶת יָדוֹ בְּבִטּוּל. "מָה זֶה מְשַׁנֶּה – מִיר, סְלוֹנִים. לוֹמְדִים שָׁם? זֶה הָעִקָּר!".

***

בִּתְפִלַּת "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ" אָנוּ מְיַחֲדִים שֶׁבַח לְבוֹרֵא הָעוֹלָם: "שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק". לִכְאוֹרָה, הַהֶמְשֵׁךְ הַמִּתְבַּקֵּשׁ הוּא: "וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לָק-ל אֱמֶת". אֲבָל לֹא. הַתְּפִלָּה מַמְשִׁיכָה בְּנֹסַח אַחֵר: "וַאֲנַחְנוּ – כּוֹרְעִים, וּמִשְׁתַּחֲוִים, וּמוֹדִים, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים". וְעוֹלָה הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ? הֲרֵי לִכְאוֹרָה, זֶה לֹא הָפוּךְ מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, שֶׁהֲרֵי הֵם מִשְׁתַּחֲוִים לַהֲבָלִים, וְאָנוּ לְקֵ-ל חַי וְקַיָּם?

וְהַתְּשׁוּבָה, נִפְלָאָה: הֵם, גּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, מִשְׁתַּחֲוִים לַהֲבָלִים, וּמַטְּרָתָם הַיְּחִידָה הִיא: לָקַחַת. לֹא לָתֵת! אֶלָּא לְהַרְוִיחַ, לְקַבֵּל, לְהִוָּשַׁע. רַק לְשֵׁם כָּךְ הֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְכָל מָה שֶׁרַק חוֹשְׁבִים שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לָהֶם. אֲבָל אֲנַחְנוּ, עַם יִשְׂרָאֵל, כָּל מַטְּרָתֵנוּ הִיא לְהִשְׁתַּחֲווֹת, לִכְרֹעַ, לְהוֹדוֹת וּלְהִכָּנַע לְרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. יֵשׁ לָנוּ הַכָּרַת הַטּוֹב. אָנוּ בָּאִים לָתֵת. לְהַרְבּוֹת אֶת כְּבוֹדוֹ שֶׁל מַלְכֵּנוּ, לְהִכָּנַע לְפָנָיו בְּלִי אִינְטֵרֵסִים וּתְנָאִים, וּלְהוֹדוֹת לוֹ עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁגָּמַל עָלֵינוּ. יִחוּדֵנוּ כְּעַם הַנִּבְחָר הוּא בְּכָךְ שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים לָתֵת וּלְהַשְׁפִּיעַ טוֹב – "רַחֲמָנִים, בַּיְשָׁנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים". אֶת הַתְּכוּנוֹת הַלָּלוּ יָרַשְׁנוּ, לְלֹא כָּל סָפֵק, מֵאָבִינוּ אַבְרָהָם…

לִמּוּד הַמִּשְׁנָיוֹת הוּא בְּעַצְמוֹ סוּג שֶׁל נְתִינָה. כַּאֲשֶׁר אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה, הוּא לֹא רַק מְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא גַּם מַשְׁפִּיעַ קְדֻשָּׁה וּנְתִינָה לָעוֹלָם כֻּלּוֹ. חֲזַ"ל מְתָאֲרִים אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה כְּמַעֲשֶׂה שֶׁמַּפְרֶה אֶת הַמְּצִיאוּת כֻּלָּהּ, וּמַזְרִים אוֹר וּבְרָכָה לְכָל הַבְּרִיּוֹת.

וּבְכֵן, בִּנְתִינָה כָּזוֹ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לְהִשְׁתַּתֵּף. בִּקְבִיעוּת, כָּל יוֹם, לְלֹא פְּשָׁרוֹת. כַּמָּה אֲנָשִׁים יִהְיוּ מְאֻשָּׁרִים בִּזְכוּתֵנוּ. רַק מִלַּחֲשֹׁב עַל זֶה הַלֵּב מִתְמַלֵּא הִתְרַגְּשׁוּת.

למאמרים האחרונים

.

ברוממות חג הפסח

.

אף פעם לא מאוחר

.

כוחה של משנה אחת!

האזנה לשיעורי הרב אברהם יעקב בוים

0723323020 >> 1 >> 1 >> 4

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן