הכתבה מובאת בפניכם ברשותו ובאדיבותו של ר' מרדכי וינשטוק הי"ו, תודתנו שלוחה לו על כך.

קרדיט תמונה: ויקיפדיה

מאחורי הקלעים של העירוב

בראשית ימי היישוב היהודי באירופה כאשר הסגירו את אבותינו בגטאות הסגורים, בניקל הותרה להם ההוצאה מרשות לרשות, שכן די היה בעירוב חצרות כדי להתירה את ההוצאה. וכן הנהיגו הראשונים לעשות מצה אחת בערב פסח בשביל כל הקהילה ולזכות מצה זו עבור כולם כדי שבמשך כל השנה הבאה יהיו כולם מותרים להכניס ולהוציא מרשות לרשות בחצרות ובמבואות.

עם התפתחות יישובי היהודים בערבות אוקראינה וגליציה, התחילו לבנו את בתיהם ברחבות ולא בצפיפות הידועה של הגטו. ממילא בטלו מהם דיני מבואות המשותפים, שכן כמעט כל בית ובית בעיירות הקטנות נעשה רשות מיוחדת לעצמו, ושוב לא הועילו עירובי חצרות ושיתופי מבואות. או אז התחילו בתיקון עירובין, להחשיב את כל העיר או העיירה שיהיה להם דין חצר ומבוי, שאז יועיל שיתוף מבואות לכל העיר יחד ויוכלו כולם להתיר בה את הטלטול ממקום למקום. תיקון זה כידוע ומפורסם בימינו, כרוך בעבודה מרובה ופיקוח רב. שכן צריך לתקן בכל רחוב שתהא בו צורת הפתח.

***

נועדנו איפוא לשיחה עם הרה"ג רבי נתן וינפלד שליט"א מגדולי וחשובי הרבנים בעיר רחובות שכיהן במשך שנים ארוכות כרב האחראי על העירוב בעירו, ושידיו רב לו בהקמת ותיקון עירובין בכל רחבי הארץ. הרה"ג רבי נתן ברוחב לב ובשפה קולחת שח בפנינו סיפורים מרתקים מתוך השטח, כשבין השיטין החכמנו בכמה וכמה נידונים מהלכות חמורות אלו.

פרצה בקרן זווית

אחד מדיני עירוב הוא, שאם יש פרצה במחיצות העירוב, הרי שכל זמן שהפרצה הינה עד גודל עשר אמות, העירוב כשר. אמנם אם היא גדולה מעשר אמות, כי אז העירוב נפסל. ברם כאשר הפרצה היא בקרן זווית – היכן שמתחברים שני כתלים של העירוב כגון במפגש הכותל המזרחי והכותל מצד דרום וכדו' והפירצה היא בזווית החיבור של הכתלים, כי אז דינה של פרצה כזו שפוסלת בשלושה או בארבעה טפחים (משנה ברורה שסא, י).

בעת שהייתי אחראי על בדיקת העירוב ברחובות, אירע פעם שמצאנו בעת הבדיקה השבועית פרצה בקרן זווית. כיון שכן, הוריתי לתחזוקן האחראי על התיקונים, שיניח באותו מקום קרש, על מנת לסתום את הפרצה. וכן עשה, והוא הניח במקום קרש שגובהו 85 ס"מ.

סדר הדברים היה שהרה"ג רבי אברהם ישראל רובין שליט"א מרבני העיר רחובות, היה עובר עימי פעם בחצי שנה וסוקר את העירוב כולו. כאשר הגענו לאותה פרצה והרב רובין ראה את הקרש, תמה באוזני על גובהו. "אנו משתדלים" – אמר לי "לנהוג בכל מקום להחמיר לפי שיעור חזון איש, ולפי שהקרש שהונח כדי ליצור מחיצה עליו להיות בגובה של עשרה טפחים, ומדוע הנחת קרש הגבוה רק 85 ס"מ ושיש בו עשרה טפחים אך ורש לשיטת רבי חיים נאה?! (לשיטת חזון איש עשרה טפחים הם 98 ס"מ).

ואני השבתי לו שכיון שהפרצה הינה פחותה מ38 ס"מ, הרי שלפי החזון איש – הלא אין כאן כלל פירצה, לפי שאין בה ארבעה טפחים לפי שיעורו, ונמצא שממה נפשך העירוב כשר – אם כשיטת רבי חיים נאה שיש כאן פרצה – הרי יש כאן מחיצה, ואם כשיטת החזון איש שאין כאן מחיצה, הלא אף פרצה אין כאן.

ברם הרב רובין שליט"א לא הסכים עימי באומרו "הפעם תרשה להניח במקום כזה קרש הנמוך מעשרה טפחים, ובפעם אחרת יבואו להניח קרש כזה גם במקום שתהא פרצה פוסלת אף לשיטת החזון איש, ולפיכך אין לערוך חשבונות כאלו".

קבלת שבת על פני השדה

הסדר בבדיקת העירוב ברחובות היה, שביום חמישי היה התחזוקן עובר לבדוק את כל העירוב ומתקן את כל התיקונים הנדרשים וביום שישי היינו עוברים שוב על כל העירוב יחדיו ובודקים שכולו כשר. (דעת מרן גאב"ד טשעבין בתשובותיו (שו"ת 'דובב מישרים' ב, כח) שאפשר להסתמך על כשרות העירוב שנבדק ביום חמישי. אמנם החזון איש בהשגה שכתב על גיליון ה"דובב מישרים" (ונדפסה באיגרות החזון איש ג, קה) חלק וסבר שיש לבדוק את העירוב כולו ביום שישי. אנו נהגנו כדעת החזון איש לבדוק את כל העירוב ביום שישי, אך מכל מקום היינו דואגים שהתחזוקן יסייר בכל גבולות העירוב כבר ביום חמישי כדי שלא יצטברו תיקונים רבים מדאי ליום שישי).

שנה אחת בערב שבת חול המועד סוכות, אירע שכל התיקונים המתינו לנו ליום שישי לפי שלרגל החג התחזוקן לא עבד ביום חמישי. והנה גילינו תקלות רבות הדורשות תיקונים רבים והעבודה נמשכה שעות רבות. את התיקון האחרון סיימנו דקות בודדות לפני השקיעה והחנינו את הרכב במקום ומכאן ועד סוף העירוב כבר בדקנו רגלית ומצאנו שכולו כשר. היינו שלושה אנשים – שכן עימי היו גם התחזוקן ועוד בחור שהיה נלווה עימנו בקביעות בכל יום שישי על מנת לסייע בעבודת הקודש.

כאשר סיימנו את הבדיקה היה זה לאחר השקיעה ואנו בשדה בסמוך לכפר ביל"ו שמחוץ לעיר. עמדנו והתפללנו מנחה בשדה ואז פנינו לשוב הביתה ברגל. עודנו מתקרבים אל העיר ואותו בחור שח בפני את דאגתו שבשובו כעת הביתה בשעת חשיכה כאשר כל הציבור בבתי הכנסת והרחוב מלא נשים וטף והוא יכנס לביתו לבוש בבגדי חול וללא מגבעת לראשו, עלולים הכל לחשוב שהוא ירד מן הדרך. הסכמתי עימו אך אמרתי לו שלפי שגם אני נכנסתי לרכב בלא השטריימל כי אז אני אצעד עימו ואלווהו אותך עד הבית. "ומן הסתם אם יראו את שנינו הולכים יחדיו, כבר לא יחששו שמשהו אירע לך…"

בליל שבת קודש אחרי סעודת שבת, סיפרתי את שאירע לנו לאחד מתלמידי החכמים בעיר. והלא הגיב מיד, "הלא שבת זו היא יום ג' דסוכות – אושפיזא דיעקב אבינו ע"ה שעליו נאמר הפסוק "אם תשיבו משבת רגליך… והאכלתיך נחלת יעקב אביך" – שמירת השבת כשבתו של יעקב, היתה כנראה גם בזכותו.

הממהרים לבוא

בהמשך השיחה שח בפנינו הרה"ג רבי נתן, כי לימים קיבלו על עצמם אחראי מחלקת העירובין בעיר רחובות לסיים את כל תיקוני העירוב עוד לפני פלג המנחה משום מעשה שכך היה:

באחד מימי שישי פגעה מכונית בעמוד חשמל והפילתו. סמוך לאותו עמוד חשמל ניצב גם עמוד העירוב אשר גם הוא נפגע בתאונה. בסיור הקבוע שערכנו כדי לבדוק את כשרות העירוב גילינו את התקלה. במקום כבר ניצבו אנשי חברת החשמל שעמלו על הצבת עמוד חלופי, ולכששאלנו אותם אימתי יסיימו לתקן זאת והם השיבו שהתיקון יארך שעתיים. היה זה יום שישי של שעון קיץ והשעה היתה 4:00 אחר הצהריים כשהשבת עתידה להיכנס ב7:00 בערב. לפיכך סיכמתי עם התחזוקן שבשעה 6:00 – הזמן המשוער שבו אנשי חברת החשמל יסיימו את מלאכת התיקון, יצא לתקן את התקלה ויציב עמוד עירוב סמוך לעמוד החשמל החדש. ואכן מספר דקות לאחר השעה 6, יצאנו אל התקלה וסידרנו הכל כראוי. בדרכנו חזרה פגשנו במנין אנשים שכבר קיבלו שבת בפלג המנחה וכעת סיימו תפילת מעריב.

עודם מאחלים לי "א גוטען שבת" שהרי אצלם כבר שבת קודש, והנה מכה בי ההכרה שהרי יש בעיר עשרות אנשים שקיבלו על עצמם שבת וכעת כבר יצאו מבית הכנסת כשהם מטלטלים – עוד לפני שהעירוב תוקן. שכן אנו נהגנו במקרים של שעת הדחק לתקן את העירוב עד השקיעה ולמצער עד הדלקת נרות ולא לקחנו בחשבון את אותם מקדימים לקבל שבת.

ואכן ביום ראשון התאספנו עם רבני העיר וקבענו שמעתה והלאה העירוב יתוקן עד שעה ורבע זמניות לפני שבת שזהו פלג המנחה וכך לא ישוב על עצמו מקרה כזה שבו בשעה שהעירוב תוקן היו מי שכבר קיבלו על עצמם שבת ומהם שטלטלו בשבת שעה שהעירוב עוד לא תוקן לגמרי.

***

לימוד הלכות עירובין

הרושם העולה מדבריו של הרב וינפלד שליט"א – שאמנם ישנם רבנים שמתעסקים בתיקוני עירובין, אבל מדובר בהלכות סבוכות ובניקל ניתן להיכשל באיסורי טלטול והוצאה. על כן כולנו כאיש אחד מצטרפים יחדיו ביום רביעי פרשת שמות למסגרת הלכה יומית, מתחילים ללמוד כל יום שלוש סעיפים בהלכות עירובין. והשי"ת יעזור שנזכה ללמוד על מנת לשמור, לעשות ולקיים.