מאחורי הקלעים

זכיתי בשבוע שעבר לקיים סיור מקיף במשרדי המערכת של ארגון קביעותא, הארגון המפעיל את מסלולי הלימוד של המשנה וההלכה היומית. קיבלתי סקירה מקיפה על זרועות הפעולה השונים, השקפתי על עבודת חברי ההנהלה, הרבנים וחבר צוות הפעילים. ישבתי והחכמתי, בצל קורת הרבנים שמקליטים את השיעורים. בהתפעלות, חזיתי בעבודת הקודש של עורכי המבחנים. גם נכנסתי לחדרו של הרב הגאון החפץ בעילום שמו, בעת שהוא יושב ועורך את ההקדמות המרתקות לכל מסכתא והביאורים הנפלאים על כל משנה. 

ככל שהסיור התקדם וראיתי את היקף הפעילות, החלתי ממש להתפעם. ברוך ה' מזה כחצי שנה, אני זוכה לעבוד בשיתוף פעולה עם ארגון קביעותא הנפלא. אני כותב בדרך כלל מאמרים לעלון, עוזר קצת בהפצת הלימודים בפלטפורמות דיגיטליות, אבל אף פעם עוד לא נכנסתי למשרדי הארגון באופן פעיל, לסיור כל כך מקיף ומקסים. ביקרתי חפוזות פעם ופעמיים, אך בדרך כלל שמרתי על קשר טלפוני ושלחתי את התכנים במיילים. כעת לאחר שבעה חודשים, החלטתי שאני חייב לבוא לכמה שעות טובות, לראות איך הדברים עובדים באמת מקרוב. 

אני לא יודע מה חשבתי לעצמי לפני כן, כנראה שלא באמת חשבתי. אבל הייתה לי איזשהו הנחת יסוד לא מבוססת בראש, שלא צריך פה צוות גדול כי אין כל כך הרבה עבודה. אמרתי לעצמי, כנראה יש רב אחד שמוסר שיעורים, עורך מבחנים, מוציא לאור עלונים וגם מתפעל את קווי הטלפונים. כנראה שאותו אחד – המשכתי לספר לעצמי – גם מטפל בצרכי המשרד השוטפים, שולח בדואר לוחות, מבחנים ועלונים למאות המוקדים וגם דואג לתזמן שליחת תכנים בדואר אלקטרוני לאלפי המנויים. עכשיו שאני משחזר את המחשבות הללו, זה נשמע מצחיק, אבל אלו היו תחושותי רגע לפני שפסעתי ברגל ימין אל עבר מפתן הדלת של משרדי ארגון קביעותא, הממוקמים בבני ברק ברחוב אלישע.  

נכנסתי פנימה בסקרנות גדולה, הוכיתי בתדהמה. המקום רחש המולה, מכונת דפוס אדירה הדפיסה חוברות בכמויות גדולות, מספר טלפונים צלצלו, מקלדות המחשבים תקתקו. בעמדת המחשב הראשונה ישב אברך על תוכנות עריכת סאונד. חתך, הוסיף אפקטים, הגביר ווליום וסינן רעשים. הכל בשביל שיעור של משניות יום המחר, אותו מוסר אחד מהמגידי שיעורים הכי מושמעים בקו. במחשב נוסף, עימד אברך אחר את המבחנים של השבועות הבאים. לצידו ישב עוד פעיל, עמל להכניס פרטים של אנשים שרוצים לפתוח באזור מגוריהם, מוקדי חלוקה של לוחות שנה עם לימוד יומי. 

"מה קורה פה?" שאלתי את הרב יהודה, מנהל המשרד שליווה אותי. "הרי בסוף", הוספתי להקשות עליו "מדובר בסדר לימוד של עשר דקות עד רבע שעה ביום, למה צריך בשביל כך כזה מערך?".  הוא חייך לעומתי, מכין לי כוס קפה ומושיב אותי בשלווה. "זה נכון שבסוף, הלומד לומד את שתי המשניות או שלוש ההלכות במשך כעשר דקות. אבל כדי שהוא יגיע לאותם עשר דקות, אנחנו בארגון צריכים להשקיע שעות רבות ולא מעט כוחות". בנעימות שיחתו הוא החל לסבר את אוזניי, "הרי כל אחד ואחד מאיתנו הוא שונה. כדי להביא את סדר לימוד המשנה היומית למודעות של אנשים, צריך לפעול באופנים שונים. יש שמתעוררים מפרסומים או פרוספקטים, אחרים מתלהבים ומתחילים ללמוד בשל מכתבי העידוד מגדולי הרבנים והאדמו"רים". או כאלו שפשוט נפעמים בגלל המתמטיקה הפשוטה – בהשקעה קטנה הם ירכשו קנייני נצח בששה סדרי המשנה.

"כדי לשמור על ההתמדה והחיות", ממשיך הרב יהודה להסביר לי, "צריך לספק לכל אחד ואחד את החיזוקים שהם צריכים. ישנם השומרים על עקביות הלימוד בזכות המבחנים השבועיים, המאפשרים להם לסכם את הלימוד לשאלות פרקטיות, מעשיות, ומדרבנים אותם לשנן היטב את הלימוד של כל יום. לומדים אחרים מאזינים כל יום ובקביעות, לשיעורים של הרבנים השונים, בשפות השונות ובסגנונות מגוונים. ויש גם מתמידים שאוחזים בחוזקה בסדר היומי, בזכות חוברות הביאורים והמדורים המרתקים בעלונים החודשיים".

"כל אלו באים לעולם", יהודה מתחיל להסביר לי על מאחורי הקלעים "בהשקעה מרובה. כדי להכין מבחנים, יושב אחד מתלמידי החכמים של הארגון על המדוכה ומנסה למצוא על כל משנה, שאלה שתביא הכי הרבה תועלת בחידוד וסיכום עבור הלומד. כשהוא גומר להכין את השאלות, הם עוברות להגהה ובקרה אצל תלמיד חכם מובהק נוסף. המבחנים מוגשים לציבור באופנים שונים, ראשית השאלות מוקלטות בקו הטלפון, שם מאזינים לשאלה ומקישים את התשובה הנכונה. בנוסף גרפיקאי מעמד את ארבעת המבחנים השבועיים של כל חודש, בצורה מפוארת כעלון. העלון הזה מופץ באלפי עותקים, במוקדים בכל הערים, בבתי כנסת, כמו גם לאלפי מנויים שמקבלים אותם בפקס ובמייל. חידוש מרענן שהכנסנו בחודשים האחרונים והתקבל באהדה גדולה אצל הלומדים, זה האפשרות הנוחה והקלה לעשות את המבחן באמצעות המכשירים של קהילות ונדרים פלוס, שנמצאים כיום בכל כולל ובית מדרש".

"בנוגע לשיעורים", יהודה ממשיך להסביר לי על דרכי הפצת התורה הנוספים, יש לנו ברוך ה' כמה וכמה מגידי שיעורים שהם תלמידי חכמים מופלגים. השיעורים נמסרים בלשון הקודש בהברה ישיבתית וגם עברית, יש הנמסרים בשפת היידיש. כל אחד מהלומדים מתחבר לסגנון המג"ש המועדף עליו ומאזין בקביעות לשיעוריו. אנחנו מעלים את השיעורים לקו הטלפון אליו מאזינים המונים, ולאחרונה גם לערוצים דיגיטליים אליו נחשפים רבים מכל גווני הקשת והמגזרים. יש אלפי מנויים שמקבלים, מדי בוקר תזכורת בדואר האלקטרוני על סדר הלימוד היומי. ומעגלים יותר נרחבים שבוחרים לקבל פעם בחודש, ניוזלטר מסכם על כל הלימודים, העלון החודשי, פרסומים על מסכתות ומקצועות חדשים שזה עתה נלמדים וכמובן חוברות ההקדמות והביאורים.

"אל מי אתם מכוונים?" שאלתי את הרב יהודה, "מי הם קהל לומדי המשנה?". "אי אפשר לקטלג אותם", הרב יהודה צוחק על השאלה. "יש לומדים, בכל הרמות, בני כל הגילאים, יוצאי כל העדות ותושבי כל הנקודות הגיאוגרפיות האפשריות. ראש ישיבה עם פראק ונהג משאית עם סרבל, סבא בא בימים שעון על מקל ונכדו עול הימים שמוצץ סוכריה על מקל". הרב יהודה שולף קלסר עב מאחד הארונות, "בוא ניקח לדוגמא שלושה לומדים ופעילים של המשנה היומית, שנקבל הצצה על סוגי הלומדים השונים".

  1. – דניאל הוא יהודי חסידי בגיל העמידה, איש עסקים ישראלי מכובד שעסקיו מצויים בלונדון הבירה. הוא מספר לנו במכתב שהוא שלח למשרדי הארגון, שבכל בוקר הוא מחיש את צעדיו בצינה האנגלית הקרירה להתפלל שחרית במניין מוקדם. מניין שרוב מתפלליו כמוהו, הם סוחרים ובעלי מלאכה שממהרים לעמל יומם. "לאחר התפילה" כך דניאל במכתבו, "אני מאיץ את פעמי לארון הספרים הצפוני, כדי להקדים את שאול ידידי ולתפוס לפניו את הכרך של המשניות המבוארות החדשות של ארטסקרול. יש לנו תחרות סמויה כל בוקר, מי ישיג היום את הכרך הנכסף ומי ייאלץ להתפשר על המשניות הקלאסיות. אני כבר תרמתי לבית המדרש סט שלם נוסף וכך גם ידידי שאול תרם עוד שתי סטים לעילוי נשמת הוריו. עדיין, כל כך הרבה מהמתפללים מקפידים ללמוד את המשניות היומיות תכף אחרי התפילה, שלא נשארים ספרי משניות פנויים בסביבה. בשולחנות המזרח למעלה, הדיין מוסר שיעור מוטעם לוותיקי הקהילה. אני אישית כבר לומד את המשנה היומית במחזור השני, אבל כעת בחודש שבט כשהתחיל המחזור החדש הצטרפו ללימוד רבים נוספים בבית המדרש".
  2. – הבחור המצוין בנימין הי"ו ששם משפחתו שמור במערכת, הוא מהתלמידים המופלגים באחת הישיבות הגדולות מהחשובים בירושלים. הוא מנהיג מזה תקופה לא קצרה, סדר לימוד מיוחד לבני הישיבה. סדר הלימוד שלא כלול במסגרת הרשמית של לימודי הישיבה, נועד רק למתמידים מיוחדים שרוצים לנצל גם את בין הסדרים. תוכנית הלימוד הוא הספק יומי של שתי משניות כפי הסדר של תוכנית 'המשנה היומית', אך כדרך בחורי ישיבה בני עליה הם העלו את הרף לפסגות חדשות. יש להם מערך מסודר של עזרי שינון וחזרות, הבחורים מתפלפלים על היוצא מן הלימוד למעשה. וכל הלימוד נעשה באווירה מיוחדת של חדוותא דשמעתא.  וכך סיפר לי בנימין בשיחת הטלפון הספונטנית שקיימנו איתו: "הרגשתי שהבחורים "המבקשים" מחפשים עוד איזה משהו לבין הסדרים, מלבד שיעורי העיון והבקיאות הקבועים. מצד אחד צריך לפוש קמעא מאימוץ המוח המתמשך של שעות הבוקר, מאידך הם לא חפצים להתבטל. לכן פעלתי לפתוח את החבורה של לומדי המשניות, בסייעתא דשמיא גיבשנו קבוצה מובחרת של מצוייני הישיבה. אני עושה להם תעמולה שלמה במבואות הפנימיות ובלוחות המודעות. קניתי להם משניות כיס מבוארות וזוכה לערוך בסיוע ארגון קביעותא הגרלות לנבחנים על הלימוד השבועי".
  3. אליהו הוא נהג הסעות, שזוכה מדי בוקר להוביל תינוקות של בית רבן לתלמוד תורה. הוא אוהב את עבודתו ומרגיש שמעבר לפרנסה יש בה גם שליחות ומצווה גדולה. הוא מאוד זהיר במלאכתו, גם מבחינת הבטיחות בדרכים הגובלת כידוע בדיני נפשות, אך בעיקר הוא שומר על הנשמות הטהורות. מקבל את הצדיקים המתוקים בסבר פנים יפות, בראש חודש הוא מחלק להם סוכריות. כחלק בלתי נפרד מחובת השמירה, הוא מאוד נזהר במה שיושמע במערכות השמע. רק שירי קודש מזמרים יראי שמיים או מקהלות חצרות החסידים. אבל בחודשים האחרונים הוא משמיע  לילדים שיעור משנה, למרבה התדהמה הם כולם יושבים בדממה ומאזינים לו בשקיקה. וכך הוא כתב במייל ששלח לארגון: "שלום וברכה לארגון הנפלא קביעותא. קוראים לי אליהו, אני זוכה מזה כעשרים שנה לשמש כנהג הסעות עבור תלמודי תורה ומוסדות. כחלק מעבודתי אני רואה זכות לעצמי לשמור על האוזניים הקדושות, לשמור על הנוסעים הרכים שלא יכשלו בשמיעת דברים לא מתאימים. תמיד נהגתי להדליק להם מוזיקה חסידית והם מאוד נהנו ממנה, אבל אני שגדלתי על מוזיקה מזרחית ואנדלוסית לא יכולתי לסבול זאת. אמנם הבחנתי שהמילים מהמקורות והרגשות מכוונים למקומות הנכונים, אבל ה איי איי איי החסידי הזה צרם לי". 

"לאחרונה גיליתי את המשניות היומיות ואת השיעור הנפלא הנמסר בחברותא על ידי הרב יונתן שטנצל והרב אהרן קסטל שליט"א. אני מדליק את השיעור שלהם באוטובוס, כדרכם בקודש הוא מתחיל בניגון ונעימה (גם חסידי אבל יותר נסבל). הילדים מאזינים בשקיקה, מחכים כל בוקר לשמוע שוב את הפתיח הנפלא. אני לא יודע עד כמה כל הילדים מבינים את כל המשנה, אבל הם יושבים בשקט עד סוף הנסיעה.  

למאמרים האחרונים

Kaufmann_Day_of_Atonement (1)

עבודת יום הכיפורים

חמש מטבעות זהובים (1)

5 הזהובים - למי ולמה

התמדה עצומה (1)

לימוד התורה בקביעות

האזנה לשיעורי הרב אברהם יעקב בוים

0723323020 >> 1 >> 1 >> 4

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן