תפריט
עומדים אנו בחדש זה לסיים בע"ה את סדר קדשים ולהתחיל סדר טהרות. למדנו בסדר קדשים את דיני הקרבנות לסוגיהם השונים. כל אלה נעשים כמובן רק בבית המקדש, ולכן הובאו בסדר זה גם הדינים הנוגעים לבית המקדש, הן סדר העבודה יום יום (מסכת תמיד) והן צורת הבנין (במסכת מדות).
ולבית המקדש, ולקרבנות, צריך טהרה. טמא אסור להכנס למקדש, גם אם הוא ישראל ואינו עובד עבודה, ובודאי כהן שבא לעבוד עבודה. דבר זה נוגע גם היום, באיסור כניסה להר הבית. וכן אסור הטמא לאכול בשר קרבן. וקרבן טמא אסור גם אדם טהור לאכלו. וגם ב"קדשי הגבול", היינו תרומה הנאכלת לכהנים מחוץ לבית המקדש, יש איסור לטמאה, ואם נטמאה דינה בשריפה.
סדר שלם, הסדר הגדול ביותר, הקדיש רבנו הקדוש לדיני טומאה וטהרה – סדר טהרות.
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה והיו נזהרים מאד. כמעט לכל בית היה מקוה טהרה, וכפי שמוצאים היום בחפירות הארכיאלוגיות שבכל עיר וכפר יהודיים.
בזמן חזקיהו המלך אפילו הקטנים ביותר היו בקיאים בהלכות טומאה. וזכו בזה להנצל מאויביהם. וכך איתא בגמרא (סנהדרין דף צד:): "וחובל עול מפני שמן" (ישעיהו י, כז), אמר רבי יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה. נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו. בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה.
*
והנה במהרה יבנה בית המקדש ונקריב קרבנות, אם כן צריכים כולנו לדעת הלכות טומאה וטהרה.
כיום כולנו נחשבים טמאי מתים, ולכן גם אם ניטהר משאר טומאות, כגון טומאת שרץ, או טומאת נדה, שטהרתם על ידי טבילה, עדיין נשארים טמאים בטומאת מת ולזה לא תועיל טבילה. טומאת מת אינה נטהרת אלא על ידי הזאת מי חטאת מאפר פרה אדומה, וזה אין לנו כיום.
אמנם כבר אמרו חז"ל: "השוכן אתם בתוך טומאותם" (ויקרא טז, טז) – אפילו בשעה שהן טמאים שכינה עמהן. (יומא דף נו:).
דיני טומאה וטהרה שכן נוהגים היום הם טומאת נדה וטהרתה, וטומאת כהנים, וכן "טבילת עזרא" להטהר מטומאת קרי. וכן צריך תמיד להיטהר מטומאת העוונות, על ידי שעושים תשובה. וככל שעולים במעלות התורה והיראה, כן מתקדשים ומיטהרים יותר ויותר.
אמרו חז"ל (משנה סוף מסכת יומא): אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים, שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם". ואומר "מקוה ישראל ה'", מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל.
