תפריט
מסכת תמיד מפרטת את סדר הקרבת התמיד בבית המקדש בכל יום, וכן הקטרת הקטורת. ונתבארו בו גם שאר דברים שהיו הכהנים עושים באותו הזמן.
בפרק ראשון: מקומות שמירת הכהנים בבית המקדש, והיכן היו ישנים וסדר השכמת הבוקר. סיור הכהנים לבדיקה שכל הכלים במקומן בשלום, הכנת חביתי כהן גדול, ותרומת הדשן.
בפרק השני: סילוק שיירי האברים והחלבים שלא נתאכלו לצדי המזבח וריכוז הדשן בערימה (תפוח) באמצע המזבח, סידור מערכות העצים והכנת המזבח להקרבת התמיד והקרבנות שלאחריו.
בפרק השלישי: עריכת הפייס, הגורל, מי מהכהנים מקבל כל תפקיד: מי שוחט, מי זורק, מי מדשן מזבח הפנימי, מי מדשן את המנורה, מי מעלה אברים לכבש. ובסך הכל שלשה עשר כהנים זכו בו. בדיקה אם הגיע זמן השחיטה. הבאת הטלה מלשכת הטלאים, הוצאת כלי השרת, פתיחת דלתות ההיכל. שחיטת התמיד, ומקום השחיטה.
בפרק הרביעי מבואר כיצד נעשתה שחיטת התמיד וזריקת דמו, הפשטו, ניתוחו, הדחתו והעלאת האיברים לכבש. תשעה כהנים היו מעלים את האיברים לכבש, כל אחד מהם מעלה את האיברים שזכה בהם בפייס. את האיברים היו שמים מחצי הכבש ולמטה במערבו, ומלחום. ואחר כך ירדו ובאו להם ללשכת הגזית לקרוא קריאת שמע.
בפרק החמישי מפרטת המשנה כיצד היה סדר קריאת שמע ותפילת הכהנים בבוקר לפני זריחת החמה: ברכת אהבה רבה [וברכת יוצר אור ברכו רק לאחר שהאיר היום וזרחה החמה]. עשרת הדברות. שמע, והיה אם שמוע, ויאמר. אמת ויציב, עבודה, וברכת כהנים [ללא נשיאת כפים, שלא היו הכהנים נושאים את כפיהן אלא לאחר הקרבת התמיד והקטורת]. והרמב"ם כתב שלא פסוקי ברכת כהנים היו אומרים אלא ברכת שים שלום.
לאחר מכן עשו פייס על הקטורת. בפייס זה השתתפו רק אלו שלא זכו מעולם בקטורת. מפני שמעשרת, ולכן רצו שכולם יזכו בה. וכן הפיסו מי מעלה את האיברים מן הכבש למזבח. אמנם ר' אליעזר בן יעקב סובר שמי שהעלה את האיברים לכבש הוא שהעלה אותן על גבי המזבח ולא היו מפיסים על זה.
עוד בפרק זה, ההכנות להקטרת הקטורת: נטילת הכף מלאה קטורת על ידי כהן אחד, וכהן שני את המחתה עם הגחלים שחתה מן המזבח. הליכתם אל בין האולם והמזבח, וכשהגיעו היו זורקים שם את המגריפה, מין כלי שהיה משמיע קול גדול, ובאו הכהנים להשתחוות, והלוים מגיעים כדי לשיר.
בפרק הששי, סדר דישון מזבח הפנימי, דישון המנורה, והקטרת הקטורת.
ובפרק השביעי, השתחואת הכהן הגדול בהיכל, נשיאת כפים לברכת כהנים, הקטרת האיברים, ניסוך היין, תקיעת הכהנים בחצוצרות ושירת הלוים.
ומסיימת המשנה: זה סדר התמיד לעבודת בית אלקינו, יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן.
