על קביעות בלי פשרות!

סיפורים מאלפים בגודל מעלת לימוד התורה באופן קבוע מדי יום ביומו חוק ולא יעבור

סיפר רבי אלי' רוט זצ"ל משמשו המפורסם של הרה"ק רבי שלומ'קה מזוויעל זיע"א, כי רבו ר' שלומ'קה אמר לו פעם, "ס'קומען דא אריין יונגעלייט וואס זעהן אויס ווי בהמות ווייל זיי האלטן פאר א בלאט גמרא…" (נכנסים אלי אברכים הדומים לבהמות (!) משום שטרם למדו היום דף גמרא. את זה אמר רבי שלומ'קה מזוויעל זצוק"ל שהיה נזהר מלדבר שום נדנוד דבר רע על איש מישראל.

איתא בבעל הטורים פר' תרומה עה"כ "ועשית שנים כרובים זהב", מהי הצורה שציווה הקב"ה להעמיד בקודש הקדשים, "כמו שנים שנושאין ונותנים בדברי תורה". הסביר זאת המשפיע הדגול הרה"צ רבי אלימלך בידרמן במתק לשונו: דרך כל אדם בביתו, בכניסה לבית יתלה תמונה כללית של מקום קדוש או מקום מוכר, כגון תמונה מהציון הק' במירון, ואילו במרכז הסלון תולה אחר כבוד תמונת צדיק רבו הקרוב אליו וכדו', אך תמונות פרטיות ומשפחתיות יתלו אך ורק בחדרים הפנימיים של הבית, ואילו תמונות אישיות ביותר יהיו מוחבאים בארון עמוק שבחדר השינה.

אמר הקב"ה, בניתי כאן משכן, אולם וחצר, היכל ומקדש וכן קודש הקדשים, ומה אכניס אל תוך קודש הקדשים, את הדבר הפרטי והאישי ביותר שיש לי, שני כרובים "כמו שנים שנושאין ונותנין בדברי תורה". את התמונה של שני אברכים או שני בחורים יושבים ושונים את לימודם היומי, את התמונה הזאת יש להניח לפני ד' תמיד.

הנה אומרים בקדושה של שבת נקדישך ונעריצך "כנועם שיח סוד שרפי קודש" מה הוא 'כנועם', כי חפצים אנו לקדשו כמו המלאכים המקדישים אותו. ומאידך בקדושה של מוסף אומרים "מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה, יחד כולם קדושה", כאן אמרינן יחד, שחפצים לקדשו יחד עם המלאכים. וקשה, אם מקודם אמרנו כנועם שיח, היינו, כמותם ובדומה להם, מדוע במוסף אומרים אנו "יחד" שמבקשים לקדשו יחד עם המלאכים ולא רק בדומה? אלא כאן קודם קריאת התורה וכאן לאחר קריאת התורה. כאן קודם הלימוד של המשנה וההלכה היומית וכאן לאחר הלימוד היומי… כי אינו דומה ישראל המקדש שמו יתברך קודם לימוד התורה לזה המקדשו לאחר קריאת התורה.

אמור מעתה, בטרם יישב האברך ללימוד היומי הקבוע הרי זה "כנועם", ואילו אחר שכבר למד את חוק לימודו היומי הרי זו מציאות אחרת לגמרי "מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל, יחד כולם קדושה".

מסופר, כי הגיעה פעם שאלה אל מרן החפץ חיים. היה זה כאשר נתפסו כמה בחורים והוכנסו אל הכלא בסיביר, ולא הותר להם להכניס שום דבר מחפציהם האישיים ולא כל שכן גמרא או שאר ספרי קודש. הבחורים חפצו בכל מאודם להעביר את זמנם בלימוד התורה אך לא הועילו להם כל תחנוניהם, כי רק דברי מאכל ומזונות הותרו להכניס אל כתלי בית הכלא. חשבו הבחורים להתחכם ולעטוף את דברי המאכל בדפי גמרא, כדי שכך יוכלו להעביר את זמנם בלימוד התורה, אך חששו שמא יהא זה זלזול בדפי הגמרא וחילול כבוד התורה. ושלחו את שאלתם בדרך לא דרך אל מרן הח"ח. שלח להם החפץ חיים את תשובתו, כי לא רק שאין זה חילול כבד התורה אלא להיפך, זה עצמו כבוד התורה, כי הרי מה הוא כבוד התורה, שיושבים והוגים בה יומם ולילה.

שוב שלחו לחפץ חיים שאלה נוספת האם יכולים ליטול דפים מכרכי גמרא חדשים ויעטפו בהם את דברי המאכל, או שמא רק את אלו הישנים והבלויים בהם יעטפו את המאכלים. השיבם החפץ חיים מיניה וביה, כי ההיפך הוא הנכון, שיקחו עמם דווקא רק את הדפים החדשים שלמדו בהם רק מספר פעמים מועט, ומשכך קדושתם פחותה, משא"כ הדפים הישנים והבלויים, יש להם קדושה רבה משום שהרבה אנשים למדו בהם במשך שנים רבות, וככל שלומדים בהם יותר קדושתם גדלה והולכת. ועל כן ציוום שיקחו לעטיפת המאכלים רק דפים חדשים יותר.

הנה כי כן, "אלטע בלעטער גמרא" דפים אשר ישראל קדושים יושבים והוגים בהם יש בהם קדושה יתירה, ואם זה רק הדף שמקבל כזו קדושה, לא כל שכן שהאדם עצמו היושב והוגה בלימוד יומי על אחת כמה וכמה שקדושתו יתירה.

מי לנו גדול כהרה"ק הבת עין שפירש באופן נורא את מאמר חז"ל "יקרה היא מפנינים – יותר מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים". והקשה הבת עין וכי יש דבר גדול וחשוב ויקר יותר מכהן גדול בעת שהותו לפני ולפנים, והרי מדובר במקום המקודש ביותר וביום הקדוש ביותר בשנה. אלא, מסביר הבת עין, כי אכן יש לנו גדול יותר מכהן גדול לפני ולפנים, כי אמנם כהן גדול כאשר נכנס ביום הכיפורים לפני ולפנים היה נעמד 'בין הבדים', ואילו זה היושב ולומד תורה מקומו "בתוך ארון הקודש" ולא רק בין הבדים, זהו מקומו של היושב ושונה את לימודו היומי בקביעות חוק ולא יעבור.

וכה מספר המשפיע ר' מיילעך בידרמן שליט"א: היה יהודי בירושלים הרה"ח ר' זלמן בריזל זצ"ל וממנו אפשר ללמוד קביעות מהי ללא שום דיחוי. היה ר' זלמן צריך להיכנס אל האדמו"ר האמרי חיים זי"ע מויז'ניץ בשעה 9:00 בבוקר. באותם ימים היו האוטובוסים מפסיקים להעניק את שירותיהם בשעה 7 בערב, ומתחילים שוב בשעה 8 בבוקר שלמחרת. ואם רצה ר' זלמן להיכנס אל האמרי חיים בשעה 9 בבוקר היה עליו לצאת מירושלים בשעות אחה"צ  של היום הקודם. את הדרך מירושלים לבני ברק בימים ההם היו עושים עם ארבעה אוטובוסים והיו מגיעים לבני ברק עייפים אחרי שעות ארוכות של נסיעה מתישה. משהגיע ר' זלמן לבני ברק בשעות הערב, רצה למהר ולהשלים את חוק לימודו ואת השיעור היומי שהפסיד כתוצאה מהדרך הארוכה שעבר באותו היום. נתיישב ר' זלמן בבית בנו הרה"ח ר' נטע בריזל שליט"א, והחל ללמוד את שיעוריו. כידוע היה ר' זלמן שוכב לישון כל לילה בשעה 11 והיה מתעורר כבר בשעה 2 לפנות בוקר, אז היה כבר ממהר למקוה טהרה. היה זה ידוע לרבים שהוא היה ישן 3 שעות בלילה.

משראה ר' נטע את אביו יושב ושונה את לימודו והשעון מורה כבר על השעה 11 בלילה החל לדחוק באביו שימהר לישון, כי ידע שאביו לא ישנה ממנהגו ובשעה 2 לפנות בוקר יקום משנתו. אך שום תגובה מצד האב ר' זלמן. לקראת השעה 12 בלילה דחק ר' נטע באביו "טאטא, גענוג, גיי שוין שלאפן, וועסט שוין מארגן משלים זיין" (אבא די, לך לישון ולמחר כבר תשלים את השאר). משראה ר' נטע שכל תחנוניו נופלים על אזנים אטומות פנה לעסקיו והכין לעצמו ארוחת ערב ונתיישב במטבח הבית להשביע רעבונו. ויהי אך החל לאכול ואביו ר' זלמן סיים את לימודו. נתרומם ר' זלמן ממקומו ובא אל חדר המטבח בו ישב בנו ר' נטע, והחל לדחוק בו: "נו נו, גענוג גענוג,  גיי שוין שלאפן וועסט שוין מארגן משלים זיין…" (נו נו די לאכול, לך כבר לישון ולמחר כבר תשלים…) ממעשה זה אפשר ללמוד מהו "כאכילתכם כן תורתכם". כך בשנינותו הותיר לנו חסיד זה צוואה לדורות מהי חשיבותו של לימוד קבוע מדי יום ביומו.

הא לנו דבריו הק' של מרן החפץ חיים, ודברים אלו צריכים לדעת כל מי שעוסק על המחיה ועל הכלכלה בגודל מעלת הלימוד היומי הקבוע. ודבריו אלו הם מצד אחד חיזוק גדול אך מאידך גם אחריות גדולה. כותב החפץ חיים בשם ספר 'חוסן יהושע' שחיברו אחד הקדמונים. איתא במשנה (אבות) "אם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה ליתן לך ואם בטלתם מן התורה יש לו בטלים הרבה כנגדך", וקשה מהו השימוש בתיבת 'הרבה' כאן? ומתרץ בווארט נורא ויש להכניס הדברים עמוק אל הלב 'שימו לב אל הנשמה ובפרט אלו העוסקים על המחיה ועל הכלכלה, וכה דבריו: הנה האדם מצווה ללמוד כל היום כולו, אך מה לעשות ומוטל עליו גם כלכלת בני ביתו. אזי אומרת התורה כך, "אם עמלת בתורה" – אם לקחת את שיעורך הקבוע היומי וזה היה אצלך בבחינת ייהרג ואל יעבור, חוק ולא יעבור, השעה הקבועה הזאת שלך אתה שומר עליה במסירות נפש – אם עמלת בתורה, יש לו שכר "הרבה" ליתן לך – הקב"ה ישלם לך על כל שעות היום כאילו למדת תורה, כי לפי מסירות נפשך על אותה שעה יחידה שעליה אינך מוותר בעד כל הון דעלמא – ממנה ראיה והוכחה שאם רק היית יכול, היית יושב כל היום כולו והוגה בתורה, ולכן יש לו שכר הרבה ליתן לך על כל שעות היום. אך אם בטלת מן התורה – שגם את השעה ואת הקביעות היומית המועטת הזאת גם אותה ביטלת, והיה זה למחצה לשליש ולרביע, הרי "יש לו בטלים 'הרבה' כנגדך" – הוא יפרע ממך על כל היום, מדוע לא למדת כל היום כולו כי אין השעה הקבועה מוכחת על רצונך ללמוד כל היום כולו ועל כך הוא יפרע ממך.

הגאון רבי שמואל אוירבאך זצ"ל מספר שהוא זוכר את התקופה כאשר הוא היה בחור צעיר לימים – אך לפני כשמונים שנה, היה אז בירושלים קמיע שהיה מיוחס להאי עיר וקדיש בעל הטורי זהב, וקמיע זה חולל פלאות ממש, שהיה פוקד עקרות ומרפא חלאים רבים, וראו ממש ישועות מעל לדרך הטבע. כל זה נמשך עד שהגיע אדם טיפש וצילם את הקמיע, ואז הפסיק הקמיע את פעולתו. משראו שהקמיע הפסיק את לפעול את סגולתו, החליטו לפתחו ולראות מה כתוב בו. משפתחוהו ראו כי כתוב בו כך: "אני דוד בן ר' שמואל הלוי עמלתי על דברי התוס' בחולין צ"ו ובשכר זה נתרפאו החולים ונפקדו העקרות".

פחד פחדים. זהו כל הקמיע של בעל הטורי זהב, שרבבות שלומי אמוני ישראל לומדים את דבריו בקדושה ובטהרה עד היום הזה – כל סגולתו הוא, ש"עמלתי על דברי התוס' בחולין". שישב ועמל על העמוד היומי שלו.

הא לנו דבריו של בעל המשך חכמה, אשר שלמים כידוע הוא קדשים קלים, אך מתי הופך שלמים זה עצמו לקדשי קדשים, כאשר הוא "שלמי ציבור". אותו קרבן שלמים אם הוא משל יחיד הוא קדשים קלים, אך אם מגיע הוא משלמי ציבור הרי הוא הופך בבת אחת ל'קדשי קדשים'. עמוד היומי של כל אדם הרי הוא דבר נשגב והוא קודש, כי מה לנו השגה בלימוד תורה של אדם מישראל, אך אם הלימוד היומי בא בציבור, כאשר הלימוד היומי הוא שלמי ציבור הרי זה כבר 'קדשי קדשים'.

מי יתן, ונזכה להשכיל ולהבין את מעלת הלימוד הקבוע, בקביעות איתנה, ללא שום הפרעה, וזכות התורה וכח התורה ילוונו שלא ימושו מפינו ומפי זרענו עד עולם.

למאמרים האחרונים

.

צוואת אשת החת"ם סופר

.

הגמל האפור

.

מרבים+בשמחה

האזנה לשיעורי הרב אברהם יעקב בוים

0723323020 >> 1 >> 1 >> 4

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן