בְּבַיִת כַּפְרִי קָטָן, הַנִּצָּב בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל חַוָּה גְּדוֹלָה, הֵצִיץ עַכְבָּר קָטָן דֶּרֶךְ סֶדֶק. הוּא הִבְחִין בָּאִכָּר וּבְאִשְׁתּוֹ פּוֹתְחִים חֲבִילָה גְּדוֹלָה, וְלִקֵּק אֶת שְׂפָתָיו בְּתַאַוְתָנוּת. "בְּוַדַּאי יֵשׁ מַשֶּׁהוּ טָעִים בַּחֲבִילָה", הִרְהֵר לְעַצְמוֹ. אַךְ לְגֹדֶל חֶרְדָתוֹ, הוֹצִיא הָאִכָּר מֵהַחֲבִילָה מַלְכֹּדֶת עַכְבָּרִים גְּדוֹלָה וּמְשֻׁכְלֶלֶת.

נִרְעַשׁ הָעַכְבָּר בְּבֶהָלָה, וְנָסוֹג אֶל הַחֹר שֶׁבַּקִּיר. הוּא יָצָא הַחוּצָה בְּדַרְכּוֹ אֶל לוּל הַתַּרְנְגוֹלִים. נִסְעָר וְנִרְגָּשׁ זָעַק אֶל חֲלַל הַלּוּל: "יֵשׁ בַּבַּיִת מַלְכֹּדֶת עַכְבָּרִים! יֵשׁ בַּבַּיִת מַלְכֹּדֶת עַכְבָּרִים!".

הַתַּרְנְגֹלֶת שָׁמְעָה אֶת צַעֲקוֹתָיו וְהִתְרַגְּזָה: "מַמָּשׁ לֹא מְעַנְיֶנֶת אוֹתִי הַמַּלְכֹּדֶת, אָדוֹן עַכְבָּר. זוֹ אֵינָהּ הַבְּעָיָה שֶׁלִּי, אָז אָנָּא שְׁתֹק וְהַפְסֵק לִצְרֹחַ!".

עָזַב הָעַכְבָּר אֶת הַלּוּל בְּעֶצֶב, וּפָנָה אֶל הַדִּיר, שָׁם פָּגַשׁ אֶת הַכִּבְשָׂה לוֹעֶסֶת בְּשַׁלְוָה חָצִיר יָבֵשׁ. "דְּעִי לָךְ, כִּבְשָׂהלֶ'ה, יֵשׁ בַּבַּיִת מַלְכֹּדֶת עַכְבָּרִים!".

"אֲנִי מַמָּשׁ מִצְטַעֶרֶת בִּשְׁבִילְךָ, עַכְבָּר יָקָר, אֲבָל זֶה לֹא מַטְרִיד אוֹתִי בִּכְלָל", אִנְפְּפָה הַכִּבְשָׂה בְּשִׁעֲמוּם.

הָעַכְבָּר לֹא וִתֵּר. אוּלַי אֵצֶל הַפָּרָה יִמְצָא הֲבָנָה רַבָּה יוֹתֵר. שָׂם פְּעָמָיו אֶל הַמִּרְעֶה שֶׁבְּשׁוּלֵי הַחַוָּה, וְקָרָא לְעֵבֶר הַפָּרָה הַזּוֹלֶלֶת: "הִזָּהֲרִי, פָּרָה נֶחְמָדָה, יֵשׁ בַּבַּיִת מַלְכֹּדֶת עַכְבָּרִים!".

הֵרִימָה הַפָּרָה אֶת רֹאשָׁהּ מֵהָעֵשֶׂב הָרָטֹב, וְגָעֲתָה בִּצְחוֹק: "טוֹב שֶׁאָמַרְתָּ לִי, עַכְבָּרוֹן צַעֲקָן. אַחֶרֶת אוּלַי הָיִיתִי נִלְכֶּדֶת בַּמַּלְכֹּדֶת… חָהּ, חָהּ, חָהּ!".

עָצוּב וּמְתֻסְכָּל שָׁב הָעַכְבָּר מִסִּבּוּבוֹ. אַף אֶחָד לֹא הִתְעַנְיֵן בְּאַזְהָרוֹתָיו. יְתֵרָה מִזּוֹ, אַף לָעֲגוּ לוֹ. נִכְנַס הוּא אֶל הַחֹר שֶׁבַּקִּיר, הִסְתַּתֵּר בּוֹ מְאֻכְזָב, וְלֹא יָצָא.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, מַלְכֹּדֶת הָעַכְבָּרִים רִשְׁרְשָׁה בְּמֶרֶץ. אֵשֶׁת הַכַּפְרִי אָצָה רָצָה לִרְאוֹת אֶת הָעַכְבָּר שֶׁנִּתְפַּס בָּהּ. לְמַרְבֵּה הַפְתָּעָתָהּ, גִּלְּתָה כִּי זְנָבוֹ שֶׁל יְצוּר אָרֹךְ וּמִתְפַּתֵּל נִלְכַּד בַּמַּלְכֹּדֶת. הָיָה זֶה נָחָשׁ גָּדוֹל וּמַפְחִיד. מִבְּלִי שֶׁשָּׂמָה לֵב, כַּאֲשֶׁר הִתְקָרְבָה בָּאֲפֵלָה אֶל הַנָּחָשׁ הַמְּסֻכָּן, זִנֵּק לְעֶבְרָהּ הַנָּחָשׁ הַזּוֹעֵם וְהִכִּישׁ אוֹתָהּ בְּאַרְסִיּוּת.

זַעֲקוֹת הָאֵימָה שֶׁל הָאִשָּׁה הֵעִירוּ אֶת הַבַּעַל הַמְּבֹהָל, אֲשֶׁר מִהֵר לְהוֹבִיל אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַמִּרְפָּאָה הַמְּקוֹמִית. רוֹפֵא הַכְּפָר הִזְרִיק לָהּ בִּזְרִיזוּת מְנַת נוֹגְדָנִים, וְשִׁלַּח אוֹתָהּ לִמְנוּחָה בְּבֵיתָהּ.

הַשְּׁמוּעָה עַל נְשִׁיכַת הַכַּפְרִיָּה פָּשְׁטָה בָּאֵזוֹר כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, וְהַשְּׁכֵנוֹת הַמְּסוּרוֹת מִהֲרוּ לָבוֹא לִסְעֹד אֶת הָאִשָּׁה הַחוֹלָה. הֵן הֵכִינוּ לָהּ מַאֲכָלִים בְּרִיאִים וּמְגֻוָּנִים, אַךְ כֻּלָּן הִסְכִּימוּ כִּי הַמַּאֲכָל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרָהּ בָּעֵת הַזּוֹ, הִנּוֹ מָרָק עוֹף מְשֻׁבָּח.

הָלַךְ הָאִכָּר אֶל הַלּוּל, נָטַל אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת הַתְּמִימָה, שָׁחַט אוֹתָהּ וְהֵכִין מִמֶּנָּה מָרָק עוֹף טָעִים. אֶלָּא שֶׁלַּמְרוֹת זֹאת, מַצָּבָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה לֹא הִשְׁתַּפֵּר כְּלָל וּכְלָל.

הַקְּרוֹבִים עָמְדוּ סְבִיב מִטָּתָהּ וְנִסּוּ לַעֲזֹר, וְהַבַּיִת כֻּלּוֹ הִתְמַלֵּא בַּאֲנָשִׁים טוֹבִים שֶׁבָּאוּ לָתֵת יָד. בְּלֵית בְּרֵרָה, נֶאֱלַץ הַבַּעַל הַדּוֹאֵג לִשְׁחֹט אֶת הַכִּבְשָׂה כְּדֵי לְהַאֲכִיל אֶת הַמַּכָּרִים כֻּלָּם.

מִסְפַּר יָמִים חָלְפוּ, וּמַצָּבָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה רַק הָלַךְ וְהִדַּרְדֵּר. מַעַרְכוֹת גּוּפָהּ קָרְסוּ אַט אַט, וְכַעֲבֹר שָׁבוּעַ נוֹסָף הִיא הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ. הַלְוָיָה הֲמוֹנִית נֶעֶרְכָה בַּכְּפָר, וְהַכֹּל הִגִּיעוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמַעֲמַד הֶעָגוּם.

וּבִמְלְאוֹת יְמֵי הַשִּׁבְעָה, עָרַךְ הַכַּפְרִי סְעוּדָה, כְּמִנְהַג הַמָקוֹם – לְכָל מֵאוֹת קְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה, הַמַּכָּרִים וְהַשְּׁכֵנִים אֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּטֶקֶס הֲקָמַת הַמַּצֵּבָה. לְמָנָה עִקָּרִית, כַּמּוּבָן, שָׁחַט אֶת פָּרָתוֹ הַיְּחִידָה שֶׁנּוֹתְרָה לוֹ…

הַתַּרְנְגֹלֶת, הַכִּבְשָׂה וְהַפָּרָה לָמְדוּ עַל בְּשָׂרָם, תַּרְתֵּי מַשְׁמָע, כֵּיצַד אַף פַּעַם לֹא כְּדַאי לְלַגְלֵג עַל צָרָתוֹ שֶׁל הָאַחֵר. כִּי "צוֹחֵק – מִי שֶׁצּוֹחֵק אַחֲרוֹן".

וְאֵלֵינוּ: אִם אָנוּ נַחֲשֹׁב עַל הַנִּפְטָרִים שֶׁהָלְכוּ לְבֵית עוֹלָמָם, וְנִלְמַד מִשְׁנָיוֹת לִזְכוּת נִשְׁמָתָם – גַּם הֵם בְּבוֹא עֵת שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, יַעֲתִירוּ עֲבוּרֵנוּ לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְיִלָּחֲמוּ לִישׁוּעָתֵנוּ. לִמְלִיצֵי יֹשֶׁר כֻּלָּנוּ זְקוּקִים, אָז כְּדַאי לְהַשְׁקִיעַ בָּהֶם…