תפריט
ברחובות, שררה המולת הפורים במלוא עוזה ותפארתה. הרמקולים מהבתים, המכוניות, היכלי הנגידים ומעוני ראשי הישיבות, הריעו בשירי שמחה וריקודים. בחורי ישיבה שתויים למחצה ולרביע, הרעימו קולם בפירושים על המגילה. מכל עבר נשמעו דברי תורה שהם ספק חידוש עצום וספק בדיחה פורימית גדולה. הטנדרים עם הדלתות פתוחות היו מלאים מתרימי ת"תים במדי קוזאקים, ילדים מחופשים מיהרו עם משלוחי מנות אחרונים והמתנות המשיכו להינתן לאביונים ולכל פושטי הידיים האוספים.
בבתי הכנסיות והשטיבלאך עמדו יהודים וקראו ספרי תהילים בתחינה עצומה, חלקם אף געו בבכייה, מבקשים להיוושע בדבר ישועה ביום הקדוש והנורא. ביום שנפל בו הפור ונהפך הגורל, היום שבו הופר זממו של המן הרשע ונקרע רוע הגזירה. מניינים נאספו לתפילת מנחה בתחינה מהולה בשמחה, השתפכות הנפש משולבת בשבח והודיה.
חלק מהמתפללים כבר היו משופעים באלכוהול במידת מה, היו מהם שערכו חשבון נפש מוגזם בקול רם, חלק עלו על השולחן באמצע ברכת "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" מושיטים ידיים לעבר התקרה, מנסים להוריד בכוח את בית המקדש מלמעלה. המפוכחים השתדלו לכוון ולהתחנן ובעיקר להודות ב"ועל הניסים" על מה שהיה בימים ההם בשושן הבירה ועל מה שוודאי יושפע בזמן הזה.
בתוך הבתים, החלו בני המשפחות להתכנס לקראת הסעודה. גם במטבחה של משפחת לוי חוממו מטעמים ומאכלי חג מיוחדים, על שולחן הסלון הונח דג מעושן ענק וגם ארבעס (חומוס מבושל) זכר לזרעונים שאכלה אסתר המלכה. הילדים חזרו לאחר שסיימו להעניק משלוחי מנות לכל החברים, הבחורים גם הם התקשרו להודיע שהם כבר בדרך חזרה מבית ראש הישיבה, כעת ציפו כולם שאבי המשפחה ייטול את ידיו לסעודה או אז יצטרפו אליו כל בני המשפחה.
כמו בכל בתי ישראל, גם אצל משפחת לוי הייתה סעודת הפורים חוויה עילאית טהורה. כל מצוות היום, פעמיים קריאת מגילה, משלוחי המנות והצדקה, כמו גם התחפושות ושאר המנהגים התנקזו להם לקראת סוף היום למשתה ושמחה בסעודה גדולה. מסביב לשולחן הסבו ידידים ובני משפחה, כמו גם אורחים מזדמנים שנכנסו מבעד לדלת הפתוחה. מנות הוגשו לתחלופה הגבוהה של הסועדים, כמו בסרט נע. בין לבין נכנסו ילדי השכנים לבקש דמי פורים. הבחורים שרו ועלצו, כוסות היין נמזגו וכמותם גם דברי התורה נשפכו ומדי פעם קמו כולם ורקדו.
בשיאה של הסעודה, קם אבי משפחת לוי וביקש את תשומת לב הנוכחים. בני המשפחה הגרעינית והאורחים הקבועים חייכו, כשנזכרו בריטואל הקבוע שמתרחש מחדש בכל שנה ושנה. הוא עלה על כיסא והתחיל לומר בניגון של ההגדה, "עבדים היינו לפרעה במצרים". האורחים הלא קבועים הסתכלו עליו בתדהמה, "מה קרה לו? הוא בקושי שתה" לחש בחור אחד לחברו. הרב לוי לקח בידו גמרא מסכת בכורות והראה לנוכחים את התוס' בדף נז ע"ב: "דדורשין בהלכות הפסח… מיום הפורים קודם לפסח שלושים יום".
"היום" המשיך הרב לוי, "כולנו חגגנו ועדיין חוגגים את פורים מתוך התרוממות הרוח ושמחה גדולה. אבל צריך לזכור שפסח כבר דופק בדלת, עוד מעט ראש חודש ניסן והזמן בהיכלי הכוללים והישיבות כבר נגמר. אם אנחנו רוצים להיכנס גם לחג הפסח הקרב ובא באווירה מרוממת וכל כך נפלאה, אנחנו צריכים להתחיל כבר מעכשיו ללמוד את הלכות החג". הוא לקח בידו משנה ברורה, פתח בסימן תכ"ט והחל לקרוא: "שלושים יום קודם לחג…".
לפתע התרומם מירכתי השולחן בחור ישיבה לבוש כירושלמי מבני היישוב הישן, אבל אף אחד לא ידע להגיד אם זהו לבושו האותנטי או שמא מדובר בתחפושת מוצלחת ומקורית. "ברשותכם הרב לוי קוראים לי מוישי, אפשר להוסיף משהו?", בעל הבית הנהן לו שכן כמובן, תמה בליבו מה יש לאורח הלא מוכר להוסיף על דבריו.
"לפני למעלה משבעים שנה" הוא פתח ברוב פאתוס, "כאן בבני ברק עיר התורה, התגורר יהודי ניצול שואה בשם ר' יונה שטנצל זצ"ל". הוא עצר לרגע וביקש מהיושב לצידו שיקרב אליו שני בקבוקי שתייה, לאחר שהשעין עליהם שתי ידיים ברוב רושם המשיך: "הוא ביקש להנחיל רעיון שמורו ורבו הגה"ק מקוז'יגלוב זצ"ל החל ליזום עוד לפני השואה, לעשות סדר לימוד כלל יהודי ועולמי של משנה יומית.
ברוחו של הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל מלובלין מחולל הדף היומי, ביקש תלמידו הרב מקוז'יגלוב להחדיר את לימוד המשנה מקור התורה שבעל פה. הוא נפטר בקיצור ימים ולאחר המלחמה ביקש תלמידו הרב שטנצל לנצור את מורשתו וגם להנציח את הקדושים, ששת המיליונים שנעקדו על קידוש ה' בשואה האיומה.
הוא הקים בעידודם של גדולי ישראל באותם ימים ובראשם מרן החזון אי"ש את מפעל "המשנה היומית", במסגרתה לומדים אלפי יהודים מדי יום שתי משניות. מחזור הלימוד אורך כחמש שנים ומחצה וכעת כבר אוחזים במחזור הארבעה עשר". מוישי הרים את קולו בעוד כמה אוקטבות, "רבותי תראו את הלוח שאני מחזיק בידי", הוא אחז בלוח הכיס של קביעותא. "בעוד שבוע מהיום ביום רביעי פרשת ויקהל-פקודי, מתחילים ללמוד את מסכת פסחים במשנה היומית.
בואו נצטרף כולנו לקריאתו של בעל הבית הרב לוי, שהזכיר לנו ששלושים יום קודם לפסח צריך להתחיל ללמוד מהלכות החג. כאשר כל אחד מאיתנו ילמד היטב את שתי המשניות היומיות הרי זה יקל להבין את הלכות הפסח כאשר נלמדם מתוך השולחן ערוך הלכה למעשה, וכך נגיע לחג כשאנחנו מוכנים".
