תפריט
הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי פַּפְּיַס עַל וָלָד שֶׁל שְׁלָמִים, שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שֶׁוְּלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִקְרָב. אָמַר רַבִּי פַּפְּיַס, אֲנִי מֵעִיד שֶׁהָיְתָה לָנוּ פָרָה זִבְחֵי שְׁלָמִים, וַאֲכַלְנוּהָ בַפֶּסַח וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג:
וְלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים. אֶלָּא כּוֹנְסוֹ לְכִפָּה וּמֵת. מִשּׁוּם גְּזֵרָה, דְּאִי אָמַרְתְּ וְלַד שְׁלָמִים יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, אָתֵי לְאַשְׁהוֹיֵי לָאֵם עַד שֶׁתֵּלֵד וִיגַדֵּל עֲדָרִים מִן הַוְּלָדוֹת וְאָתֵי בְּהוּ לִידֵי גִּזָּה וַעֲבוֹדָה: וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג. בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת קָאָמַר. שֶׁאִם הָיָה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה לְחַג הַסֻּכּוֹת, נִמְצָא עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים יב) וּבָאתָ שָׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, דְּמַשְׁמַע בְּרֶגֶל רִאשׁוֹן שֶׁתָּבֹא שָׁמָּה הָבֵא כָּל נְדָרִים שֶׁעָלֶיךָ. מִיהוּ בְּלָאו דְּלֹא תְּאַחֵר אֵינוֹ עוֹבֵר עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו שָׁלֹשׁ רְגָלִים:
הֵם הֵעִידוּ עַל אֲרוּכוֹת שֶׁל נַחְתּוֹמִים, שֶׁהֵן טְמֵאוֹת. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. הֵם הֵעִידוּ עַל תַּנּוּר שֶׁחִתְּכוֹ חֻלְיוֹת וְנָתַן חֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא, שֶׁהוּא טָמֵא. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. הֵם הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּכָל אֲדָר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עַד הַפּוּרִים. הֵם הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנָאי. וּמַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַךְ לִטֹּל רְשׁוּת מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא וְשָׁהָה לָבֹא, וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי לִכְשֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וּכְשֶׁבָּא אָמַר רוֹצֶה אָנִי, וְנִמְצֵאת הַשָּׁנָה מְעֻבָּרֶת:
אֲרוּכוֹת שֶׁל נַחְתּוֹמִים. פְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ, שֶׁהַנַּחְתּוֹמִים עוֹרְכִים שָׁם כִּכָּרוֹת שֶׁל לֶחֶם בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂין הַפַּת. אֲרוּכוֹת, כְּמוֹ עֲרוּכוֹת: שֶׁהֵן טְמֵאוֹת מִדְּרַבָּנָן. דִּנְהִי דְּמִן הַתּוֹרָה פְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ אֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, רַבָּנָן גָּזוּר עֲלַיְהוּ, כִּדְמוּכָח בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים פֶּרֶק ב': שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּסָבַר לֹא חֲשִׁיבֵי כֵּלִים כְּלָל, וַאֲפִלּוּ כִּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ לֹא הֲווּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: שֶׁחִתְּכוֹ חֻלְיוֹת. שֶׁחִתְּכוֹ לַתַּנּוּר בְּרָחְבּוֹ לְחֻלְיוֹת וְהִנִּיחַ חֻלְיָא עַל גַּבֵּי חֻלְיָא וְנָתַן חֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא, וְטָח אוֹתוֹ בְּטִיט וְעָשָׂה לוֹ טְפֵלָה שֶׁל טִיט סָבִיב לְעַבּוֹתוֹ לִשְׁמֹר חֻמּוֹ כַּדֶּרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים לַתַּנּוּרִים: שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. דְּכֵיוָן דְּיֵשׁ חֹל בֵּין הַסְּדָקִין, כְּשָׁבוּר דָּמֵי. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁהַטְּפֵלָה עוֹשָׂה אֶת כֻּלּוֹ אֶחָד וּמְחַבֶּרֶת אֶת הַסְּדָקִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ חֹל בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּכָל אֲדָר. עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר יֵשׁ זְמַן לְבֵית דִּין לוֹמַר מְעֻבֶּרֶת הַשָּׁנָה, וְהַחֹדֶשׁ הַבָּא הוּא אֲדָר שֵׁנִי. אֲבָל בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים לַאֲדָר אֵין יְכוֹלִים לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, הוֹאִיל וְרָאוּי לְקָבְעוֹ נִיסָן, כַּמְפֹרָשׁ בִּפְסָחִים פֶּרֶק מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ [דַּף נו]: עַל תְּנָאי. אִם יִרְצֶה הַנָּשִׂיא תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת וְאִם לָאו לֹא תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת:
