זְמַן עֲצֵי הַכֹּהֲנִים וְהָעָם. כְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה לֹא מָצְאוּ עֵצִים בַּלִּשְׁכָּה, וְעָמְדוּ אֵלּוּ וְהִתְנַדְּבוּ מִשֶּׁלָּהֶם, וְהִתְנוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁאֲפִלּוּ לִשְׁכָּה מְלֵאָה עֵצִים יִהְיוּ אֵלּוּ מִתְנַדְּבִים מִשֶּׁלָּהֶם. וּבַיּוֹם שֶׁמְּבִיאִים הָעֵצִים מְבִיאִים עִמָּהֶם קָרְבַּן נְדָבָה, וְעוֹשִׂים אוֹתוֹ הַיּוֹם יוֹם טוֹב, וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר עֶזְרָא (נְחֶמְיָה ו) וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קָרְבַּן הָעֵצִים וְגוֹ' לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים לַשָּׁנָה: וְכָל מִי שֶׁטָּעָה בְשִׁבְטוֹ. וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ עִם מִי יֵלֵךְ, יֵלֵךְ עִם בְּנֵי זַתּוּא: וּבְנֵי גוֹנְבֵי עֱלִי. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרוּ הָאוֹיְבִים שְׁמַד עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָבִיאוּ בִּכּוּרִים לַמִּקְדָּשׁ וְהוֹשִׁיבוּ שׁוֹמְרִים בַּדְּרָכִים עַל כָּךְ, וְעָמְדוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר וְהֵבִיאוּ סַלֵּי בִכּוּרִים וְחִפּוּ אוֹתָם בִּקְצִיעוֹת, דְּהַיְנוּ תְּאֵנִים יְבֵשִׁים, וְנוֹשְׂאִים עַל כְּתֵפָם עֱלִי, הוּא עֵץ גָּדוֹל עָשׂוּי כְּעֵין בּוּכְנָא שֶׁכּוֹתְשִׁים בּוֹ הַדַּיְסָא, וְהָיוּ רְגִילִין לִכְתֹּשׁ בּוֹ הַקְּצִיעוֹת לַעֲשׂוֹת מֵהֶם עִגּוּלֵי דְבֵלָה, וּכְשֶׁהָיוּ פוֹגְעִים בַּשּׁוֹמְרִים אוֹמְרִים לָהֶם אָנוּ הוֹלְכִים לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי עִגּוּלֵי דְבֵלָה בַּמַּכְתֶּשֶׁת שֶׁלְּפָנֵינוּ בֶּעֱלִי זֶה שֶׁעַל כְּתֵפֵינוּ, וְכָךְ הָיוּ מְבִיאִין בִּכּוּרִים לִירוּשָׁלַיִם. וְעַל שֵׁם כָּךְ נִקְרְאוּ בְּנֵי גוֹנְבֵי עֱלִי, כְּלוֹמַר גּוֹנְבֵי לֵב הַשּׁוֹמְרִים בַּעֱלִי שֶׁעַל כְּתֵפָם, וּבְנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת עַל שֵׁם שֶׁחוֹתְכִין עִגּוּלֵי הַדְּבֵלָה בַּמִּקְצוֹעוֹת. וְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַכְּשֵׁרִים עַצְמָן עָמְדוּ פַּעַם אַחֶרֶת שֶׁגָּזְרוּ שְׁמַד שֶׁלֹּא לְהָבִיא עֵצִים לַמַּעֲרָכָה, וְתִקְּנוּ סוּלָמוֹת וְהָיוּ אוֹמְרִים לַשּׁוֹמְרִים לִטֹּל שְׁנֵי גוֹזָלוֹת מִשּׁוֹבַךְ זֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ בְּסוּלָם זֶה שֶׁעַל כְּתֵפֵינוּ אָנוּ הוֹלְכִים, וְעַל שֵׁם כָךְ נִקְרְאוּ בְּנֵי סַלְמַאי הַנְּתוּצָתִי, שֶׁהָיוּ נוֹתְצִים הַסּוּלָמוֹת אַחַר שֶׁעָבְרוּ מִן הַשּׁוֹמְרִים, וּמְבִיאִין מֵהֶן עֵצִים לַמַּעֲרָכָה. וְכָל אֵלּוּ מְבִיאִין עֵצִים עִם בְּנֵי זַתּוּא: שָׁבוּ בְנֵי פַרְעֹשׁ שְׁנִיָּה. שֶׁלְּאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ מְטִילִין פְּיָסוֹת אֵיזֶה בָּאַחֲרוֹנָה, כְּדִכְתִיב וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קָרְבַּן הָעֵצִים: שֶׁהָיָה בוֹ הַלֵּל. לְפִי שֶׁאֶחָד בְּטֵבֵת חָל בַּחֲנֻכָּה לְעוֹלָם, וּבַחֲנֻכָּה גּוֹמְרִים אֶת הַהַלֵּל. אֲבָל הַלֵּל דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁאֵין קְרִיאַת הַהַלֵּל בּוֹ אֶלָּא מִנְהָג בְּעַלְמָא, לֹא דָחֵי מַעֲמָד. וּמֵהַאי טַעֲמָא לֹא חָשֵׁיב רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן דְּאִית בֵּיהּ נַמִּי הַלֵּל וְקָרְבַּן מוּסָף וְקָרְבַּן עֵצִים: