קיצור שולחן ערוך

סימן מז – הלכות סתם יינם והכשר הכלים ממנו ובו כ"ב סעיפים:


סעיף א'
 

סְתָם יֵינָם בַּזְּמַן הַזֶּה, וְכֵן מַגַּע עוֹבֵד כּוֹכָבִים בַּיַּיִן שֶׁלָּנוּ, יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאֵינוֹ אָסוּר רַק בִּשְׁתִיָּה וְלֹא בַהֲנָאָה. וְלָכֵן מֻתָּר לְיִשְֹרָאֵל לִגְבּוֹת בְּחוֹבוֹ סְתָם יֵינָם, מִפְּנֵי דַּהֲוֵי כְּמַצִּיל מִידֵיהֶם. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר הֶפְסֵד, כְּגוֹן אִם עָבַר וְקָנָה. אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לִקְנֹת כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר בּוֹ. וְיֵשׁ מְקִלִּין גַּם בָּזֶה וְטוֹב לְהַחְמִיר.


סעיף ב'
 

מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מֶרְחָץ מִסְּתָם יֵינָם אֲפִלּוּ לְחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה (קנ"ה).


סעיף ג'
 

יַיִן כָּשֵׁר שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל, דְּהַיְנוּ שֶׁהִרְתִּיחַ וְנִתְמַעֵט מִמִּדָּתוֹ עַל יְדֵי הָרְתִיחָה, אִם נָגַע בּוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים, מֻתָּר אֲפִלּוּ בִּשְׁתִיָּה. אֲבָל יַיִן שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכוֹ לַעֲנָה (ווערמוטה), כֹּל שֶׁשֵּׁם יַיִן עָלָיו וְלֹא נִתְבַּשֵּׁל נֶאֱסָר.


סעיף ד'
 

תַּבְשִׁיל שֶׁיַּיִן מְעֹרָב בּוֹ וְאֵינוֹ נִכָּר, אֲפִלּוּ עֲדַיִן לֹא הִרְתִיחַ, אֵינוֹ נֶאֱסָר בְּמַגַּע עוֹבֵד כּוֹכָבִים.


סעיף ה'
 

יַיִן מָזוּג אִם יֵשׁ בּוֹ שִׁשָּׁה חֲלָקִים מַיִם, בָּטֵל הַיַּיִן. וְאֵינוֹ נֶאֱסָר בְּמַגַּע עוֹבֵד כּוֹכָבִים. אֲבָל יֵין צִמּוּקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁנָּתַן מַיִם עַל הַצִּמּוּקִים, הֲרֵי זֶה כְּיַיִן גָּמוּר (ע"ל ססנ"ג).