סימן תרלד – שלא תהיה פחות מן שבעה על שבעה
וּבוֹ ד' סְעִיפִים

ב אִם הִיא עֲגֻלָּה, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהּ כְּדֵי (ב) לְרַבֵּעַ שִׁבְעָה עַל שִׁבְעָה.

 באר היטב  (ב) לרבע. וחוט סובב כ"ט טפחים וב' חומשים הוי שבע' על שבע'. ב"י ועיין ט"ז ומגן אברהם:


ג
 
יֵשׁ בָּהּ שִׁבְעָה עַל שִׁבְעָה, וְנָתַן בָּהּ בְּגָדִים לְנָאוֹתָהּ וּמְמַעֲטִים אוֹתָהּ מִשִּׁבְעָה עַל שִׁבְעָה, פְּסוּלָה.


ד
 
מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻכָּה, (ג) וְשֻׁלְחָנוֹ חוּץ לַסֻכָּה וְאָכַל, כְּאִלּוּ לֹא אָכַל בַּסֻכָּה, אֲפִלּוּ אִם הִיא סֻכָּה גְּדוֹלָה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ אַחַר שֻׁלְחָנוֹ.

 באר היטב  (ג) ושלחנו. נ"ל דאם מקצת שלחנו עומד בסוכה ומקצתו תוך הבית מותר דלא גזרינן שמא ימשוך אחר שלחנו מאחר שעומד מקצת בסוכה ועוד דהא די בשלחן טפח. מ"א ע"ש ועיין תשובת דב"ש סי' ר"ג ועיין יד אהרן:

משנה ברורה


סעיף ב
(ג) שיהא בה כדי לרבע וכו' – וכל הסוכה כשרה לישב בה וא"צ לצמצם לישב דוקא בתוך הריבוע:

(ד) ז' על ז' – וחוט סובב כ"ט טפחים ושני חומשים נוכל לרבע בתוכה ז' על ז'. וה"ה כשעושה בת חמש זוית או יותר בעינן שיהא בה כדי לרבע ז' על ז':

סעיף ג
(ה) בגדים לנאותה וכו' – דאף דלענין גובה איתא לעיל בסימן תרל"ג ס"ט דאין ממעטין אותה מגובה עי"ז הכא לענין מן הצד לא מהני דהא עכ"פ אינה מחזקת עי"ז ראשו ורובו ושולחנו:

סעיף ד
(ו) מי שהיה ראשו וכו' – ואם מקצת שולחנו עומד בסוכה ומקצתו תוך הבית מותר דלא גזרינן שמא ימשך אחר שולחנו אבל אם כל שולחנו בבית אפילו הוא יושב כולו בסוכה והסוכה היתה סוכה גדולה אסור:

(ז) אפילו אם היא סוכה גדולה וכו' – ר"ל וכ"ש אם היא קטנה שאינה מחזקת רק ראשו ורובו ושולחנו היה בתוך הבית דבזה בודאי שייך לומר שמא ימשוך אחר שולחנו כיון דהמקום צר לו בסוכתו וגם דהרבה פוסקים סוברים דבזה אינו יוצא מן התורה דלאו דירה היא כלל:

(ח) אחר שולחנו – מי שיש לו סוכה בשדה סמוך לביתו כגון בכפרים אסור להוציא מביתו לסוכה דרך רה"ר או כרמלית וכן שני סוכות בחצר אחד שלא עירבו עירובי חצרות אסור לטלטל מזו לזו וע"י עכו"ם מותר: