ד פֵּרַס סָדִין תַּחַת הַסְכָךְ לְנוֹי, אִם הוּא בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים לַגַּג, כְּשֵׁרָה; וְאִם הוּא רָחוֹק ד' טְפָחִים מִן הַגַּג, פְּסוּלָה; וְאִם אֵינוֹ לְנוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים, פְּסוּלָה וְיֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִתְלוֹת שׁוּם (ג) נוֹי סֻכָּה רַק בְּפָחוֹת מִד' לַסֻּכָּה (מַהֲרִי"ל).


סימן תרכח – דיני סכה שתחת סכה
וּבוֹ ג' סְעִיפִים
א
 
סֻכָּה שֶׁתַּחַת סֻכָּה, הַעֶלְיוֹנָה כְּשֵׁרָה וְהַתַּחְתּוֹנָה פְּסוּלָה; וְהָנֵי מִילֵי שֶׁיְּכוֹלָה הַתַּחְתּוֹנָה לְקַבֵּל כַּרִים וּכְסָתוֹת שֶׁל עֶלְיוֹנָה, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַדַּחַק, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם עֲשָׂרָה טְפָחִים; אֲבָל אִם אֵין בֵּינֵיהֶם עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם עֲשָׂרָה טְפָחִים אֲבָל אֵינָהּ יְכוֹלָה לְקַבֵּל כַּרִים וּכְסָתוֹת שֶׁל עֶלְיוֹנָה אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַדַּחַק, הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁרָה אִם הִיא מְסֻכֶּכֶת כְּהִלְכָתָהּ, (א) אֲפִלּוּ אִם הַעֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים; וְאִם אֵינָהּ מְסֻכֶּכֶת כְּהִלְכָתָהּ, וּמִתְכַּשֶּׁרֶת עַל יְדֵי סְכַךְ הַעֶלְיוֹנָה, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה סְכַךְ הַעֶלְיוֹנָה גָּבוֹהַּ מִן הָאֶרֶץ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה.


ב
 
הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְפִינָה, אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה דְּיַבָּשָׁה, פְּסוּלָה; אֲבָל אִם יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה דְּיַבָּשָׁה, אֲפִלּוּ אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה דְּיָם, (ב) כְּשֵׁרָה.

משנה ברורה:

סעיף ד
(ט) פירס סדין וכו' – וה"ה אם עיטרה בשאר מינים שאין מסככין בהם כגון שתלה תחת הסכך כולו מיני אוכלים וכלים נאים כדי לנאותה:

(י) כשרה – דבטלים הם לגבי הסכך ומותר אפי' לישב תחתיהן:

(יא) ואם הוא רחוק ד"ט וכו' – דכיון שרחוקים ד"ט מן הסכך חשיבי באפי נפשייהו ולא בטלי גבי סיכוך ונמצא שאינו יושב בצל סוכה אלא בצל נויי סוכה ואפילו אם אותן הנויין חמתן מרובה מצילתן ג"כ אסור ויש שמקילין בשהיה חמתן מרובה מצילתן:

(יב) פסולה – היינו כשיש בהן שיעור ד' טפחים דהוא כשאר סכך פסול ששיעורו הוא בזה כדלקמן בסי' תרל"ב ואם הוא באמצע פוסל כל הסוכה מטעם זה כמבואר שם:

(יג) ואם אינו לנוי וכו' – עיין בבה"ל:

(יד) אע"פ שהוא בתוך ארבעה טפחים – וה"ה אפילו אינו מופלג מן הסכך טפח אלא נקט ד' איידי דרישא:

(טו) ויש ליזהר וכו' – ר"ל אף דמדינא אין לאסור רק ברוחב ד"ט וכנ"ל מ"מ יש ליזהר לכתחלה אפילו אינו רחב ד' טפחים שיש לחוש שמא יעשה נוי הרבה עד שיהא בהן שיעור זה וישב תחתיו ולפ"ז אין לתלות פירות או כלים וכדומה דבר שפסול לסכך בהן אפילו לנוי אלא בתוך ד"ט לסכך. ומ"מ לענין תליית מנורות בסוכה נגד השלחן א"צ להחמיר שיהיו בתוך ד"ט ואדרבה יותר טוב ונכון להרחיקן מן הסכך כל מה שיוכל:

 

סעיף א
(א) והתחתונה פסולה – דכתיב בסוכת חסר וי"ו בין כ"ף לתי"ו לשון יחיד ובזה הוא יושב תחת שני סככין:

(ב) שיכולה התחתונה לקבל וכו' – ר"ל שחזקה לקבל הכרים וכסתות שאדם מניחן כדי לישן עליהן ואדם יושב שם ואוכל סעודתו אז היא נקראת בשם סוכה וממילא מיפסלא התחתונה משום סוכה תחת סוכה:

(ג) ואפילו ע"י הדחק – ר"ל שהגג של תחתונה שהיא קרקעיתה של העליונה מתנענעה כשמשתמשין שם:

(ד) ויש ביניהם י"ט – היינו בין סככה של העליונה לקרקעיתה דזהו שיעור הפחות בכל סוכה להכשירה ועי"ז נוכל לקרוא הסוכה שתחתיה בשם סוכה תחת סוכה:

(ה) התחתונה כשירה – אבל העליונה פסולה דלא חזיא אפילו לדירת עראי:

(ו) כהלכתה – דהיינו שהיתה צילתה מרובה מחמתה:

(ז) אפילו וכו' – ואפילו אם העליונה היתה ג"כ צילתה מרובה מחמתה לא מקרי סוכה תחת סוכה כיון שהעליונה אין לה הכשר סוכה [ואם העליונה חמתה מרובה מצילתה אז אפילו התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה התחתונה כשרה דסכך של עליונה כמאן דליתא דמיא]:

(ח) אם העליונה למעלה מכ' – ולא אמרינן מה שכנגד סכך הפסול נחשב כאלו אינו כיון שבעצם אין הסכך הזה סכך פסול אלא שהוא למעלה מעשרים לא מיקרי סכך פסול לפסול כנגדו:

(ט) ומתכשרת ע"י סכך ומתכשרת ע"י סכך העליונה – דהיינו שע"י שניהם היתה צילתה מרובה מחמתה וכשרה התחתונה ואם היתה העליונה בעצמה צילתה מרובה מחמתה אף העליונה כשרה:

סעיף ב
(י) בראש העגלה – אף דמטלטלה ולא קביעא. וע"כ הסוחרים יכולים לעשות סוכה בעגלות שלהם שקורין ביידי"ל ובלבד שיהא בתוכה גבוה י"ט ורוחב ז"ט בלא הגלגלים [ח"א]. אכן צריך שיקשרנה שם בחוזק שתהיה יכולה לעמוד ברוח המצויה בארץ:

(יא) או בראש הספינה – הוא מקום גבהו של ספינה והוא גבוה מאוד והרוח שולטת שם ועוקרתה:

(יב) אם אינה יכולה וכו' – ר"ל שלא קשרה בחוזק כלל שאיזה רוח שיבוא יעקרנה פסולה דאפילו דירת עראי לא הויא:

(יג) אפילו אם אינה יכולה לעמוד וכו' – דרוח מצויה דים הוא כרוח שאינה מצויה דיבשה:

(יד) כשרה – דעכ"פ מכלל דירת עראי לא נפקא. ואפילו בשעה שהולכת על הים: