סעיף יב'
 

אָסוּר לְאִישׁ שֶיָדוּר בְּבֵית חָמִיו, אֶלָּא כְּשֶׁיֵשׁ לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד לִשְׁכִיבָה.


סעיף יג'
 

כְּבָר הֶאֱרִיכוּ גְדוֹלֵי יִשְֹרָאֵל זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵיהֶם הַקְדוֹשִׁים בְתוֹכְחוֹת מוּסָרִים עַל הַמִּנְהָג הָרַע בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה וְיִרְאָה, שֶׁמִּתְקָרְבִים הֶחָתָן עִם הַכַּלָה בְּחִיבּוּק וְנִשּׁוּק, וְכֵן עוֹשִׂין רִקּוּדִים בַּחוּרִים עִם בְּתוּלוֹת יָחַד. וּמִלְּבַד הָאִיסּוּר הַגָּדוֹל, אִסּוּר נִדָּה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַבְּתוּלוֹת מִסְּתָמָא נִדּוֹת הֵן, וְאֵין חִלּוּק בְּאִיסּוּר נִדָּה בֵּין פְּנוּיָה לִנְשׂוּאָה, וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּהּ דֶּרֶךְ חִבָּה, חַיָב מַלְקוּת, עוֹד מְגָרֶה יֵצֶר הָרַע בְּנַפְשֵׁהּ, וּמֵבִיא אֶת עַצְמוֹ לִידֵי קִשּׁוּי לָדַעַת וְהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, רַחְמָנָא לִצְלָן. וּבְּוַדַּאי כָּל מִי שֶׁיֵשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת, צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל כֹּחוֹ לִמְחוֹת, וּלְכָל הַפָּחוֹת צָרִיךְ כָּל אִישׁ אֲשֶר יִרְאַת ה' בִּלְבָבוֹ, לִהְיוֹת שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל בְּנֵי בֵיתוֹ, שֶׁיִתְרַחֲקו מִן הַכִּעוּר הגָּדוֹל הַזֶּה. וְכָל מִי שֶׁיֵשׁ בְיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מוֹחֶה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא נִתְפָּס בְּעָוֹן זֶה. וְכָל הַמַּצִיל אֶת אֲחֵרִים מִן הַחֵטְא, הִצִּיּל אֶת נַפְשׁוֹ וְטוֹב לוֹ.


סעיף יד'
 

אִשָׁה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשָּׂא אוֹתָהּ, מֻתָּר לוֹ וְרָאוּי לוֹ לִרְאוֹתָהּ אִם הִיא לִרְצוֹנוֹ. אֲבָל לֹא יִסְתַּכֵּל בָּהּ דֶּרֶךְ זְנוּת. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי, וּמַה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה.


סעיף טו'
 

מִי שֶׁגֵרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַנִּשׂוּאִין, לֹא תָדוּר עִמּוֹ בֶּחָצֵר. וְאִם הוּא כֹּהֵן, וְכֵן אֲפִלּוּ אִם הוּא יִשְֹרָאֵל, וְהִיא נִשֵּׁאת לְאַחֵר וְנִתְגָּרְשָׁה גַם מִמֶּנוּ, וְכֵן מִי שֶׁגֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ מִשׁוּם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹ, כָּל אֵלּוּ צְרִיכִין הַרְחָקָה יְתֵרָה, וְלֹא תָדוּר עִמּוֹ בְמָבוֹי, אִם הוּא מָבוֹי סָתוּם. אֲבָל בְּמָבוֹי מְפֻלָּשׁ שֶׁדֶּרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֵר בֵּינֵיהֶם, מֻתָּרִים לָדוּר. וּגְרוּשָׁה שֶׁנִשׂאת וְדָרָה עִם בַּעְלָהּ הַשֵנִי, אֵלּוּ צְרִיכִין עוֹד הַרְחָקָה יְתֵרָה, וְלֹא תָדוּר עִם בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן בְכָל הַשְׁכוּנָה. בְּכָל אֵלּוּ הַהַרְחָקוֹת, הִיא נִדְחֵית מִפָּנָיו. אַךְ אִם הָיְתָה הֶחָצֵר שֶׁלָּהּ, הוּא נִדְחֶה מִפָּנֶיהָ.


סעיף טז'
 

מֻתָּר לְאָדָם לָזוּן גְרוּשָׁתוֹ, וּמִצְוָה הִיא יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר עָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ עֵסֶק עִמָּהּ, רַק יְזוּנָהּ עַל יְדֵי שְּׁלִיחַ.