שולחן ערוך - אורח חיים

סימן קסז – מקום וזמן הבציעה, ומי הוא הבוצע

ובו כ' סעיפים

טז אֵין הַבּוֹצֵעַ רַשַּׁאי לִבְצֹעַ עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי רֹב הָעוֹנִים.

יז
 הַבּוֹצֵעַ פּוֹשֵׁט יָדוֹ תְּחִלָּה לַקְּעָרָה לֶאֱכֹל, וְאִם בָּא לַחֲלֹק כָּבוֹד לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, רַשַּׁאי.


יח
 הַבּוֹצֵעַ נוֹתֵן (כב) פְּרוּסָה לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְהָאֶחָד נוֹטֵל פְּרוּסָה בְּיָדוֹ, וְאֵין הַבּוֹצֵעַ נוֹתֵן בְּיַד הָאוֹכֵל אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה (כג) אָבֵל. פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ (אֵיכָה א, יז) רֶמֶז לִפְרוּסַת הַמּוֹצִיא שֶׁנּוֹתְנִין בְּיָדוֹ בִּשְׁעַת אֲבֵלוּת (בֵּית יוֹסֵף וְאַבּוּדַרְהַם בְּשֵׁם רַמְבַּ"ם פ"ז מֵהִלְכוֹת בְּרָכוֹת וּתְשׁוּבוֹת הָרַשְׁבָּ"א). 

באר היטב  (כב) פרוסה. ואסור לזרוק הפת כמ"ש סי' קע"א: (כג) אבל. ובשבת פורס כדרכו דאין אבילות בשבת:

משנה ברורה

סימן קסז – מקום וזמן הבציעה, ומי הוא הבוצע

ובו כ' סעיפים

סעיף טז

(פד) אין הבוצע וכו' – היינו אם הוא מוציאם ידי חובתם בברכה:

(פה) אמן מפי רוב וכו' – שגם עניית אמן מכלל ברכה היא אבל המיעוט המאריכין יותר מדאי א"צ להמתין עליהם שכל המאריך באמן יותר מדאי אינו אלא טועה:

סעיף יז

(פו) הבוצע – שהוא הבעה"ב או מי שנתנו לו רשות לבצוע תחלה:

(פז) פושט וכו' – דכיון שחלקו לו כבוד לברך תחלה ולבצוע להוציא המסובין ראוי לכבדו שיפשוט ידו לקערה תחלה:

סעיף יח

(פח) הבוצע נותן – אבל לא יזרוק חתיכת המוציא על השלחן לפני האורחים אפילו אם לא נמאס המאכל ע"י הזריקה כמו שיתבאר בסימן קע"א ועוד כיון שהיא פרוסת המוציא הוי בזיון מצוה:

(פט) היה אבל – ובשבת פורס האבל כדרכו דלא יהיה כאבילות דפרהסיא אם יתן לו בידו:

(צ) רמז לפרוסת המוציא – משמע דאין ראוי לעשות כן כשאינו אבל דלא ליתרע מזליה:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - בעברית