שולחן ערוך - אורח חיים

סימן קצג – אם מצטרפין לזמון אם לאו

ובו ו' סעיפים

ו שָׁלֹשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ בְּכָל אַחַת אַרְבָּעָה, וּפֵרֵשׁ אֶחָד מִכָּל חֲבוּרָה וְנִצְטָרְפוּ לַחֲבוּרָה אַחֶרֶת וְזִמְּנוּ הַשְׁלֹשָׁה הַנִּשְׁאָרִים, פָּרַח זִמּוּן מִינַיְיהוּ כֵּיוָן שֵׁחַבְרֵיהֶם זִמְּנוּ; וְהוּא הַדִּין אִם לֹא הָיוּ בְּכָל חֲבוּרָה אֶלָּא שִׁלֹשָׁה, וְהָלַךְ אֶחָד מִכָּל חֲבוּרָה קֹדֶם זִמּוּן וְנִתְחַבְּרוּ אֵלּוּ הַשְׁלֹשָׁה וּבָא אֶחָד לְכָל חֲבוּרָה וְנִצִטָרֵף עִם שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים וְזִמְּנוּ יַחַד, פָּרַח זִמּוּן מֵאֵלּוּ הַשְׁלֹשָׁה כֵּיוָן שֶׁכְּבָר זִמְּנוּ חֲבוּרָתָם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זִמְּנוּ עִמָּהֶם. הגה: שָׁלֹשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁאָכְלוּ, וּבְכָל חֲבוּרָה שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם, אָסוּר לְכָל א' לִפָּרֵד מִכָּל חֲבוּרָה וּלְזַמֵּן בְּיַחַד, דַּהֲרֵי הַב' הַנִּשְׁאָרִים בְּכָל חֲבוּרָה אֵינָן יְכוֹלִים לְזַמֵּן אַחַר כָּךְ; אֲבָל אִם הָיָה בְּכָל חֲבוּרָה ד', מֻתָּר לִפָּרֵד אֶחָד מִכָּל חֲבוּרָה וּלְזַמֵּן בְּיַחַד, וְהַנִּשְׁאָרִים יְזַמְּנוּ כָּל חֲבוּרָה בִּמְקוֹמָם (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א).

 

סימן קצד – שלשה שאכלו כאחד ונפרדו, לענין הזמון מה דינם

ובו ג' סעיפים

א שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד, וְשָׁכְחוּ וּבֵרַךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, בָּטֵל מֵהֶם הַזִּמּוּן וְאֵין יְכוֹלִים לַחֲזֹר וּלְזַמֵּן לְמַפְרֵעַ; וְכֵן אִם בֵּרְכוּ שְׁנַיִם מֵהֶם; אֲבָל אִם שָׁכַח אֶחָד מֵהֶם וּבֵרַךְ, הַשְּׁנַיִם יְכוֹלִים לְזַמֵּן עִם הַשְּׁלִישִׁי, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ יָכוֹל לוֹמַר: בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת זִמּוּן וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי זִמּוּן; שֶׁאֵין זִמּוּן לְמַפְרֵעַ. הגה: וְאִם הָאֶחָד זִמֵּן עִם אֲחֵרִים, אַף שְׁנַיִם הַנִּשְׁאָרִים אֵינָן יְכוֹלִים לְזַמֵּן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ"א).

ב
 שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ וְיָצָא אֶחָד מֵהֶם לַשּׁוּק, קוֹרְאִים אוֹתוֹ וּמוֹדִיעִים לוֹ שֶׁרוֹצִים לְזַמֵּן, כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן וְיִצְטָרֵף עִמָּהֶם וְיַעֲנֶה עִמָּהֶם בִּרְכַּת זִמּוּן, וְיוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בָּא וְיוֹשֵׁב (א) עִמָּהֶם; וְהָנֵי מִילֵי בִּשְׁלֹשָׁה, אֲבָל בַּעֲשָׂרָה כֵּיוָן שֶׁצְּרִיכִים לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם אֵינָם מִצְטָרְפִין עַד שֵׁיָּבֹא וְיֵשֵׁב עִמָּהֶם. וְע"ל סִימָן ר' עַד הֵיכָן בִּרְכַּת הַזִּמּוּן. 

באר היטב  (א) עמהם. אלא שעומד לפני הפתח. ויוצא גם הוא י"ח. רמב"ם ב"י ב"ח:

משנה ברורה

סימן קצג – אם מצטרפין לזמון אם לאו

ובו ו' סעיפים

סעיף ו

(לג) פרח זימון מינייהו – ובזה דוקא אם לא אכלו אח"כ יחדו אבל אם אכלו אח"כ יחד מצטרפין ואינו דומה להא דסעיף ה' דהא לא זימנו עליהם מקודם [חי' רע"א בשם תר"י]:

(לד) כיון שחבריהם זימנו – עיין בביאור הלכה:

(לה) ובא אחד וכו' – היינו אחד מן השוק אכל מעט בסוף סעודתן ונצטרף עמהם ולישנא לכל חבורה שכתב המחבר לאו דוקא דאפילו רק לחבורה אחת א"כ פרח זימון מן אחד ולא נשאר כאן אלא שנים:

(לו) מותר ליפרד וכו' – ומיירי שכל החבורות היו מתחלה ג"כ בבית זה אלא שלא נצטרפו ביחד דאל"ה הלא צריך לברך בהמ"ז במקומו:

 

סימן קצד – שלשה שאכלו כאחד ונפרדו, לענין הזמון מה דינם

ובו ג' סעיפים

סעיף א

(א) ואין יכולים וכו' – לומר נברך וכו' דלמאי יזמנו זה את זה והרי כבר ברכו בהמ"ז ואין לשון זימון אלא שאחד יזמן השנים שיהיו מוכנין ומזומנין להצטרף יחד לברכת המזון:

(ב) יכול לומר וכו' – דהא באמת מחוייב בזימון הוא שאכל עמהם ביחד אלא שאין לו תקנה משום שכבר בירך ואין זימון למפרע לכן מהני הצטרפותו עכ"פ שיהיו הם יוצאין על ידו:

(ג) עם האחרים – היינו שבא לחבורה של שלשה או אפילו שבא לשנים בסוף סעודתם ואכל עמהם מעט:

(ד) אינן יכולין לזמן – על האחד מפני שכבר יצא ידי חובת זימון מיהו אם נזדמן להם אחד מן השוק יכולין לזמן עליו כשיטעום עמהם דחיוב זימון שלהם לא נפקע בשביל אותו שזימן:

סעיף ב

(ה) כדי שיכוין – לשמוע ברכת הזימון:

(ו) ויענה עמהם – אבל אם אינו עונה אין מזמנין עליו משום דאינו עומד עמהם אבל אם היה עומד עמהם אף אם אינו עונה עמהם מזמנין עליו בע"כ כמבואר לקמן סי' רי"ש [שיו"ב ומגן גבורים וא"ר בתירוץ ב']:

(ז) ויוצאין ידי חובתן – וגם הוא יוצא ידי חובת זימון בזה:

(ח) שאינו בא – אלא שעומד נגד הפתח בסמוך להם [ועיין סימן נ"ה ס"כ דמבואר שם דאם יש טינוף בינתים מפסיק] וכשיגמור ענינו יבוא הביתה שאכל שם ויברך בהמ"ז [רמב"ם] מיהו אם נשתהה שם עד גמר בהמ"ז וכוון לבו לצאת יצא ידי בהמ"ז וא"צ לברך:

(ט) וע"ל סי' רי"ש – ס"ב ולפי מה דפסק שם רמ"א צריך העונה להמתין עד שיגמרו ברכת הזן:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - בעברית