שולחן ערוך - אורח חיים

סימן קכט – באיזה תפלות נושאים כפים

ובו ב' סעיפים

א אֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֶלָּא בְּשַׁחֲרִית וּמוּסָף וּבִנְעִילָה, בְּיוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְעִילָה כְּמוֹ (א) בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל לֹא (ב) בְּמִנְחָה, מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחָא שִׁכְרוּת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁמָּא יְהֵא הַכֹּהֵן שִׁכּוֹר; וְגָזְרוּ בְּמִנְחָה שֶׁל תַּעֲנִית, אָטוּ מִנְחַת שְׁאָר יָמִים; אֲבָל בְּתַעֲנִית שֶׁאֵין בּוֹ נְעִילָה, הוֹאִיל וּתְפִלַּת מִנְחָה סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת (ג) הַחַמָּה, הִיא דּוֹמָה לִתְפִלַּת נְעִילָה וְאֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת בְּמִנְחָה שֶׁל שְׁאָר יָמִים, הִלְכָּךְ יֵשׁ בָּהּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם. וְהַמִּנְהָג שֶׁלָּנוּ כְּבַר נִתְבָּאֵר לְעֵיל סי' קכ"ח. 

באר היטב  (א) ביוה"כ. ואם נמשכת הנעילה עד צאת הכוכבים אינם יכולים לישא את כפיהם דאין נשיאת כפים בלילה ואפי' אם עלה ירד. באר שבע פר"ח ושכנה"ג: (ב) במנחה. אפי' אם עלה ירד כדמוכח בסעיף ב'. פרי חדש: (ג) החמה. המ"א כתב דאפילו אם מתענין עד חצות ומתפללין מנחה יאמרו אלקינו לפי מנהג שלנו ע"ש ועי' סי' קכ"א ס"ק ג'. כתב המ"א בשם הד"מ דהש"ץ אינו או' או"א אפי' בער"ה דלא מקרי ת"צ וצ"ע. ובתענית אסתר אומר הש"ץ או"א הר"ש הלוי סי' י"א בשבעה באדר שמתענין ומתקבצין יחד ומרבים בסליחות ובתחנונים אין אומר הש"ץ או"א דלא הוי ת"צ. גינת ורדים כלל א' סי' ל"ג והיד אהרן. ויחיד כשהוא בתענית יחיד אין למחות כשאומר אותו ע"ל סי' קכ"א:


ב
 כֹּהֵן שֶׁעָבַר וְעָלָה לַדּוּכָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמִנְחָה, כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם שִׁכְרוּת, הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְאֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: פָּסוּל הוּא וּלְכָךְ הוֹרִידוּהוּ. הגה: וְלָכֵן אוֹמְרִים בְּמִנְחָה בְּיוֹם כְּפוּרִים: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אַף עַל גַּב דְּאֵין רָאוּי לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְאִם עָלָה לֹא יֵרֵד מִקְרֵי קְצָת רָאוּי (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי), וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים.

 

סימן קל – רבונו של עולם שאומרים בשעת נשיאת כפים

ובו סעיף אחד

א מָאן דַּחֲזָא (א) חֶלְמָא, וְלָא יָדַע מַאי חֲזָא, נֵיקוּם קָמֵי כֹּהֲנֵי בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלִים לַדּוּכָן וְנֵימָא הָכֵי: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי (ב) שֶׁלָּךְ וְכו', וִיכַוֵּן דִּלְסַיֵּם גַּם בַּהֲדֵי כֹּהֲנֵי, דְּעָנֵי צִבּוּרָא אָמֵן; (ג) וְאִי לָא, לֵימָא הָכֵי: אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם, יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ שָׁלוֹם. הגה: וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹלִין לַדּוּכָן, יֹאמַר כָּל זֶה בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר (ד) שִׂים שָׁלוֹם, וִיסַיֵּם בַּהֲדֵי שְׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁיַּעֲנוּ הַקָּהָל אָמֵן (הָרַ"ן פ' הָרוֹאֶה). 

באר היטב  (א) חלמא. לאפוקי מאותן שאומרים אותו בכל יום. וגם אינו מועיל אא"כ אומרו בו ביום שראה החלום ת"ח (ספ"ק) [ספ"ה] דב"ק. ואינו נ"ל דא"כ למה אומרים אותו כל ישראל ברגל דאטו כולם ראו חלום רע בו ביום אלא ע"כ אומרים אותו על חלומות שראו בימים אחרים ומ"מ לא ישר לאומרו בכל יום מ"א וכן כתב ט"ז דראוי לנהוג שלא יאמר בכל יום רבש"ע וכו' אלא אם בא לו חלום בלילה שלפניו מה שא"כ בשעת הרגל שעולין לדוכן יכול לומר אותו אפילו מן הסתם כי קאי על החלומות שחלם בנתיים עכ"ל וכ"כ הפר"ח: (ב) שלך. צ"ל בין חלומות שחלמתי על אחרים בין שחלמתי על עצמי וכו' דצריך לבקש על חבירו תחלה מ"א בשם מהר"ם ויסיים בפעם א' ותשמרני כנגד וישמרך ובפעם ב' ותחנני כנגד ויחונך ובפעם הג' ותרצני כנגד שלום. מג"א ט"ז: (ג) ואי לא. פירוש אם גמר אמירת רבש"ע קודם סיום הכהנים לימא אדיר במרום וכו' דבזה יסיים עם הכהנים ולפ"ז אין מקום לומר אדיר במרום וכו' אם סיים עם הכהנים ולא נהגו עכשיו כן אלא אפי' אם סיים עם הכהנים אפי' הכי אומרים אדיר במרום וכו'. ט"ז: (ד) ש"ש. ואם יראה שלא יכול לסיים עם הש"ץ יתחיל בשעה שהש"ץ אומר יברכך ל"ח מ"א ועיין ס"ק א' מש"ש:

משנה ברורה

סימן קכט – באיזה תפלות נושאים כפים

ובו ב' סעיפים

סעיף א

(א) אלא בשחרית ומוסף ובנעילה – היינו דבחול בכל יום בשחרית ובשבת ויו"ט גם במוסף וביוה"כ גם בתפלת נעילה והוא כשהוא עדיין יום:

(ב) ביום שיש בו נעילה – היינו בתעניתים המבוארים לקמן סימן תקע"ט שתקנו רבנן בהן תפלת נעילה כמו ביוהכ"פ:

(ג) שמא יהא הכהן שיכור – שנשתכר בסעודתו ושיכור אסור בנ"כ וכנ"ל בסימן קכ"ח סל"ח משא"כ במוסף לא גזרו דכיון שאסור לסעוד סעודת קבע קודם מוסף כ"א טעימה בעלמא כמבואר בסימן רפ"ו ס"ג ליכא למיחש לשכרות:

(ד) של תענית – היינו של ת"צ שיש בהם נעילה הנ"ל או של יוה"כ:

(ה) אטו מנחת וכו' – לפי שביום שיש בו נעילה מתפללים מנחה בעוד היום גדול כדי להתחיל נעילה קודם שקיעת החמה לכן מתחלפת היא במנחה של שאר הימים שהיו נוהגים ג"כ להתפלל בעוד היום גדול מפני שהיו רוצים לאכול אח"כ [שאסור לאכול קודם תפלת המנחה כמ"ש בסימן רל"ב] ובנעילה לא גזרו אטו שאר ימים לפי דליכא תפלת נעילה כ"א בתענית [גמרא]:

(ו) שאין בו נעילה – היינו כל הארבעה תעניות וצום אסתר:

(ז) סמוך לשקיעת החמה – שהיה מנהגם לאחרה סמוך לשקיעה:

(ח) והמנהג שלנו וכו' – ר"ל שאין נושאין כפים כלל במדינותינו בכל ימות השנה רק בימים טובים וגם זה רק בתפלת מוסף ומ"מ כל הדינים הנזכרים בסעיף זה נ"מ גם לדידן לענין אמירת או"א ברכנו וכו' ולפי המבואר לעיל בסי' קכ"ז דבזמן שראוי מדינא לישא כפים אומרים או"א:

סעיף ב

(ט) שהדבר ידוע וכו' – ר"ל ולא אסרו בזה כי אם משום דמיחלף בשאר יומי וכנ"ל בסעיף א' לכן אין מורידין אותו אם כבר עלה אבל במנחה של שאר יומי אף אם עלה ירד (אחרונים):

(י) מקרי קצת ראוי – ומ"מ המתענים עד חצות ומתפללין מנחה כגון בער"ה וכדומה לא יאמר הש"ץ אלהינו וא"א אפילו לשיטה זו:

 

סימן קל – רבונו של עולם שאומרים בשעת נשיאת כפים

ובו סעיף אחד

סעיף א

(א) מאן דחזא – ובמדינותינו נוהגין כל הקהל לאמר תפלה זו בשעת הדוכן אפילו אותם שלא חלמו והטעם דכיון דאין אנו נושאין כפים כי אם ברגלים א"א שלא חלם לו פעם אחת בין רגל לרגל:

(ב) ולא ידע וכו' – אי טבא הוא או בישא הוא:

(ג) ונימא הכי – וכבר נתבאר לעיל סוף סימן קכ"ח בהג"ה דהנכון לאמר זה בשעה שמאריכין בניגון התיבות שבסוף הפסוקים עיי"ש:

(ד) וחלומותי שלך וכו' – המג"א כתב דצ"ל בין חלומות שחלמתי על אחרים ובין חלומות שחלמתי על עצמי אבל בסידורים שלנו הנוסחא להיפך דהיינו בין שחלמתי על עצמי ובין שחלמתי וכו' וכן הסכים בא"ר. כתבו האחרונים שיסיים בתפלה זו בפעם ראשון ותשמרני כנגד מה שהכהנים מסיימים וישמרך ובפעם ב' ותחנני כנגד ויחנך ובפעם ג' ותרצני כנגד שלום ורש"ל מוסיף שטוב לאמר בפעם ג' ותבא עלי ברכת כהניך ותרצני (א"ר ומגן גבורים עיי"ש). כשנושאין כפים ביו"ט שחל בשבת אין לומר הרבון דאין אומרים תחנה בשבת אם לא כשחלם לו חלום רע באותו הלילה (אחרונים):

(ה) דליסיים בהדי כהני – כצ"ל. [ותיבת גם ט"ס] והיינו בסוף כל פסוק שמסיימין והם ג' פעמים [א"ר] וכן כתוב בשם הגר"א שהיה נוהג לומר גם בסוף פסוק ג' הרבש"ע הנ"ל שהוזכר בגמרא ולא היה"ר הנדפס בסידורים:

(ו) ואי לא לימא וכו' – פי' שלא סיימו עדיין הכהנים יאמר גם אדיר במרום וכו' כי היכי דליסיים בהדי כהני תיבת שלום ויענו הצבור אמן על שניהם ויש נוהגים שבכל פעם אומרים אדיר במרום בשעת אמירת ש"ץ שים שלום בשעה שאומר וטוב בעיניך וכו':

(ז) ובמקום שאין וכו' – כמו במדינותינו שאין נ"כ כל השנה רק ביו"ט:

(ח) לדוכן – דוכן פירושו המקום שעולין שם הכהנים בשעת נ"כ:

(ט) יאמר כ"ז בשעה – פי' תפלת רבון ואם גמר הרבון קודם שסיים הש"ץ תפלת שים שלום יאמר ג"כ אדיר במרום וכנ"ל. כתבו אחרונים דאין לומר תפלת רבון בכל יום ויום כ"א בשחלם לו בלילה שלפניו דאיך יאמר חלום חלמתי בשלא חלם כלל:

(י) שים שלום – ואם ראה שלא יוכל לסיים עם הש"ץ יתחיל בשעה שש"ץ אומר יברכך:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב חיים סילמן שליט"א - בעברית

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב אליהו שטרנבוך שליט"א - בעברית