שולחן ערוך - אורח חיים

סימן רמ – איך יתנהג האדם בתשמיש מטתו

ובו י"ז סעיפים

ו אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי כָּל אָדָם אִם הוּא נֵעוֹר, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי הֶפְסֵק מְחִצָּה עֲשָׂרָה, וּבִפְנֵי תִּינוֹק שֶׁאֵין יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, מֻתָּר; בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ חֻמָּשִׁים הָעֲשׂוּיִם בִּגְלִילָה, אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בּוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּפָנָיו (טז) מְחִצָּה. וּלְעִנְיַן לַעֲשׂוֹתָהּ בְּשַׁבָּת ע"ל רֵישׁ סי' שט"ו, וְאִם יֵשׁ לוֹ בַּיִת (יז) אַחֵר, אָסוּר עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ; וְאִם יֵשׁ בּוֹ תְּפִלִּין (יח) אוֹ סְפָרִים, אֲפִלּוּ שֶׁל גְּמָרָא, אָסוּר עַד שֶׁיִּתְּנֵם בִּכְלִי בְּתוֹךְ כְּלִי; וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא הַשֵּׁנִי מְיֻחָד לָהֶם וְעַיֵּן לְעֵיל סי' מ' סָעִיף ב', אֲבָל אִם הוּא מְיֻחָד לָהֶם, אֲפִלּוּ מֵאָה כְּחַד חֲשִׁיבֵי, וְאִם פֵּרַשׂ טַלִּית עַל גַּבֵּי (יט) אַרְגָּז, חָשׁוּב כִּכְלִי בְּתוֹךְ כְּלִי. 

באר היטב  (טז) מחיצה. ואם יש נקבים וחלונות כעין סריגה אע"פ דלענין טומאה חשיבי כמחיצה אבל הכא אסור עד שיהיו הספרים מכוסין מן העין שאין נראין מ"א ע"ש. ועיין בתשובת שער אפרים סי' קי"ט. ועיין בא"ע סי' כ"ה סק"ה מש"ש: (יז) אחר. פי' חדר אחר: (יח) או ספרים. ופשוט דגם המזוזה צריך לכסות בכלי תוך כלי: (יט) ארגז. ואם הארגז גדול שמחזיק מ' סאה והוא אמה על אמה ברום ג' אמות חולקת רשות לעצמה. מ"א ע"ש ועי' סי' שי"ד. ועי' שו"ת חוות יאיר סי' קפ"ד דוילון סביב הספרים או סביב המטה לא מיקרי מחיצה הואיל ונעים ונדים ואם א"א בענין אחר מותר לשמש מטתו בחדר שבו הספרים בזמן עונה וליל טבילתה וליל יציאתו וביאתו מדרך. ועיין מ"א סי' שט"ו:


ז
 לֹא יְשַׁמֵּשׁ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וְלֹא בְּסוֹפָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע קוֹל בְּנֵי אָדָם וְיָבֹא לַחֲשֹׁב בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת, אֶלָּא בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה.


ח
 וִישַׁמֵּשׁ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל ר" א שֶׁהָיָה מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶה טֶפַח, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, פי' בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה כְּאִלּוּ כְּפָאוֹ שֵׁד; וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶה טֶפַח, שֶׁלֹּא הָיָה מְמָרֵק הָאֵבֶר בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ כְּדֵי לְמַעֵט הֲנָאָתוֹ; וְדוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, שֶׁעוֹשֶׂה הַדָּבָר בְּאֹנֶס. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: מְגַלֶּה טֶפַח, שֶׁבָּאִשָּׁה, כְּלוֹמַר עַכְשָׁו מְגַלֶּה אוֹתָהּ לְצֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁ, וְעַכְשָׁו מְכַסֶה אוֹתָהּ, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה מַאֲרִיךְ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְדוֹמֶה לוֹ כְּמוֹ שֶׁבִּעֲתוֹ הַשֵּׁד וְנִבְעַת וְהִנִּיחַ הַמַּעֲשֶׂה, כָּל כָּךְ הָיָה מְקַצֵּר בַּתַּשְׁמִישׁ. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: מְגַלֶּה טֶפַח, עַל הַסִנָּר, שֶׁהָיְתָה חוֹגֶרֶת בּוֹ, שֶׁאַף בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ הָיָה מַצְרִיכָהּ לְחוֹגְרוֹ וּמְגַלֶּה רַק טֶפַח מִמֶּנָּה, וּמְכַסֶה מִיָּד כְּדֵי לְמַעֵט הֲנָאָתוֹ; וְכֻלְּהוּ פֵּרוּשֵׁי אִיתְנְהוּ, וְצָרִיךְ בַּעַל נֶפֶשׁ לִזָּהֵר בָּהֶם.

משנה ברורה

 סימן רמ – איך יתנהג האדם בתשמיש מטתו
 

ובו י"ז סעיפים

סעיף ו

(כב) ואפילו ע"י הפסק וכו' – הטעם דמרגיש הוא בעת שהלה משמש מטתו ואין כאן צניעות. ואם הוא בענין שאין מרגישים כלל מותר ע"י הפסק מחיצה [אחרונים]:

(כג) העשויים בגלילה – ר"ל שהן כתובין בקלף כמו ספר תורה אלא שיש בהן רק חומש התורה וה"ה שאר כתבי קודש כשהן עשויין בגלילה:

(כד) עד שיהיה וכו' – ר"ל אפילו היא מונחת בארגז וע"ג הארגז יש עוד כיסוי דלגבי תפלין ושאר ספרים מהני וכדלקמיה בס"ת אסור עד שיהיה מחיצה מפסקת וכשיש מחיצה אפילו אינה מונחת בארגז כלל ג"כ שרי:

(כה) מחיצה – ומה שפרוש וילון סביב המטה אינה בכלל מחיצה [ואפילו הוילון הוא גבוה הרבה שאין הספר נראה עי"ז והס"ת מונחת בארגז ובכמה כיסויין על הארגז ג"כ אסור] שהוילון נע ונד ע"י רוח. כתב המ"א אם יש נקבים וחלונות במחיצה כעין סריגה אסור עד שיהיו הספרים מכוסים מן העין שאין נראין ובספר נהר שלום מפקפק על דבריו וכן בספר תוספת ירושלים ובמקום הדחק יש לסמוך ע"ז אכן לכתחלה טוב לכסות שלא יהיו הספרים נראין ובפרט ס"ת בודאי יש להחמיר:

(כו) בית אחר – פי' חדר אחר:

(כז) תפלין – וה"ה מזוזה ועיין לעיל בסימן מ' במ"ב שם ביארנו כל פרטי הדינים:

(כח) או ספרים – ר"ל כ"ד ספרי קודש ומיירי שאינם עשויין בגלילה דאי עשויין בגלילה דינם כס"ת וכנ"ל:

(כט) אפילו של גמרא – ר"ל אע"ג דגמ' לא ניתן לכתוב בדורות הראשונים משום דדברים שבע"פ אסור לאומרם בכתב אפ"ה כיון דלבסוף התירו האמוראים לכתוב משום עת לעשות לה' הו"ל כשאר ספרי קודש וממילא היום ה"ה כל הספרים הן בכתיבה או בדפוס יש בהן קדושה [פמ"ג]:

(ל) עד שיתנם וכו' – ר"ל אע"ג דלא בעינן בהו הפסק מחיצה כמו בס"ת מ"מ כלי בתוך כלי בעינן. וכתבו האחרונים דוילון התלוי לפני המטה אף דאין שם מחיצה עליה כיון דאינה קשורה לצד מטה והיא נע ונד ע"י רוח ואין זה נחשב הפסק לענין ס"ת וכנ"ל בסקכ"ה מ"מ שם כיסוי יש עליה אם אין הספרים נראין עי"ז וע"כ אם יכסה על הספרים אפילו רק בכיסוי אחד מותר דתו הוי שני כיסויין וככלי בתוך כלי דמיא:

(לא) בכלי תוך כלי – וה"ה שני כיסויין. ומה שנוהגין איזה אנשים שתולין נגד הספרים וילון לכסותם וסוברים שבזה לבד די לאו שפיר עבדי דזה הוי רק כיסוי אחד ובעינן עוד כיסוי אחר שיכסה אותן לבד זה:

(לב) טלית ע"ג ארגז – ר"ל אע"ג דהטלית אינו פרוש רק מלמעלה ולא מלמטה אפ"ה נחשב כאלו היה מונח בכלי תוך כלי:

(לג) חשוב וכו' – ואם הארגז גדול שמחזיק ארבעים סאה והוא אמה על אמה ברום שלש אמות חולקת רשות לעצמה וא"צ לפרוס עוד כסוי על הארגז ויש מחמירין בזה אכן אם מחובר לכותל במסמרין לכו"ע יש להקל:

סעיף ז

(לד) בתחלת הלילה וכו' – ואם רואה שיצרו מתגבר עליו ובא לידי הרהורים ויכול לבוא לידי טומאה עי"ז לא יחמיר בזה [אחרונים]:

סעיף ח

(לה) מקצר וכו' – עיין במ"א מש"כ בזה:

(לו) וצריך וכו' – כתבו התוספות [נדה י"ז] בשם המדרש דהקב"ה שונא המשמש ערום. ודוקא ערום ממש ומשום דיש לו לאדם להיות צנוע אבל אם מכסה עצמו מלמעלה ליכא שום חשש בדבר:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - בעברית