שולחן ערוך - אורח חיים

סימן קלו – מי הם הנקראים לספר תורה בשבת

ובו סעיף אחד

א בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, קוֹרִים אַחַר לֵּוִי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים (א) הַמְמֻנִּין עַל הַצִּבּוּר, וְאַחֲרֵיהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָרְאוּיִם לְמַנּוֹתָם פַּרְנָסִים עַל הַצִּבּוּר (שֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ דְּבַר הֲלָכָה בְּכָל מָקוֹם וְאוֹמֵר), וְאַחַר כָּךְ בְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֲבוֹתֵיהֶם מְמֻנִּים עַל הַצִּבּוּר, וְאַחַר כָּךְ רָאשֵׁי כְּנֵסִיּוֹת וְכָל הָעָם. 

באר היטב  (א) הממונין. במקום שנוהגין שהפרנס עולה אינו רשאי למחול לאחר שיקרא במקומו רמ"מ ס"ו ואם יש הרבה חתנים הנושאים בתולות הם קודמים לאלמנה ואלמנה לחלוצה וחלוצה לגרושה והוא דכולם שווין בידיעת התורה ואין ביניהם כהנים או לוים שכנה"ג. וכן במקום שנוהגים כשיש ליחיד ס"ת בבה"כ כשעושה שמחה קורין בס"ת שלו וכשיש לשני בעלי בתים שמחה איזה מהם קודם ת"ח מורה הוראה קודם לת"ח מפולפל ואינו יודע עדיין להורות הלכה למעשה. ת"ח קודם לכהן ע"ה כהן קודם ללוי ולוי לישראל ואם שניהם שווים מגריל ביניהם וכן הדין בשני ילדים למול אם נולדו בשעה אחת וכן מי שכתב ס"ת בידיו או קנאו בממון של עצמו הוא קודם למי שירש ס"ת מאבותיו. שכנה"ג ע"ש. אם קראו לאחד לעלות ולקרות בתורה ורץ אחר ועמד במקומו אם חייב לשלם לו דמי ברכה שהפסידו עיין תוס' והרא"ש פרק כיסוי הדם ועי' בשכנה"ג ונהגו שגדול הציבור עולה אחרון. ב"י:

 

סימן קלז – כמה פסוקים צריכים לקרא לכל אחד

ובו ו' סעיפים

א בְּיוֹם שֶׁקּוֹרִין ג', אֵין קוֹרִין פָּחוֹת מִי' פְּסוּקִים; וַיְדַבֵּר עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן. וְאִי סָלִיק עִנְיָנָא בְּבָצִיר מִי' פְּסוּקִים, כְּגוֹן פָּרָשַׁת עֲמָלֵק (שְׁמוֹת יז, ח טז) שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא ט' פְּסוּקִים, שַׁפִּיר דָּמִי.

ב
 אֵין קוֹרִין עִם כָּל אֶחָד פָּחוֹת מִג' פְּסוּקִים, שְׁנַיִם קוֹרִין ג' ג', וְאֶחָד קוֹרֵא ד'; וְאֵיזֶה מֵהֶם שֶׁקּוֹרֵא ד' הֲרֵי זֶה (א) מְשֻׁבָּח. 

באר היטב  (א) משובח. כתב רש"ל דעכשיו שהש"ץ קורא לא יקרא לאמצעי ד' שלא לבייש האחרון או הראשון ע"ש וב"ח חולק עליו וכן הסכים הפר"ח:

משנה ברורה

סימן קלו – מי הם הנקראים לספר תורה בשבת

ובו סעיף אחד

סעיף א

(א) בשבת ויו"ט וכו' – שקורין הרבה:

(ב) ת"ח הממונים וכו' – כתב מהרי"ל מצוה לקרות בי"ט אנשים המעמידים הקהלה לפיכך הם קודמין לכל אם אין שם ת"ח מופלג [מ"א]:

(ג) שאבותיהם וכו' – שמחוייבין לכבדם בשביל כבוד אבותם שיש בזה כבוד לאבות:

(ד) ואח"כ ראשי כנסיות – וכ"ז מיירי במקומות שאין מוכרין המצות אלא שעומד הממונה וקורא לפי הכבוד אבל במקומות שמוכרין המצות ונופל המעות לצדקה כל הקונה אותם יש לו רשות לכבד למי שירצה ומלבד שיקרא לכל אחד לפי כבודו שלא יבוא לידי מחלוקת [לבוש] גם יקרא החיובים שזה לא מכרו לו [שערי אפרים]:

(ה) וכל העם – ועכשיו נהגו שגדול הצבור הוא המסיים הסדרה [אחרונים]. כתב בתשובת רמ"מ סימן ו' במקום שנהגו שהפרנס הוא עולה אינו רשאי למחול לאחר שיקרא במקומו ופרטי דין זה מבואר לקמן סימן קנ"ג סי"ב עי"ש במ"ב.
כתב פמ"ג מה שנוהגין באיזה קהלות קטנות לקרוא לפי השנים ע"ה קודם לת"ח לאו שפיר עבדי ואיסורא הוא ועיין בבה"ל מה שהעתקנו מלבוש ומשערי אפרים ומיתר האחרונים בענין הנהגת החיובים לעלות לתורה:

 

סימן קלז – כמה פסוקים צריכים לקרא לכל אחד

ובו ו' סעיפים

סעיף א

(א) פחות מעשרה פסוקים:    איתא בגמרא שנתקן כנגד עשרת הדברות או כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם ועי"ש עוד:

(ב) מן המנין:    היינו אע"פ שאין למדין ממנה שום חדוש:

(ג) כגון פרשת עמלק:    שקורין בפורים ולא רצו חז"ל להוסיף עליהם איזה פסוקים מלמטה או מלמעלה לרמז דמפני שעמלק גרם להיות השם והכסא חסר כדכתיב כי יד על כס יה כך יהיו פרשיותיו חסרים:

סעיף ב

(ד) ואיזה מהם:    כלומר דמי שקרא יותר משובח יותר ואם הראשון קרא ד' משובח דמצינו לעולם החשוב חשוב קודם ובמנורה מצינו שאמצעי משובח ואם אחרון קרא ד' י"ל דמעלין בקודש ואין מורידין וע"כ לא קפדינן על מי מהם שזירז עצמו וקרא ד' דכל אחד מהם יש לו טעם לשבח שהוא הראוי לזה. והנה בזמן הגמרא היו הקרואים לתורה קוראין בעצמן בתורה ועכשיו שהש"ץ קורא להן יש דעות בין האחרונים שי"א שלראשון ולשני יקרא ג' פסוקים ולאחרון יקרא ד' ויש שחולקין ע"ז. ועכשיו נתפשט המנהג שקורין במנחה בשבת וב' וה' כל הפרשה הראשונה של הסדר שיקראו בשבת הבאה ככתוב בסידורים ומצויין הפסקת הפרשה לג' אנשים ואם שינה מסדר הזה אינו מעכב רק שעכ"פ לא יפחות לאחד פחות מג' פסוקים [ש"א]:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב חיים סילמן שליט"א - בעברית

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב אליהו שטרנבוך שליט"א - בעברית