שולחן ערוך - אורח חיים

סימן יח – זמן ציצית
ובו ג' סעיפים


א לַיְלָה לָאו זְמַן צִיצִית, הוּא דְאִמְעִיט מֵוּרְאִיתֶם אוֹתוֹ. לְהָרַמְבָּ"ם כָּל מַה שֶּׁלּוֹבֵשׁ בַּלַּיְלָה פָּטוּר אֲפִלּוּ הוּא מְיֻחָד לַיּוֹם, וּמַה שֶּׁלּוֹבֵשׁ בַּיּוֹם חַיָּב, אֲפִלּוּ מְיֻחָד לַלַּיְלָה. וּלְהָרֹא"שׁ כְּסוּת הַמְיֻחָד לְלַיְלָה פָּטוּר, אֲפִלּוּ לוֹבְשׁוֹ בַּיּוֹם. וּכְסוּת הַמְיֻחָד לְיוֹם אוֹ לְיוֹם וְלַיְלָה חַיָּב, אֲפִלּוּ לוֹבְשׁוֹ בַּלַּיְלָה: הגה: וּסְפֵק בְּרָכוֹת (א) לְהָקֵל עַל כֵּן אֵין לְבָרֵךְ עָלָיו אֶלָּא כְּשֶׁלּוֹבְשׁוֹ בַּיּוֹם וְהוּא מְיֻחָד (ב) גַּם כֵּן לְיוֹם (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי) וְאַחַר (ג) תְּפִלַּת עַרְבִית אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יוֹם הוּא אֵין לְבָרֵךְ עָלָיו (פִּסְקֵי מהרא"י סי' קכ"א) (ד) וּבְלֵיל יוֹם כִּפּוּר יִתְעַטֵּף (ה) בְּעוֹד יוֹם וִיבָרֵךְ עָלָיו (תַּשְׁבֵּ"ץ). 

באר היטב  (א) להקל. דהיינו דוקא לענין ברכה. אבל ציצית צריכין להיות. ע"ת: (ב) ג"כ ליום. פירוש גם ליום ואפי' גם מיוחד ללילה ומכ"ש ליום לבד. שכנה"ג וע"ת: (ג) תפלת ערבית. ובתענית ציבור כ' הב"ח דיסיר את הטלית כשיגיע לברכו. וכנה"ג כ' עד לאחר ערבית עיין בשיורי כנה"ג ועיין סי' למ"ד ס"ק ג'. כתב בכתבי מהרא"י מי ששכח או הזיד ולא נתעטף בציצית כל היום. אחר שיתפללו ערבית יתעטף בלא ברכה: (ד) ובליל י"כ. וכל העובר לפני התיבה צריך להתעטף. ובל"ח כתב דאף האומר קדיש יתום יתעטף מפני כבוד הציבור ואין מברך עליו: (ה) בעוד יום. ולא יסירו בלילה לפי שדומין למלאכים מעוטפים לבנים ב"ח. ועי' יד אהרן:


ב
 (ו) סְדִינִים, אַף עַל פִּי שֶׁאָדָם יָשֵׁן בָּהֶם בַּבֹּקֶר, אֵין מְטִילִים בָּהֶם צִיצִית. באר היטב  (ו) סדינים. ר"ל בין של פשתן או של צמר. וכ' ב"י וטעמא לא ידענא למה יפטרו בשל צמר ע"ש. וכתב המ"א דבסדין של צמר יעשה קרן אחת עגולה לפטור מציצית אליבא דכ"ע ע"ש:


ג
 מֵאֵימָתַי מְבָרֵךְ עַל הַצִּיצִית בַּשַּׁחַר, מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת שֶׁבָּהּ לְלָבָן שֶׁבָּהּ: וְאִם לוֹבְשׁוֹ מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וָאֵילָךְ יֵשׁ אוֹמְרִים דִּמְבָרֵךְ עָלָיו וְכֵן נוֹהֲגִין (מָרְדְּכַי פ"ב דִּמְגִלָּה) וְאִם לְבָשׁוֹ קֹדֶם לָכֵן כְּגוֹן בִּסְלִיחוֹת לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו וּכְשֶׁיָּאִיר הַיּוֹם יְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ וִיבָרֵךְ (תַּשְׁבֵּ"ץ):

משנה ברורה

 

 

סעיף א

(א) להרמב"ם וכו' — ומ"מ מותר לצאת לר"ה בליל שבת בטלית עם הציצית ולא הוי משוי שהם נוי הבגד ותכשיטיה:

(ב) להקל — היינו דוקא לענין ברכה אבל אסור ללבוש כסות של לילה ביום בלא ציצית וכן כסות של יום בלילה משום ספק. ומ"מ נראה דהש"ץ הלובש טלית בלילה א"צ לבדוק הציצית דבכגון זה בודאי נוכל לסמוך על חזקתן שמכבר:

(ג) ג"כ ליום — פי' גם ליום ואפילו גם מיוחד ללילה וכ"ש ליום לבד:

(ד) תפילת ערבית — ובתענית צבור כשלובשין טלית במנחה יסיר את הטלית כשיגיע לברכו מאחר דעכשיו אין לובשין הטלית אלא למצות ציצית אם יהיה עליו יראה כאילו סובר דלילה זמן ציצית הוא. ומ"מ הש"ץ לפני העמוד אם אין הולך במלבוש העליון שאין כבוד הצבור בכך פשיטא דלא יסיר הטלית מעליו:

(ה) ובליל יו"כ — וכל העובר לפני התיבה צריך להתעטף. ובל"ח כתב דאף האומר קדיש יתום לפני התיבה יתעטף מפני כבוד הצבור ואין מברך עליו:

(ו) יתעטף — להדמות למלאכים שמעוטפים לבנים ולכך לא יסירו בלילה עד אחר תפילת ערבית של מוצאי יוה"כ:

(ז) בעוד יום — אבל אם איחר להתעטף עד לילה שוב לא יברך דשמא הלכה כהרמב"ם ומשמע מדברי המ"א בסק"ד דאפילו בין השמשות מותר לברך עד צה"כ וטעמו דהלא בציצית לא כתיב יום רק וראיתם אותו משמע כל זמן שנוכל לראות וכן פסק בעל דרך החיים ובספר מטה אפרים ראיתי שמחמיר בזה. אך אם זה גופא הוא מסתפק אם כבר הגיע בין השמשות נראה דבודאי יוכל לברך דבלא"ה דעת התוספות והרא"ש דכסות יום חייב בלילה והגר"א בביאוריו מצדד ג"כ לשיטה זו עי"ש:

 

 

סעיף ב

(ח) בהם ציצית — מפני שעיקר תשמישן בלילה וכסות לילה מיקרי אך לפ"ז לא היה פטור רק להרא"ש אבל להרמב"ם דכסות לילה חייב ביום חייב וי"א עוד טעם לפטור משום דלא חייבה התורה רק דרך מלבוש או דרך עיטוף לא דרך העלאה בעלמא ויש חולקין וס"ל דאפילו אם יציע תחתיו בגד של ד' כנפות חייב בציצית וכ"ש דרך העלאה ע"כ הכריע המ"א דיעשה קרן אחת עגולה ויצא אליבא דכו"ע. אכן משמע מדבריו דאין להחמיר בזה רק בסדין של צמר אבל לא בשל פשתן או שאר מינים ועיין הטעם בפמ"ג:

 

 

סעיף ג

(ט) משיכיר וכו' — והוא הזמן דמשיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו המוזכר לקמן בסימן נ"ח לגבי ק"ש [ב"י בסי' נ"ח בשם הרא"ש דחד שיעורא הוא עי"ש ובביאור הגר"א בענינינו]:

(י) וכן נוהגין — עיין בביאור הגר"א שפסק כדעת השו"ע ובפמ"ג כתב אם השעה דחוקה המיקל להניח מע"ה ואילך אין גוערין בו ועכ"פ לכתחלה בודאי נכון מאד להמתין מלברך עד שיכיר בין תכלת ללבן וכן נראה דעת הא"ר. ובדיעבד נראה דאפי' אם בירך קודם עמוד השחר לא יחזור ויברך דשמא הלכה כהרא"ש דכסות יום בלילה חייב:

(יא) ימשמש בו — ר"ל בציציותיו

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב חיים סילמן שליט"א - בעברית

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב אליהו שטרנבוך שליט"א - בעברית