שולחן ערוך - אורח חיים

סימן עב – דין נושאי המטה והמנחמים והמלוין

ובו ה' סעיפים

א נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, בֵּין אוֹתָם שֶׁהֵם לִפְנֵי הַמִּטָּה בֵּין אוֹתָם שֶׁהֵם לְאַחֲרֶיהָ, מֵאַחַר שֶׁלַּמִּטָּה צֹרֶךְ (א) בָּהֶם, פְּטוּרִים. וּשְׁאָר הַמְלַוִּין אֶת הַמֵּת, שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶם, חַיָּבִים. 

באר היטב  (א) בהם. פי' שיש חבורות מזומנים לכך. דלא כלבוש שפירש דהיינו הסמוכים למטה מג"א. וכ' ר"י אע"פ שיש לאחרונים לקרות בעוד שנושאים הראשונים אפ"ה פטורים מפני דלפעמים נמלכין ונותנין להם לשאת ולפיכך אין להם להתחיל. ע"ת:


ב
 אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַמֵּת סָמוּךְ (ב) לִקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁאֵין שְׁהוּת לְהוֹצִיאוֹ וּלְקָבְרוֹ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע. וְאִם הִתְחִילוּ לְהוֹצִיאוֹ, אֵין (ג) מַפְסִיקִין כְּדֵי לִקְרוֹת. 

באר היטב  (ב) לק"ש. משמע דאפי' סמוך לק"ש של ערבית שזמנו כל הלילה נמי אין מוציאין. והר"י כ' דאין להחמיר בק"ש של ערבית. וכ"כ המ"א דאם לא יקברוהו היום יעבור על לא תלין. אם הוא מפלג המנחה ולמעלה יקרא ק"ש ויקברנו אח"כ עסי' רל"ה. מ"א: (ג) מפסיקין. ואפי' התחילו בתר דמטי זמן ק"ש אין מפסיקין. פר"ח:


ג
 הָעָם הָעוֹסְקִים בְּהֶסְפֵּד בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת מֻטָּל לִפְנֵיהֶם, נִשְׁמָטִים אֶחָד אֶחָד וְקוֹרִין וּמִתְפַּלְּלִין. אֵין הַמֵּת מֻטָּל לִפְנֵיהֶם, הֵם קוֹרִין וּמִתְפַּלְּלִין, וְהָאוֹנֵן יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם.

משנה ברורה

סימן עב – דין נושאי המטה והמנחמים והמלוין

ובו ה' סעיפים

סעיף א

(א) וחלופי חלופיהם אע"פ שיש שהות לאחרונים לקרוא בעוד שנושאים הראשונים אפ"ה פטורין מפני דלפעמים נמלכין ונותנין להם לשאת ולפיכך אין להם להתחיל:

(ב) בהם כגון בעיר שיש בה חבורה המזומנת לכך וכל בני החבורה מחליפין לשאת לפי שכולם חפצים לזכות בו כולם פטורים מק"ש לפי שהם טרודים טרדת מצוה ואפילו הרחוקים מהמטה ובמקום שאין חבורה המזומנת לכך הסמוכין למטה פטורין לפי שדרך לזכותם בהמצוה כשיכבד על הנושאים אבל הרחוקים מהמטה חייבין:

(ג) חייבים בק"ש [ואע"פ שהלוית המת הוא בכלל ג"ח וגמ"ח הוא מן התורה מ"מ הם אינם טרודים כלל ויכולין לקרות פסוק ראשון בכונה ובעמידה והשאר כשהם מהלכין] אבל פטורין מתפלה כמש"כ סימן ק"ו:

סעיף ב

(ד) אין מוציאין וכו' ואם כבר הגיע זמן ק"ש יש להם להתאחר זמן שיוכלו לשער שכבר התפללו רוב הקהל. וגם שנושאי המטה כבר קראו והתפללו:

(ה) את המת אפילו אדם חשוב דלענין זה ליכא בזמננו אדם חשוב להקל עי"ז:

(ו) שיגיע זמן וכו' מסתימת לשונו משמע דכן הדין בק"ש של ערבית ולדינא הסכימו האחרונים להקל בשל ערבית לפי שאם לא יקברנו היום יעבור על לא תלין ואף שיוכל בלילה לקברו אחר שיקרא ק"ש ויתפלל עכ"פ יעבור על מ"ע כי קבור תקברנו ביום ההוא אם לא יקברנו קודם שקיעת החמה. ואם נזדמן שנשתהה הוצאת הקבורה עד שחשיכה ימתינו מלהוציאו עד שיתפללו הקהל מעריב:

(ז) התחילו להוציאו אפי' אחר שהגיע זמן ק"ש:

(ח) אין מפסיקין פי' העם הצריכין לשאת המטה אפי' אם יעבור עי"ז זמן ק"ש דקבורת מתים ד"ת אבל אלו שאין למטה צורך בהם חייבים לקרות תיכף אע"פ שיש עדיין עוד שהות:

סעיף ג

(ט) נשמטים שא"א שיקראו כאן אצל המת משום לועג לרש:

(י) ומתפללין והרבה פוסקים חולקין וס"ל דהקילו לענין תפלה במת מוטל לפניהם כיון שהתפלה הוא דרבנן ונראה דלענין חזן הספדן בודאי יש לסמוך להקל בזה שלא יצטרך להפסיק לתפלה דאפילו לענין ק"ש י"א דהוא פטור בזה עיין בטור וב"י:

(יא) ודומם ואין עונה אחריהם כלום מטעם שנתבאר בסי' ע"א:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב חיים סילמן שליט"א - בעברית

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב אליהו שטרנבוך שליט"א - בעברית