שולחן ערוך - אורח חיים

סימן קפג – המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון

ובו י"ב סעיפים

ג צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחַר כּוֹס (ג) שָׁלֵם. 

באר היטב  (ג) שלם. ואפי' נשבר בסיס שלמטה פסול אא"כ בשעת הדחק. מהרי"ל ועיין שכנה"ג:


ד
 מְקַבְּלוֹ (ד) בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וּכְשֶׁמַּתְחִיל לְבָרֵךְ נוֹטְלוֹ (ה) בִּימִינוֹ, וְלֹא יְסַיַּע בִּשְׂמֹאל. הגה: וְהַיְנוּ דַּוְקָא שֶׁלֹּא תִּגַּע הַשְּׂמֹאל בַּכּוֹס, אֲבָל אִם נוֹתֵן הַשְּׂמֹאל תַּחַת הַיָּמִין, (ו) לְסַיְּעָהּ, מֻתָּר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי הַלֶּקֶט). וּמַגְבִּיהוֹ מֵהַקַּרְקַע טֶפַח, אִם הוּא יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע; וְאִם הוּא מֵסֵב בְּשֻׁלְחָן, מַגְבִּיהוֹ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן טֶפַח; וְנוֹתֵן בּוֹ עֵינָיו שֶׁלֹּא יַסִיחַ דַּעְתּוֹ. הגה: וְעַל כֵּן אֵין לוֹקְחִין כּוֹס שֶׁפִּיו צַר, שֶׁקּוֹרִין (ז) גלוק גלא"ז, לְבָרֵךְ עָלָיו; וּמְשַׁגְּרוֹ (ח) לְאִשְׁתּוֹ שֶׁתִּשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ. 

באר היטב  (ד) בב' ידיו. עיין תשו' חכם צבי סי' קס"ח שכתב דוקא המברך צריך שיטול הכוס בידו ע"ש: (ה) בימינו. ויעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב הכוס והסוד ואתן את הכוס על כף פרעה של"ה. ובספר נגיד ומצוה כתב שיהא הכוס עומד על ה' אצבעות על גביהם ממש ע"ש ועיין בית יעקב סימן קע"ד. אל יטול הכוס בבתי ידים רק יסירם קודם. מהר"ם: (ו) לסייע מותר. ב"ח כתב אם תופס בימין באמצע הכוס מותר לשום יד השמאל תחת הכוס ומ"א חולק עליו. וט"ז אוסר אפילו בנתן השמאל תחת הימין לסייעו דלא כהרמ"א ע"ש. כתב הט"ז ראיתי הרבה בני אדם שאינם ממלאין הכוס ממש ורמ"א כתב שיהא מלא. וצ"ל הטעם שאם יהא מלא הרבה ישפוך ויתבזה וכמ"ש אין מעבירין כוס מלא על האוכלין: (ז) גלוק גלא"ז. ט"ז ומ"א הקשו דמנ"ל שיתן עיניו ביין דילמא די שיתן עיניו בכוס ע"כ העלה הט"ז דאם אין בקלות כוס אחר יברך ע"ז ואין כאן חשש פיסול ע"ש ועיין בשכנה"ג: (ח) לאשתו. אפי' לא אכלה עמהם כ"מ בגמ' גבי עובדא דילתא:


ה
 יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם הַמְבָרֵךְ אִטֵּר (בְּלַעַ"ז מנצ"ינו), אוֹחֵז הַכּוֹס בִּימִינוֹ שֶׁהוּא שְׂמֹאל כָּל אָדָם.

משנה ברורה

סימן קפג – המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון

ובו י"ב סעיפים

סעיף ג

(י) לחזור וכו' – מלשון זה משמע דהוא רק לכתחלה ואין עיכוב בדבר:

(יא) שלם – שלא יהיה גוף הכוס שבור ולא פגום בשפתו אפילו חסרון מועט [ובנסדק יש להקפיד לכתחלה אפילו בלא חסרון כלל] וכן אם גוף הכוס שלם רק בסיסו נשבר ג"כ יש להקפיד ואפילו יכול לעמוד על בסיסו אם לא שאין לו אחר יש להקל בכל זה. ובכיסוי כלים אף שלא נעשו לקבלה ג"כ אין להקפיד אם אין לו אחר [א"ר]. כתב המ"א בשם הב"ח ירא שמים לא יברך במצנפת רק ישים הכובע על ראשו ויש שנוהגין ג"כ להתעטף בבגד העליון דכל זה הוא בכלל עיטוף הנאמר בגמרא אצל כוס ברכה וכן נהגו כהיום בישראל בעת בהמ"ז שמשימין הכובע על ראשיהן אפילו כשהוא מברך ביחיד בלי כוס:

סעיף ד

(יב) מקבלו בשתי ידיו וכו' – כתב הט"ז דהטעם הוא כדי להראות חביבות קבלת הכוס עליו ואח"כ אוחזו ביד אחד שלא יהא נראה עליו כמשוי וביד ימין שהוא העיקר והחשוב:

(יג) שלא תגע וכו' – היינו אפילו אם ירצה לאחוז הכוס ביד ימינו באמצע הכוס וביד שמאלו יאחזנו מתחתיו:

(יד) לסייע – פי' שהכוס מונח על כף ימין ונותן השמאל מתחת לסמוך יד הימין:

(טו) מותר – כיון שאין נוגע בהכוס והאחרונים כתבו דיש להחמיר בזה אם לא לצורך. כתב השל"ה ע"פ הקבלה נכון שיעמיד הכוס על כף ימינו והאצבעות יהיו זקופים סביב. לא יטול הכוס בבתי ידים רק יסירם מקודם:

(טז) ומגביהו וכו' – כדי שיהא נראה הכוס לכל המסובין ויסתכלו בו [טור] ובגמרא מסמיך לה אקרא דכתיב כוס ישועות אשא וגו':

(יז) שלא יסיח דעתו – מן הברכה:

(יח) וע"כ אין לוקחין וכו' – שלא יוכלו להסתכל במה שבתוכו והאחרונים הקשו ע"ז דכוונת הגמרא מה שאמרו ונותן עיניו בו היינו בהכוס ולא במה שבתוכו וע"כ אין להקפיד בזה אם אינו יכול להשיג בקל כלי אחר:

(יט) ומשגרו לאשתו וכו' – שע"י כוס של ברכה מתברכת האשה ואפילו לא אכלה האשה עמהם ואם יש עוד אורחים אצלו יתן גם להם לטעום מהכוס של ברכה וכמבואר לקמן בסימן ק"צ ס"א ובסימן רע"א סי"ד ע"ש ואם אורח מיסב אצל בעה"ב ובירך על הכוס יתן גם לבעה"ב לשתות מכוס של ברכה כדי שיתברך הבעה"ב:

סעיף ה

(כ) שהוא שמאל כל אדם – ואם הוא שולט בשתי ידיו אוחז בימין שהוא ימין לכל אדם. ודע דמה דהוזכר מסעיף ד' עד סעיף זה הסכים בביאור הגר"א דהוא רק להידור מצוה לכתחלה:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - בעברית