שולחן ערוך - אורח חיים

סימן רכא – ברכת הודאת הגשמים

ובו ב' סעיפים

א אִם הָיוּ בְּצַעַר מֵחֲמַת עֲצִירַת גְּשָׁמִים, וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים, מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָרְדוּ עֲדַיִן כְּדֵי רְבִיעָה, מִשֶּׁיָּרְדוּ (א) כָּל כָּךְ שֶׁרַבּוּ עַל הָאָרֶץ שֶׁיַּעֲלוּ עֲלֵיהֶם אֲבַעְבּוּעוֹת מִן הַמָּטָר וְיֵלְכוּ זֶה לִקְרַאת זֶה. הגה: וּמַה שֶּׁאֵין אָנוּ נוֹהֲגִים בַּזְּמַן הַזֶּה בְּבִרְכַּת הַגְּשָׁמִים, מִשּׁוּם דִּמְדִינוֹת אֵלּוּ תְּדִירִים בִּגְשָׁמִים וְאֵינָן נֶעֱצָרִין כָּל כָּךְ (סְמַ"ג וְאָגוּר וְכָל בּוֹ). 

באר היטב  (א) כל כך. וכתב ב"י דהא פשיטא שאפי' באותן ארצות שרגילין במטר אם נעצרו הגשמים והיה עולם בצער ואח"כ ירדו גשמים שצריך לברך. אם רואה נילוס כשהוא קטן ורואהו בזמן שהוא גדול ושמח בראותו מברך שהחיינו אפי' אין לו קרקע אבל הרואה בכל יום לא יברך עיין כנה"ג:


ב
 וּמַה מְּבָרֵךְ, אִם אֵין לוֹ שָׂדֶה אוֹמֵר: מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ, וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וְכו' עַד הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, וְחוֹתֵם: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל רֹב הַהוֹדָאוֹת; וְאִם יֵשׁ לוֹ שָׂדֶה (ב) בְּשֻׁתָּפוּת עִם אַחֵר, מְבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב; וְאִם אֵין לוֹ שֻׁתָּף בַּשָּׂדֶה, מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. הגה: (ג) וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַשּׁוֹמֵעַ שֶׁיָּרְדוּ גְּשָׁמִים מְבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב (רַשְׁבָּ"א). 

באר היטב  (ב) בשותפות. אפי' בשותפות אשתו ובניו. הלק"ט ח"א סי' קצ"ו וכ"כ הש"ך והמ"א חולק עליו ע"ש. אם עכו"ם שותף בשדהו אינו מברך הטוב והמטיב כ"א שהחיינו דטובת עכו"ם אינה טובה. מ"א: (ג) י"א דהשומע. פי' היכא דשמע ולא חזא ואית ליה שדה בשותפות מברך הטוב והמטיב ואם יש לו שדה לבדו מברך שהחיינו דבזה אין חילוק בין רואה לשומע וברכת מודים לא נתקנה אלא ברואה עיין מ"א:
 
סימן רכב – ברכת הודאת הטוב והרע

ובו ד' סעיפים

א עַל (א) שְׁמוּעוֹת שֶׁהֵם טוֹבוֹת לוֹ לְבַדּוֹ, מְבָרֵךְ: שֶׁהֶחֱיָנוּ; וְאִם הֵן טוֹבוֹת לוֹ וְלַאֲחֵרִים, מְבָרֵךְ: הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. 

באר היטב  (א) שמועות. נקט שמועות לשון רבים לאשמועינן שאם באו לו הרבה בבת אחת די בברכה אחת. הלק"ט ח"א סי' קצ"ט. אם שמע שמועה שצריך לברך עליו הטוב והמטיב או שהחיינו או דיין האמת ואין המגיד נאמן או שלא ראה הדבר לא יברך וכן אם שמע שנתפס הגזלן לא יברך עד שישיב לו הגזילה ס"ח מט"מ. מי שהוכרח מחמת עניותו לקחת אשה עשירה שלא בחפצו מברך הטוב והמטיב ודיין האמת. ס"ח מ"א:

משנה ברורה

סימן רכא – ברכת הודאת הגשמים

ובו ב' סעיפים

סעיף א

(א) אם היו בצער – אפשר דבא"י שמצוי שם יובש גדול וכשבא עת הגשמים והגשם יורד בזמנו כל אחד שמח בו אפילו בסתמא צריך לברך בפעם ראשון כשיורד ונקט לשון זה לאפוקי אם יורד עוד הפעם למחר וליומא אוחרא ומפמ"ג משמע דאפילו בפעם ראשון א"צ לברך כשהשנים מסודרות כתיקונן ועיין בבה"ל:

(ב) ואינן נעצרין כ"כ – ר"ל ואין להם שמחה בירידת הגשמים ואה"נ אפילו באותן ארצות שרגילין במטר אם נעצרו הגשמים והיה העולם בצער ואח"כ ירדו גשמים שצריך לברך:

סעיף ב

(ג) רוב ההודאות – ר"ל בריבוי ההודאות:

(ד) בשותפות וכו' – הטוב והמטיב. שהטיב לו וגם לאחרים עמו דהיינו להשותף ומשמע בהרבה אחרונים דאפילו אם יש לו רק אשה ובנים הם ג"כ בכלל שותפין:

(ה) ואם אין לו וכו' – הרואה נילוס כשהוא קטן וחוזר ורואהו בזמן שהוא גדול ושמח בראיתו מברך שהחיינו אף דאין לו קרקע כיון דהוא בא מזמן לזמן והוא נהנה ושמח בראיתו לא גרע מאדם הרואה את חבירו ושמח בראיתו דמברך שהחיינו אבל הרואה בכל יום אף דביום זה ניתוסף על שלפניו מ"מ לא יברך דקמא קמא בטיל בהנהר. ואם רואה מים שבכלי"ג [הוא חלק מהנילוס שמתפשט בו ג"כ מגודל הנהר] אם כבר ראה המים במקומו בנילוס אין לו לברך על ראית הכלי"ג אבל אם לא ראה אלא עתה בכלי"ג מברך שהחיינו שרגילין העולם לשמוח גם בו:

(ו) מברך שהחיינו – לבד ולא הטוב ומטיב ואפילו יש לו שותף כותי לא מקרי שותף לזה [מ"א ע"ש טעמו]:

(ז) י"א דהשומע שירדו וכו' – ר"ל אף שלא ראה בעצמו רק שמע מאחרים שירדו גשמים בשדה שלו אחר העצירה וכנ"ל ג"כ שייך ברכת הטוב והמטיב והיינו כשהשדה שלו הוא בשותפות וכנ"ל ברואה בעצמו ואם השדה שייך לו לבדו מברך שהחיינו וכנ"ל. ואם אין לו שדה אינו מברך כלל ואפי' ברכת מודים הנ"ל דברכה זו לא נתקנה אלא ברואה בעצמו ולא בשומע [מ"א וח"א] ובשיטה מקובצת מסיק בסוף דבריו דאין חילוק כלל בין רואה לשומע ויכול לברך ברכת מודים אפילו בשומע. ומ"מ נראה דספק ברכות להקל:

 
סימן רכב – ברכת הודאת הטוב והרע

ובו ד' סעיפים

סעיף א

(א) על וכו' – ודוקא כששמע מפי אדם נאמן וזה האדם ראה בעצמו אבל אם שמע שמועה [בין שמועה טובה שצריך לברך עליה הטוב והמטיב או שהחיינו בין שמועה רעה שצריך לברך עליה דיין האמת] ואין המגיד נאמן או שהמגיד לא ראה בעצמו לא יברך וכן אם שמע שנתפס הגזלן שגזל ממנו לא יברך עד שישיב לו הגזלה. מי שהוכרח מחמת עניותו לקחת אשה עשירה שלא בחפצו מברך הטוב והמטיב ודיין האמת [מ"א בשם ס"ח] וכמדומה שכהיום ממעטין בברכות אלו [פמ"ג] גם בספר מור וקציעה מפקפק בזה:

(ב) שמועות – נקט בלשון רבים להורות שאם שמע כמה שמועות בבת אחת די לו בברכה אחת:

(ג) מברך שהחיינו – היינו כשיש לו שמחה מהשמועה וכן להיפוך בדיין האמת כשיש לו צער מהשמועה:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - בעברית