שולחן ערוך - אורח חיים

סימן קמד – שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה

ובו ד' סעיפים

ג אֵין גּוֹלְלִין סֵפֶר תּוֹרָה בְּצִבּוּר, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר; וְאִם אֵין לָהֶם אֶלָּא סֵפֶר תּוֹרָה אֶחָד, וְהֵם צְרִיכִים לִקְרוֹת בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים, גּוֹלְלִין, וְיִדָּחֶה כְּבוֹד הַצִּבּוּר.

ד
 אֵין קוֹרִין לְאָדָם אֶחָד בִּשְׁנֵי (ג) סִפְרֵי תּוֹרָה, מִשּׁוּם פְּגָמוֹ (פֵּרוּשׁ שֶׁנִּרְאֶה כְּפוֹגֵם וּמֵטִיל דֹּפִי בָּרִאשׁוֹן) שֶׁל רִאשׁוֹן, אֲבָל שְׁלֹשָׁה גַּבְרֵי בִּשְׁלֹשָׁה (ד) סְפָרִים, כְּגוֹן: רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, לֵיכָּא מִשּׁוּם (ה) פְּגָם. 

באר היטב  (ג) ספרי תורה. אפילו בשני ענינים עיין כ"מ וכנה"ג ופר"ח. ובמ"א כתב בשם הכ"מ אפילו בענין אחד וטעות סופר הוא והבאר היטב אשר לפני לא הרגיש בזה: (ד) ספרים. משמע דהראשון אסור לקרות בס"ת הג'. ב"ח. ומ"א מתיר ע"ש ועיין סי' רפ"ב: (ה) פגם. אפי' בענין אחד פר"ח עיין שם מי שקנה מצוה לשנה ומת באמצע השנה חייבים היורשים לשלם דמי המצוה ומה שיחסיר ישלימו לקהל ואם ימכרו ביותר הריוח ליורשים כנה"ג וע"ת חולק עליו ופסק דהריוח להקהל דאין משתכרין בצדקה ע"ש:

 

סימן קמה – דיני המתרגמין

ובו ג' סעיפים

א בִּימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא הָיוּ נוֹהֲגִים לְתַרְגֵּם, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ הָעָם. אֵין (א) הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת לַתֻרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד, וְאֵין הַמְּתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְתַרְגֵּם עַד שֶׁיִּכְלֶה הַפָּסוּק מִפִּי הַקּוֹרֵא; וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת פָּסוּק אַחֵר, עַד שֶׁיִּכְלֶה הַתַּרְגּוּם מִפִּי הַמְּתַרְגֵּם; וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מֵהַמְתַרְגֵּם, וְלֹא הַמְּתַרְגֵּם יוֹתֵר מֵהַקּוֹרֵא; וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לְסַיַּע לַמְּתַרְגֵּם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: תַּרְגּוּם כָּתוּב בַּתּוֹרָה. 

באר היטב  (א) הקורא. עיין יד אהרן:

משנה ברורה

סימן קמד – שלא לדלג בתורה מענין לענין, ודיני ההפטרה

ובו ד' סעיפים

סעיף ג

(יג) אין גוללין – ובשבת שקורין בשני ס"ת יכולין לגלול אחת בעוד שקוראין הראשונה [מ"א בשם הר"י לוי] ויותר טוב כמו שנוהגין עתה שגוללין ומחפשין בעת שאומרים הקהל פסוקי דזמרה וכמו שכתב בד"מ:

(יד) מפני כבוד הצבור – שיהו מצפין ודוממין לכך:

(טו) בשני ענינים – כגון בשבת של ר"ח או ביו"ט מפני המפטיר:

(טז) גוללין וידחה וכו' – ר"ל ולא אמרינן דמשום זה יקרא פרשה של המפטיר בע"פ או בחומש דמסתמא הצבור מוחלין על כבודם כדי לקיים קריאת המפטיר כדין:

סעיף ד

(יז) בשני ס"ת – בין בענין אחד ובין בשני ענינים כגון בשבת ר"ח או ביו"ט דדינא הוא שקורין למפטיר בספר אחר הנגלל מכבר ומוכן לאותו מקום כדי שלא יצטרכו לגלול בצבור את הספר ראשון וכנ"ל בס"ג. אין לקרות למי שעלה באחרונה שיעלה הוא ג"כ למפטיר בספר השני אפילו אין שם אחר שיודע להפטיר דנראה כמטיל דופי בס"ת ראשונה מפני שהיא חסרה או שאר פסול אלא יגללו הס"ת ראשונה עד שיגיעו לשם. ואם ירצו לקרות למפטיר מהקרואים שקודם האחרון המ"א מתיר דאין שייך פגם אלא כשקורא בשניהם זה אחר זה דיאמרו למה לא קרא בראשון אלא שחסר הפרשה בו אבל כשהפסיק בינתים באיש אחר הו"ל עתה כקורא מחדש והב"ח אוסר וכן מצדד הא"ר לדינא מטעם דאכתי יאמרו דנודע עתה פסולו של הספר ראשון ולכך קרא באחרת ואך בשמחת תורה מצדד הא"ר דיש להקל בזה כהמ"א דמותר לקרות לחתן בראשית מי שעלה כבר בס"ת ראשונה מחמת דיש לו עוד סניפים להתיר שם:

(יח) שלשה גברי בג' ספרים – וה"ה תרי גברי בתרי ספרים. ואם ירצה הראשון מהשלשה לקרות בס"ת שלישית למפטיר תליא בפלוגתת הב"ח ומ"א שכתבתי מתחלה:

(יט) שחל להיות בשבת – שאחד קורא בענינו של יום והשני בשל ר"ח והשלישי בשל חנוכה למפטיר:

(כ) ליכא משום פגם – אפי' בענין אחד [פר"ח] ועיין בפמ"ג:

 

סימן קמה – דיני המתרגמין

ובו ג' סעיפים

סעיף א

(א) נוהגים לתרגם – בלשון תרגום כי לשונם היה ארמית:

(ב) מפי המתרגם – והכל כדי שלא יתבלבלו הצבור ויוכלו לשמוע כל הפרשה ככתבה מפי הקורא ואח"כ יבינו כל פירושה מפי המתרגם [לבוש]:

(ג) להגביה קולו – דכתיב משה ידבר והאלהים יעננו בקול והאי בקול היינו בקולו של משה [גמרא]:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב חיים סילמן שליט"א - בעברית

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב אליהו שטרנבוך שליט"א - בעברית