שולחן ערוך - אורח חיים

סימן קיא – דין סמיכות גאלה לתפלה

ובו ג' סעיפים

ג אִם עַד שֶׁלֹּא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע מָצָא צִבּוּר מִתְפַּלְּלִין, לֹא יִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם, אֶלָּא קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל, דְּמִסְמַךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה (ד) עָדִיף. 

באר היטב  (ד) עדיף. אבל בערבית אינו כן אלא יתפלל עמהם ואח"כ קורא ק"ש כמ"ש בסי' רל"ו סעיף ג' ע"ש:

 

סימן קיב – שלא להפסיק לא בשלשה ראשונות ולא בשלשה אחרונות

ובו ב' סעיפים

א אַל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו בְּג' רִאשׁוֹנוֹת, וְלֹא בְּג' אַחֲרוֹנוֹת; וְדַוְקָא צָרְכֵי יָחִיד, אֲבָל צָרְכֵי צִבּוּר שָׁרֵי.

ב
 אֵין לוֹמַר פִּיּוּטִים וְלֹא קְרוֹבֵץ (פי' קְרוֹבֵץ לְיוֹצֵר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים) בַּתְּפִלָּה. הגה: וְיֵשׁ מַתִּירִין, הוֹאִיל וְצָרְכֵי רַבִּים הֵם (הָרֹא"שׁ וְהַתוס' וְהָר"י וְהָרַ"ן רֵישׁ פ' בַּתְרָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק י' וְטוּר), וְכֵן נוֹהֲגִים בְּכָל מָקוֹם (א) לְאָמְרָם. 

באר היטב  (א) לאומרם. כתב האר"י ז"ל בסוף שער י"ג מדות דפסוקים ואתה ה' מגן בעדי אין לאומרם לא קודם התפלה ולא אח"כ בשום אופן ע"ש:

משנה ברורה

סימן קיא – דין סמיכות גאלה לתפלה

ובו ג' סעיפים

סעיף ג

(יא) קורא ק"ש – ר"ל עם ברכותיה. וכ"ז בשחרית אבל בערבית יתפלל עמהם ואח"כ קורא ק"ש כמש"כ בסימן רל"ו ס"ג ע"ש:

 

סימן קיב – שלא להפסיק לא בשלשה ראשונות ולא בשלשה אחרונות

ובו ב' סעיפים

סעיף א

(א) אל ישאל וכו' – דג' ראשונות למה הן דומין לעבד שמסדר שבח לפני רבו והאמצעיות לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות לעבד שקבל פרס מרבו שמשבחו והולך לו ולפי שהראשונות הן מסדר השבח וע"כ אין ראוי לשאול בהן צרכיו וה"ה אחרונים:

(ב) שרי – שזה הוא ג"כ מעין השבח וכבוד לרב שרבים צריכים לו:

סעיף ב

(ג) ויש מתירין וכו' – ובתשובת רדב"ז ח"ג סי' תקל"ב האריך ג"כ להתיר (וכתב שיש בידו קצת שאלות ששאל אחד מן הראשונים משמים ע"י התבודדות ותפילות והזכרת שמות והיו משיבין לו על שאלותיו ושאל ע"ז ג"כ והשיבו לו שמותר) וע"ש שהזהיר מאוד לבלי לשנות המנהג ועיין בב"ח סי' ס"ח שהאריך בזה וכן בשו"ת חות יאיר סי' רל"ח שיש לומר הפיוטים ואין לשנות:

(ד) לאמרם – עפר"ח שהזהיר מאוד שלא לעבור על ידם זמן ק"ש ותפילה ואין להתענות על ידם עד אחר חצות ע"ש ואם הוא רואה שהצבור יעברו זמן ק"ש ע"י אריכתם לא ימתין עליהם אלא כיון שמתחיל ש"ץ ביוצר אור הוא יתחיל לעצמו בלחש להתפלל כסדר עד אחר ד' אלהיכם אמת ושם ימתין בשתיקה ולא ידבר אפילו בדברי תורה עד שיגיע ש"ץ לאותו מקום ויתפלל עמו כסדר:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב חיים סילמן שליט"א - בעברית

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב אליהו שטרנבוך שליט"א - בעברית