שולחן ערוך - אורח חיים

סימן רלה – זמן קריאת שמע של ערבית

ובו ד' סעיפים

ד הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית אַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, קֹדֶם הָנֵץ (פי' יְצִיאַת הַחַמָּה מֵעִנְיַן הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים) (שִׁיר הַשִּׁירִים ו, יא, ז, יג). הַחַמָּה, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָנוּס, כְּגוֹן (ח) שִׁכּוֹר אוֹ חוֹלֶה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן; וְאָנוּס שֶׁקָּרָא אָז לֹא יֹאמַר הַשְׁכִּיבֵנוּ, דְּכֵיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אֵינוֹ זְמַן שְׁכִיבָה. הגה: אֲבָל שְׁאָר הַבְּרָכוֹת, דְּהַיְנוּ שְׁנַיִם שֶׁלִּפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכַּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה עַד הַשְׁכִּיבֵנוּ, אוֹמֵר (טוּר וּמָרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן נ"ח סָעִיף ה'). 

באר היטב  (ח) שכור. ואם נשתכר אחר התחלת זמן קריאת שמע לא מיקרי אונס ואין לו שיעור לקרות רק עד שיעלה ע"ה ותו לא. ט"ז:

 

סימן רלו – דין ברכות קריאת שמע של ערבית

ובו ד' סעיפים

א בָּעֶרֶב מְבָרֵךְ (א) שְׁתַּיִם לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע, וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. 

באר היטב  (א) שתים לפני ק"ש. יש להפסיק בין ברקיע כרצונו ובין בורא יום ולילה עמק ברכה. מה שאנו חותמין מלך צור ישראל וגואלו כשאומרים מערבית אינו נכון ב"ח ע"ל סי' ס"ו ס"ק י"ב ומ"א כתב דבסוף פ"ק דברכות פירש"י דדוקא שחרית קאי על גאולה שעברה אבל גאולה דערבית קאי גם על לעתיד וא"כ אין לזוז מהמנהג:


ב
 אֵין לְסַפֵּר בֵּין גְּאֻלָּה דְּעַרְבִית לַתְּפִלָּה, וְאַף הַנּוֹהֲגִין לוֹמַר י"ח פְּסוּקִים וְיִרְאוּ עֵינֵינוּ, אֵין לְהַפְסִיק בֵּין יִרְאוּ עֵינֵינוּ לַתְּפִלָּה; וּמִיהוּ מַה שֶּׁמַּכְרִיז שְׁלִיחַ צִבּוּר רֹאשׁ חֹדֶשׁ בֵּין קַדִּישׁ לִתְפִלַּת עַרְבִית לָא הָוֵי הֶפְסֵק, כֵּיוָן שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַתְּפִלָּה; וְכֵן יָכוֹל לוֹמַר: בָּרְכוּ, לְהוֹצִיא מִי שֶׁלֹּא שָׁמַע, וְלָא הָוֵי הֶפְסֵק. הגה: וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ס"ט. רָאִיתִי מְדַקְדְּקִים נָהֲגוּ לַעֲמֹד כְּשֶׁאוֹמְרִים הַי"ח פְּסוּקִים שֶׁל בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם וְכו' (תְּהִלִּים פט, נג) וּמִנְהָג יָפֶה הוּא כִּי נִתְקְנוּ בִּמְקוֹם תְּפִלַּת י"ח, וְעַל כֵּן רָאוּי (ב) לַעֲמֹד בָּהֶן כְּמוֹ בַּתְּפִלָּה. 

באר היטב  (ב) לעמוד. ובמ"ע כתב דצריך לישב וכ"כ מט"מ בשם מהרי"ל ומהרש"ל וכתב הט"ז דאם האומרם מעומד נתכוין שיהא במקום י"ח א"כ יצא ידי תפלת ערבית והיאך יתפלל אח"כ ערבית שנים ע"ש. וכתב דעל כל פנים לא יעמוד ופניו אל הקיר כמו בי"ח:

משנה ברורה

סימן רלה – זמן קריאת שמע של ערבית

ובו ד' סעיפים

סעיף ד

(ל) לא יצא – דאף דמן התורה קרינן בשכבך עד הנץ משום דאיכא עדיין מקצת אנשים דגנו בההיא שעתא מ"מ היכא דלא איתנס בטלו חכמים ממנו מצות ק"ש על שאיחר כ"כ ואינו יוצא ידי חובתה שוב בקריאתה:

(לא) כגון שכור – ואפילו נשתכר לאחר שהגיע זמן ק"ש דהיינו מצאת הכוכבים ואילך נמי אינו בכלל מזיד דקסבר עדיין יש שהות שבתוך כך יפוג יינו אבל בנשתכר זמן מועט קודם עלות השחר שאי אפשר בשעה קטנה כזו להפיג שכרותו לא הוי אונס ולא יצא ידי חובתו:

(לב) לא יאמר השכיבנו – מתבאר בפוסקים דאפילו אם ירצה לדלג תיבת השכיבנו ולהתחיל מן ותקננו בעצה וכו' נמי אינו נכון:

(לג) אינו זמן שכיבה – אינו זמן שכיבה

(לד) עד השכיבנו אומר – ולא יאמר ברוך ה' לעולם וגו' וגם שמ"ע לא יתפלל דתפלת ערבית נתקנה רק בשביל לילה ומכיון שעלה עה"ש יום הוא לכל דבר:

 

סימן רלו – דין ברכות קריאת שמע של ערבית

ובו ד' סעיפים

סעיף א

(א) בערב – והמנהג לומר והוא רחום קודם תפלת ערבית [טור בסי' רל"ז ע"ש הטעם]. ודע דמה שמבואר לעיל בסימן נ"ד במ"ב סקי"ד בשם האחרונים דאחר ברכו דינו כאמצע הפרק [דעיקר ברכו שאומר הש"ץ הכונה אברכות שמברכין העולם אח"כ וכיון שענו העולם ברכו הוי כאלו התחילו הברכה וכמש"כ הא"ר והפמ"ג שם עי"ש] פשוט דאין לחלק בין שחרית לערבית ולפ"ז צריך ליזהר מאד שלא לספר אחר ברכו דערבית אפילו קודם שהתחיל לברך הברכה ראשונה אם דעתו להתפלל אז מעריב עם הצבור ובעו"ה הרבה אנשים נכשלין בזה:

(ב) שתים – אשר בדברו וכו' ואהבת עולם ואינה פותחת בברוך דהויא סמוכה לראשונה. ויש להפסיק בין ברקיע כרצונו לבין בורא יום ולילה דכרצונו קאי אדלעיל. ומנהג ספרד שלא לומר ה' צבאות וכו' אל חי וכו' אלא מסיימין תיכף אחרי מבדיל בין יום וכו' ברוך אתה וכו' כי היכי דלהוי מעין חתימה סמוך לחתימה וכן נכון ועיין בטור שיישב גם מנהגנו דהוי ג"כ מעין חתימה שאנו מתפללין שימלוך ה' ויתקיים והיה לעת ערב יהיה אור לנו וחשך לשונאי ה' ומה שאנו אומרים ה' צבאות כתבו ג"כ האחרונים משום דכתיב עושה עיפה ושחר ה' צבאות שמו:

(ג) ושתים לאחריה – ראשונה אמת ואמונה ואינה פותחת בברוך דהויא סמוכה לחברתה דק"ש לא הוי הפסק וחותם בא"י גאל ישראל ולא גואל ישראל כמו בתפלה משום שנתקנה על הגאולה שעברה [טור] ובמערבית של יו"ט נוהגין לסיים מלך צור ישראל וגואלו ומפקפקין הרבה בזה והרבה מהאחרונים מישבין המנהג ואעפ"כ יותר טוב לסיים גאל ישראל כמו בשאר ימות השנה וכמו שכתבנו לעיל בסימן ס"ו במ"ב ס"ק ל"ג וברכה שניה השכיבנו וחותם שומר עמו ישראל לעד מפני שלילה צריכין שימור מן המזיקין ואע"ג דקי"ל דצריך לסמוך גאולה לתפלה אף בערבית וכדלקמיה בס"ב מ"מ השכיבנו לא הוי הפסק דכגאולה אריכתא דמיא [גמרא] וכתבו בתר"י הטעם דכשעבר ה' לנגוף את מצרים היו ישראל מפחדים ומתפללים להש"י שיקיים דברו שלא יתן המשחית לבא אל בתיהם לנגוף וכנגד אותה תפלה תקנו לומר השכיבנו הלכך מעין גאולה היא:

סעיף ב

(ד) בין גאולה דערבית לתפלה – שגם בערבית מצוה לסמוך גאולה לתפלה:

(ה) ואף הנוהגין לומר – ובטור מסיים בזה ומה שנוהגין להפסיק בפסוקים ויראו עינינו וקדיש לפי שבימים הראשונים היו בתי כנסיות שלהם בשדות והיו יראים להתאחר שם עד זמן תפלת ערבית ותקנו לומר פסוקים אלו שיש בהם י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות שיש בתפלת ערבית ונפטרין בקדיש ועתה שחזרו להתפלל ערבית בבתי כנסיות לא נתבטל מנהג הראשון ומ"מ אין להפסיק בדברים אחרים ויש מן הגדולים שנהגו שלא לאמרם עכ"ל ובזה נבין דברי המחבר:

(ו) אין להפסיק – דאותן פסוקים לא מקרי הפסק כיון דתקינו לאומרם הו"ל כגאולה אריכתא (תוספות):

(ז) צורך התפלה – ולאו דוקא לקרוא ולהכריז שהוא ר"ח שהוא דאורייתא או להכריז טל ומטר שאם יטעו צריך לחזור אלא אפילו להכריז על הנסים שפיר דמי ואע"ג שאם יטעו ג"כ אין צריך לחזור דמ"מ הוא צורך תפלה. ודוקא במקום זה יכול להפסיק אבל כשהוא עומד בברכת ק"ש בין הפרקים אסור לו להכריז שום דבר:

(ח) לומר ברכו – דגם זה הוא צורך תפלה:

(ט) ועיין לעיל סי' ס"ט – ר"ל דשם בהג"ה מבואר דדוקא בערבית מקילינן לזה אבל לא בשחרית:

(י) נהגו לעמוד – והרבה אחרונים כתבו דיותר טוב שלא לעמוד כדי להראות שאין רוצה לצאת בזה ידי חובת תפלת י"ח אך כשמתפלל עם הצבור וקורא אח"כ ק"ש וברכותיה אז יוכל לומר ברוך ה' וכו' מעומד ועיין מה שנכתוב לקמיה. כתב מ"א בשם רש"ל שיש לומר הושיענו אלהי ישענו והוא פסוק בדברי הימים ולא יאמר הושיענו ה' אלהי ישענו דא"כ הוא מוסיף על י"ח אזכרות:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - בעברית