שולחן ערוך - אורח חיים

סימן רמ – איך יתנהג האדם בתשמיש מטתו

ובו י"ז סעיפים

ט לֹא יְסַפֵּר עִמָּהּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מֵעִנְיְנֵי הַתַּשְׁמִישׁ, לֹא בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ וְלֹא קֹדֶם לָכֵן, שֶׁלֹּא יִתֵּן דַּעְתּוֹ בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת; וְאִם סִפֵּר עִמָּהּ וְשִׁמֵּשׁ, אָמְרוּ עָלָיו: וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ (עָמוֹס ד, יג), אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁבֵּין אָדָם לְאִשְׁתּוֹ מַגִּידִין לוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין.

י
 אִם הָיָה לוֹ כַּעַס עִמָּהּ, אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁיְּפַיְּסֶנָּה; וְיָכוֹל לְסַפֵּר עִמָּהּ קֹדֶם תַּשְׁמִישׁ, כְּדֵי לְרַצּוֹתָהּ.


יא
 אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר אַף עַל פִּי שֶׁמַּאֲפִיל בְּטַלִּיתוֹ. הגה: אֲבָל אִם עוֹשֶׂה מְחִצָּה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה לִפְנֵי הַנֵּר (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ג מהל' י"ט), אַף עַל פִּי שֶׁהָאוֹר (כ) נִרְאֶה דֶּרֶךְ הַמְּחִצָּה, כְּגוֹן שֶׁהִפְסִיק בְּסָדִין, שָׁרֵי. כֵּן נִרְאֶה לִי מִדִּבְרֵי רַשִׁ"י בְּפֶרֶק ב' דְּמַסֶּכֶת בֵּיצָה (דַּף כ"ב) גַּם אַמְרִינָן הַתָּם דְּשָׁרֵי כְּשֶׁכּוֹפֶה כְּלִי עַל הַנֵּר; וְאִם מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה זוֹ בְּשַׁבָּת, ע"ל רֵישׁ סי' שט"ו, וְכֵן אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בַּיּוֹם, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בַּיִת אָפֵל. הגה: וְתַלְמִיד חָכָם מַאֲפִיל (כא) בְּטַלִּיתוֹ וְשָׁרֵי (טוּר). 

באר היטב  (כ) נראה. וה"ה אם האור נראה למעלה מהמחיצה שרי ומ"מ צריך האפלת טלית דמאחר שהחדר מלא אור לא גרע מביום. יש"ש ביצה סי' ו'. ובכוונות כ' ג"כ שלא יראה אור דגורם נכפה לבניו אפילו היא מעוברת ואם הלבנה מאירה עליהם להדיא אסור אבל אם מאירה לבית ולא עליהם אין חשש כ"כ. וכנה"ג אוסר. אבל אם הם תחת אויר השמים אפי' הם בצל הלבנה אסור עיין מ"א: (כא) בטליתו. ואין נזקקין לדבר זה אלא מפני צורך גדול ב"ח. פי' כשיצרו מתגבר עליו ובכתובות דף ס"ה משמע דבבית אפל מותר לכתחלה. מ"א:

משנה ברורה

 סימן רמ – איך יתנהג האדם בתשמיש מטתו
 

ובו י"ז סעיפים

סעיף ט

(לז) שאינם וכו' – ואם היה לו כעס עמה מותר לספר עמה מתחלה כל דברי ריצוי כדי לפייסה וכדלקמיה [פמ"ג]:

(לח) מעניני וכו' – ולפעמים אפילו מעניני תשמיש ג"כ יש ליזהר שלא לספר מתחלה כגון שהוא איש מחומם ויכול לבוא עי"ז לידי חטא [אחרונים]:

סעיף יא

(לט) לאור הנר – ואפילו אין שם אלא קצת אור כגון שדולק הנר בתוך השפופרת שהנר מונח בתוכו או שמאיר קצת דרך לאנטערנ"ע [אחר שאין שם מחיצה המפסקת] וה"ה לאור הלבנה ג"כ אסור ודוקא אם אור הלבנה מאיר עליהם להדיא אבל אם אינה מאירה עליהם אע"פ שמאירה לבית מותר [ומ"מ נכון שיאפיל בטליתו] ואם הם תחת אויר השמים אפילו אין אור הלבנה עליהם ממש אלא הם בצלה אפ"ה אסור. והיינו אפילו יש שם מחיצות סביבם דבמקום מגולה שאין שם מחיצות בלא"ה אסור לשמש כמבואר באה"ע סימן כ"ה ס"ד:

(מ) מחיצה גבוהה עשרה – ומיירי שקשר אותה מלמטה שלא ינוד ברוח מצויה דאל"ה אין דין מחיצה עליה:

(מא) אע"פ שהאור נראה וכו' – וה"ה אם האור נראה למעלה מהמחיצה שרי כיון שהיא מחיצה גמורה. וכ"ז דוקא כשמאפיל בטליתו אבל בלא"ה אסור דמאחר שהחדר מלא אור לא עדיף מביום ויש שמחמירין אפילו ע"י האפלת טלית כיון שמ"מ האור נראה באותו חדר:

(מב) דרך המחיצה – וכ"ש אם הנר בחדר אחר ומאיר לחדר זה דשרי וכתב בחכ"א דמ"מ צריך האפלת טלית:

(מג) כשכופה כלי – עיין לקמן בסוף סימן רע"ז בט"ז ומ"ב שם:

(מד) ביום – דאין זה דרך צניעות:

(מה) ות"ח – שהוא צנוע בדרכיו ולא יבוא להסתכל ע"כ מותר ע"י האפלת טלית אבל מ"מ אין להקל בדבר זה אלא לצורך גדול דהיינו כשיצרו מתגבר עליו:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

נגן וידאו

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - בעברית

נגן וידאו