שולחן ערוך - אורח חיים

סימן פט – הלכות תפלה וזמנה

ובו ח' סעיפים

ח בִּשְׁעַת הַדַּחַק, כְּגוֹן שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁכִּים לַדֶּרֶךְ, יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וְיַמְתִּין מִלִּקְרוֹת (יח) קְרִיאַת שְׁמַע עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ. אִם אֶפְשָׁר לוֹ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַדֶּרֶךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְכַּוֵּן בְּפָסוּק רִאשׁוֹן וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סי' נ"ח (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א) וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ גְּאֻלָּה (יט) לִתְפִלָּה, הָכֵי עָדִיף טְפֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ מְעֻמָּד, מִמַּה שֶּׁיִּתְפַּלֵּל בִּזְמַנָּהּ וְהוּא מְהַלֵּךְ, וְיִסְמֹךּ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה: 

באר היטב  (יח) ק"ש. ואם יכול להכיר חבירו ברחוק ד"א יקרא גם ק"ש בביתו. מ"א: (יט) לתפלה. ונוהגין כהרשב"א דמסמיך גאולה לתפלה עדיף לכן אין נזהרין בזה ומתפללין גם כן בדרך עיין מ"א:

 

סימן צ – מקום הראוי להתפלל. ולהתפלל עם הצבור ודין ההולך בדרך

ובו כז סעיפים

א הַמִּתְפַּלֵּל לֹא יַעֲמֹד לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה, וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵא, וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסָל וַאֲפִלּוּ אֵינָן גְּבוֹהִין (א) ג' (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם מַהֲרִי"א), וְלֹא עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, אוֹ שֶׁהָיָה כַּוָנָתוֹ לְהַשְׁמִיעַ לַצִּבּוּר. 

באר היטב  (א) ג'. והב"ח מתיר גם בכסא וספסל אם אינן גבוהים ג' וכ"כ הט"ז ע"ש. ובמהרי"ל ה' תפלה משמע כדעת הש"ע וכ"כ הלבוש סי' צ"ח וכן פסק בס' אליהו רבה ועכשיו נהגו שהש"ץ עומד עמוק משאר בה"כ משום ממעמקים קראתיך עיין הלק"ט ח"ב סי' קכ"ב. וביד אהרן:


ב
 שִׁעוּר מָקוֹם גָּבוֹהַּ שֶׁאָמְרוּ ג' טְפָחִים. הָיָה גָּבוֹהַּ ג' וְיֵשׁ בּוֹ ד' אַמּוֹת עַל ד' אַמּוֹת, הֲרֵי הוּא כַּעֲלִיָּה וּמֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ. וְכֵן אִם הָיָה מֻקָּף מְחִצּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ ד' עַל ד' מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ, שֶׁאֵין גָּבְהוֹ נִכָּר כֵּיוָן שֶׁחָלַק רְשׁוּת.

משנה ברורה

סימן פט – הלכות תפלה וזמנה

ובו ח' סעיפים

סעיף ח

(לח) שצריך וכו' – ואין השיירא ממתנת לו או שאר דחק ואונס:

(לט) יכול להתפלל – פי' דבסתם דרך אינו יכול לכוין בתפלה בין כשהוא מהלך ברגליו או יושב בעגלה או בספינה ולפיכך אמרו חכמים שטוב יותר שיתפלל משעלה עה"ש אף שאינו עדיין עיקר זמן תפלה וגם לא יוכל לסמוך גאולה לתפלה כי לא יוכל לקרוא אז ק"ש דעדיין לא הגיע זמנה עד שיכיר את חבירו ברחוק ד"א מ"מ זהו טוב יותר משיתפלל בדרך בזמנו עם סמיכת גאולה לתפלה כי בביתו יוכל להתפלל בעמידה:

(מ) משעלה עה"ש – עיין בביאור הלכה בס"א שכתבנו בשם הרבה פוסקים דס"ל דדוקא אחר שהאיר מזרח וקודם לזה לא הגיע עדיין זמן תפלה. ובפרט כשרוצה אז לברך על התפילין דזה אפילו לדעת המקילין אסור אפילו אחר שהאיר מזרח עד זמן שיכיר את חבירו ברחוק ד"א ואם הגיע הזמן הזה לכ"ע יקרא ק"ש ויתפלל בביתו כתקונה אף שעדיין לא הנץ החמה כיון שהוא שעת הדחק. ואם הוא בדרך במלון והשיירא שלו עומדים להתפלל קודם זה הזמן ומשער דעד ברכו יגיע הזמן יוכל הוא להתחיל ברכת ברוך שאמר ג"כ עמהם לע"ע בלא תפילין או שילבש תפילין בלי ברכה ואחר שיגיע בין ישתבח ליוצר יראה אם הגיע הזמן ימשמש בהן ויברך:

(מא) אם אפשר וכו' – ר"ל דאם יודע שגם ק"ש פסוק ראשון לא יוכל לכוין בדרך כגון שהוא במקום גדודי חיה וליסטים מותר לקרוא ק"ש בביתו ג"כ תיכף משעלה עה"ש אע"פ שעדיין לא הגיע עיקר הזמן וכדלעיל בסימן נ"ח ס"ג:

(מב) הכי עדיף – ורוב העולם אין נזהרין בזה ואפשר משום דנוהגים כאידך פוסקים דס"ל דמסמך גאולה לתפלה עדיף ע"כ מתפללין בדרך עם סמיכת גאולה לתפלה [מ"א עי"ש עוד]. עוד כתב אם הוא בדרך ומתיירא שיעבור זמן ק"ש יקרא ק"ש בלי ברכות וכשיבוא למלון יקרא עוד הפעם ק"ש עם ברכותיה ויסמוך גאולה לתפלה ואם הוא רואה שיעבור גם זמן תפלה [שהיא רק עד ד' שעות] ודאי יתפלל י"ח ג"כ בדרך מהלך או מיושב [פמ"ג] וכשנוסע בלילה ויכול לבוא במלון להתפלל שם מעריב נכון להתאחר להתפלל עד בואו שם ולא יתפלל בעודו בדרך אם לא שהוא ישן על העגלה ויש לחוש שמא בתוך כך יעלה עמוד השחר ועיין ברל"ה בשע"ת סק"ג או שהוא ירא שמא לא יהיה לו שם מקום מנוחה להתפלל שיבלבלוהו שם בני הבית:

 

סימן צ – מקום הראוי להתפלל. ולהתפלל עם הצבור ודין ההולך בדרך

ובו כז סעיפים

סעיף א

(א) ואפילו וכו' – מפני שכשהוא עומד עליהם הוא טרוד וירא שמא יפול ולא יוכל לכוין בתפלתו ולפ"ז מה שהתירו בסמוך בזקן וחולה אף דאין בו משום גבהות מ"מ יאסר לעמוד מחמת ביעתותא צ"ל הטעם דלא הטריחוהו חכמים והתירוהו להתפלל עליהם במה שייטב לו בישיבה או בעמידה או י"ל דמיירי שם בגווני דליכא ביעתותא:

(ב) אינן גבוהין ג' – והב"ח והט"ז מתירין אבל הא"ר פוסק כהש"ע:

(ג) ולא על גבי וכו' – לפי שאין גבהות לפני המקום שנא' ממעמקים קראתיך ה':

(ד) זקן או חולה – שקשה לו לירד מעל המטה:

(ה) להשמיע לצבור – דמותר לו לעמוד ע"ג מקום גבוה ואפילו ע"ג כסא או ספסל ואין בזה משום גבהות ויש מן האחרונים שכתבו דהיכא דיש בו משום ביעתותא אפילו להשמיע לצבור אסור. כתב המ"א שעכשיו נהגו שהמקום שהש"ץ עומד עליו הוא עמוק משאר בהכ"נ משום ממעמקים קראתיך ה' ולכן נקרא הש"ץ בכ"מ יורד לפני התיבה:

סעיף ב

(ו) מקום גבוה וכו' – פי' אפילו הוא ארעא סמיכתא וגובה ג"ט אסור לעמוד עליו להתפלל אבל פחות מזה אין גבהו ניכר:

(ז) מוקף מחיצות – ובימה חדשה שבבהכ"נ שעדיין לא הוקפה מחיצות פשוט דאסור להתפלל עליה ומיהו לענין שמש שמקומו לעמוד שם בקביעות לצרכי בהכ"נ נראה דמותר כמו לענין אומנין בס"ג [פמ"ג]:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב חיים סילמן שליט"א - בעברית

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב אליהו שטרנבוך שליט"א - בעברית