שולחן ערוך - אורח חיים

סימן רה – ברכת ירקות

ובו ה' סעיפים

ד חֲתָכָן לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת, לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָּתָן מִפְּנֵי כָּךְ.

ה
 (ז) הַלֶּפֶת, כְּשֶׁהוּא חַי מְבָרֵךְ עָלָיו שֶׁהַכֹּל, אֲבָל אִם הוּא מְבֻשָּׁל אוֹ כָּבוּשׁ בְּחֹמֶץ אוֹ בְּחַרְדָּל, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. 

באר היטב  (ז) הלפת. כגון מיאר"ן ורובי"ן בל"א אע"פ שנאכלין ג"כ חיין מ"מ כיון שטובים יותר מבושלים מחיין מברך חיין שהכל ומבושל בפה"א ירק גרין קרוי"ט חי שהכל מבושל בפה"א. שלאטי"ן מעורב עם חומץ ושמן זית בפה"א. ארביס שוטין בין חי ומבושל בפה"א שטובים חיין ומבושלין זויאר קרויע בפה"א בין חי בין מבושל. וירק שהוא טוב חי ובמבושל משתני לגריעותא כגון ירק שקורין שערזי"ך או מה שקורין טארה"ן או צנון וכדומה לזה מברך חי בפה"א ומבושל שהכל:
 
סימן רו – דיני הפסק וטעות בברכת הפרות

ובו ו' סעיפים

א בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, יָצָא; אֲבָל אִם בֵּרַךְ עַל פְּרִי הָאֲדָמָה בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, (א) לֹא יָצָא; הִלְכָּךְ אִם הוּא מְסֻפָּק בִּפְרִי אִם הוּא פְּרִי עֵץ אוֹ פְּרִי הָאֲדָמָה, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. וְעַל הַכֹּל, אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל, יָצָא וַאֲפִלּוּ עַל פַּת וְיַיִן. 

באר היטב  (א) לא יצא. נ"ל דאותם הגדלים על האילן ומברך בפה"א מחמת דלא נגמר פרי או שאינן עיקר הפרי אם בירך בפה"ע יצא מ"א ובס' אבן העוזר חולק עליו דלא יצא ע"ש (וכן בס' אליהו רבה השיג על מ"א בזה) ועיין בתשובת פנים מאירות סי' נ"ח ובבאר היטב אשר לפני יש שם חסרון איזה אותיות ע"ש:

משנה ברורה

סימן רה – ברכת ירקות

ובו ה' סעיפים

סעיף ד

(טו) לחתיכות קטנות – כיון שניכר עדיין תארן וצורתן במקצת וע' לעיל סי' ר"ב סעיף ז' במ"א סקי"ח ולקמן בסימן ר"ח סקל"ח במ"ב:

(טז) ברכתן – בין דבר שברכתו בפה"א או בפה"ע:

(יז) מפני כך – ושומשמין שטחנן נשתנית ברכתן מפה"א לשהכל מפני שאין צורתן עליהן כלל [מ"א] ודעת האע"ו דאפי' טחנן מברך בפה"א אם לא שעשה מהן משקין דאז ברכתן שהכל והובא בשע"ת:

סעיף ה

(יח) הלפת כשהוא חי וכו' – הלפת טוב שיותר מבושל מחי [טור] ולפת הוא מה שאנו קורין מייארי"ן וריבי"ן ועיין במ"א שמפקפק בדין זה ועיין בטור שמביא ג"כ שיש גאונים שסוברין לברך על חי בפה"א ועיין בח"א שכתב דתלוי אם דרך בנ"א באותו מקום לאוכלן חיין ועיין בנ"א שהאריך בזה:

 
סימן רו – דיני הפסק וטעות בברכת הפרות

ובו ו' סעיפים

סעיף א

(א) בירך – הואיל ועיקר האילן הוא מן הארץ ולא שיקר בברכתו ואפילו הזיד בזה [פמ"ג]:

(ב) על פרי האדמה – ואפילו כשהפירות גדילין על העץ אך שאין העץ מתקיים בחורף לא יצא דהוי בכלל פרי האדמה וכדלעיל בסי' ר"ג בהג"ה:

(ג) לא יצא – כתב מ"א ואותן פירות הגדלים על האילן ומברך בורא פרי האדמה משום דלא נגמר הפרי או שאינן עיקר הפרי וכדלעיל בסימן ר"ב ס"ב וס"ו אם בירך בפה"ע יצא כיון דעכ"פ מין פרי עץ הוא. וכן על פירות האדמה שטובין מבושלין יותר מחיין שדינן לברך שהכל כשאוכלן כשהם חיין אם בירך בפה"א יצא [פנים מאירות]:

(ד) אם הוא פרי העץ – וכן כשהוא ספק לו מצד הדין אבל אם הוא ספק לו מחמת שלא למד לא יאכל עד שילמוד:

(ה) אם אמר שהכל – וכ"ז דיעבד אבל לכתחלה צריך לברך על כל דבר ברכתו המיוחדת לו:

(ו) ואפילו – ר"ל אף שהם דברים חשובים:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - בעברית