שולחן ערוך - אורח חיים

סימן רח – דין ברכה מעין ג' אחרי (ה' מיני) פרות וה' מיני דגן

ובו י"ח סעיפים

יג אִם אָכַל פֵּרוֹת מִז' הַמִּינִים וְאָכַל תַּפּוּחִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַתַּפּוּחִים בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת, שֶׁגַּם הֵם בִּכְלַל בִּרְכַּת עַל הָעֵץ שֶׁגַּם הֵם פְּרִי הָעֵץ הֵם; אֲבָל אִם אָכַל תַּפּוּחִים וְשָׁתָה יַיִן, צָרִיךְ לְבָרֵךְ בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת עַל (יז) הַתַּפּוּחִים; וְכָל שֶׁכֵּן אִם אָכַל בָּשָׂר אוֹ פְּרִי הָאֲדָמָה וְשׁוֹתֶה יַיִן, אוֹ אָכַל מִז' הַמִּינִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת; וְהוּא הַדִּין אִם אָכַל בָּשָׂר וְדָגִים וְאָכַל מֵחֲמֵשֶׁת מִינִים, אֵין בִּרְכַּת עַל הַמִּחְיָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַדָּגִים. 

באר היטב  (יז) התפוחים. אע"ג דחותם על הארץ ועל הפירות כמש"ל סעיף י"א מ"מ כיון דאינו מזכיר בפתיחה פירות לא יצא:


יד
 שָׁתָה יַיִן וּבֵרַךְ (יח) בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן וְאָכַל עֲנָבִים, צָרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם (יט) בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ; וְכֵן בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ. 

באר היטב  (יח) בפה"ג. טעה ובירך על היין בפה"ע צריך לחזור ולברך בפה"ג. ר"י לוי עיין מ"א ובתשובת פנים מאירות סי' נ"ח חולק ופסק דיצא. ע"ש: (יט) בפה"ע. ואם בשעת שתיית היין נתכוין לפטור הענבים פטור מברכת הענבים ב"י מ"א ט"ז ע"ש ועיין בתשובת פנים מאירות סי' נ"ח:


טו
 אִם בְּדִיעֲבַד בֵּרַךְ עַל הָעֲנָבִים בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן אוֹ אַחֲרֵיהֶם עַל הַגֶּפֶן, יָצָא.

משנה ברורה

סימן רח – דין ברכה מעין ג' אחרי (ה' מיני) פרות וה' מיני דגן

ובו י"ח סעיפים

סעיף יג

(סב) שגם הם וכו' – הא לא"ה אין ברכה מעין ג' פוטרת בנ"ר וכן להיפך [אחרונים]:

(סג) פרי העץ הם – פי' אלא שמפני שאין חשובין כ"כ לא קבעו עליהן ברכה זו ועכשיו שמברך בלא"ה ברכה זו פוטרת ודוקא אם אכל תפוחים עצמן אבל סחטן ושתה מימיהן אינו נפטר בברכת על העץ דלאו פרי הוא כלל:

(סד) ושתה יין – ואפילו להפוסקים שסוברין דבחתימה שבברכת היין מסיים על הארץ ועל הפירות כנ"ל בסעיף י"א מ"מ כיון דפתיחה הוא מזכיר רק גפן אין תפוחים בכלל ואינו יוצא [מ"א] ויש מאחרונים שכתבו דאם סיים בברכת היין על הארץ ועל הפירות אפשר דיוצא גם על התפוחים. וע"כ יש ליזהר היכא שאוכל תפוחים ושותה יין שיברך תחלה בנ"ר על התפוחים או שיסיים בברכת היין על הארץ ועל פה"ג:

(סה) וכ"ש אם אכל בשר וכו' – טעם הכ"ש דיין ותפוחים הם עכ"פ תרווייהו מין עץ כ"ש מה שאינו מין עץ:

(סו) וה"ה אם וכו' – עיין לקמן בסימן רי"א לענין עיקר וטפל מה שכתבנו שם:

סעיף יד

(סז) לברך עליהם בפה"ע – דלא תימא דענבים נמי פה"ג נינהו ויפטרו בדיעבד בברכת היין קמ"ל דלא:

(סח) צריך להזכיר על וכו' – ור"ל דלא תימא דיוצא בברכת על הגפן שמברך על היין אלא צריך להזכיר ג"כ על העץ ויכלול עם ברכת הגפן בברכה אחת וכנ"ל בסי"ב:

סעיף טו

(סט) אם בדיעבד וכו' – וה"ה אם שתה יין ונתכוין לפטור הענבים דיצא כמ"ש סימן ר"ו ס"ב עי"ש [אחרונים. וע"ש במ"ב מה שכתבנו בזה וה"ה לעניננו]. ואינו דומה לסי"ד דהתם לא כוון בפירוש בברכת פה"ג לפטור הענבים לכן אמרינן דממילא לא מיפטרי דלכתחלה יש לו לברך על כל אחד ברכה מיוחדת:

(ע) על הענבים בפה"ג וכו' – ואם בירך על היין בורא פה"ע יש דעות בין הפוסקים יש אומרים דיצא בדיעבד וי"א דלא יצא וספק ברכות להקל:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות
הרב איסר המאירי שליט"א - בעברית