סימן עב – דין נושאי המטה והמנחמים והמלוין

ובו ה' סעיפים

ד קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזְרוּ הָאֲבֵלִים לְקַבֵּל תַּנְחוּמִין, וְכָל הָעָם הוֹלְכִין אַחֲרֵיהֶם מִמְּקוֹם הַקֶּבֶר לַמָּקוֹם שֶׁעוֹמְדִין שָׁם הָאֲבֵלִים לַעֲשׂוֹת שׁוּרָה לְקַבֵּל תַּנְחוּמִין, אִם יְכוֹלִין הָעָם לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר אֲפִלּוּ פָּסוּק אֶחָד קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעוּ לַשּׁוּרָה, (ד) יַתְחִילוּ. וְאִם לָאו, לֹא יַתְחִילוּ: הגה: אִם יֵשׁ (ה) שְׁהוּת בַּיּוֹם לִקְרֹא אַחַר כָּךְ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם (הָרַמְבַּ"ן) [הַרַמְבַּ"ם]). 

באר היטב  (ד) יתחילו. ויקראו מה שיוכלו. ב"ח: (ה) שהות. ואם לאו יקרא קריאת שמע קודם כיון שעדיין לא התחילו במצות תנחומין. מ"א:

ה הָעוֹמְדִים בְּשׁוּרָה לְנַחֲמוֹ, הַפְּנִימִים שֶׁרוֹאִים פְּנֵי הָאָבֵל, פְּטוּרִים. וְהַחִיצוֹנִים שֶׁאֵינָם רוֹאִים פְּנֵי הָאָבֵל, חַיָּבִים:

סימן עג – הישן עם אשתו ובניו איך יתנהג

ובו ד' סעיפים

א שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים בְּטַלִּית אֶחָד, וּבְשַׂר שְׁנֵיהֶם נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, לֹא יִקְרְאוּ קְרִיאַת שְׁמַע, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה טַלִּית מַפְסֶקֶת (א) בֵּינֵיהֶם מִמָּתְנֵיהֶם וּלְמַטָּה. 

באר היטב  (א) ביניהם. ואז אפילו פניהם זה לזה מותר. ב"י: