שולחן ערוך - אורח חיים

סימן קכח – דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן

ובו מ"ה סעיפים

טז אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַחֲזִיר פְּנֵיהֶם עַד שֶׁיַּתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם; וְאֵינָם רַשָּׁאִים לָכֹף אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ פְּנֵיהֶם; וְעוֹמְדִים שָׁם וְאֵינָם רַשָּׁאִים לַעֲקֹר מִשָּׁם עַד שֶׁיְּסַיֵּם שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּין עַד שֶׁיְּסַיְּמוּ הַצִּבּוּר לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר בִּרְכַּת שִׂים שָׁלוֹם וְכֵן הַמִּנְהָג.

יז
 כְּשֶׁמַּחֲזִירִין פְּנֵיהֶם, בֵּין בִּתְחִלָּה בֵּין בַּסוֹף, לֹא יַחֲזִירוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ (כט) יָמִין. הגה: כְּשֶׁיּוֹרְדִין מִן הַדּוּכָן לֹא יִגְּעוּ בְּמִנְעֲלֵיהֶם (ל) הַמְטֻנָּפִים; וְאִם נוֹגְעִים יִטְּלוּ יְדֵיהֶם לַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ אַחַר כָּךְ (אֲגֻדָּה פ' הָיָה קוֹרֵא). 

באר היטב  (כט) ימין. שלו שכשעומדין תחלה פניהם למזרח יפנו לצד דרום ואחר כך למערב נגד הציבור ובחזירתם יפנו לצד צפון ואח"כ למזרח כלפי ארון דלא כי"מ איפכא שמהפך פניו לצד שמאל ונמצא מהפך עצמו בימינו ב"ח. ט"ז מ"א פר"ח והרדב"ז ח"ד סט"ו. ועי' באר עשק סק"ו. כשיורדין מן הדוכן יחזרו פניהם קצת להיכל כתלמיד הנפטר מרבו. מ"א: (ל) המטונפים. וה"ה כשהם נקיים למ"ש ס"ד סי"ח ודוקא במנעלים שצריכים קשירה שנגע בהם אבל במנעלים שא"צ ליגע בהם א"צ נטילה. שכנה"ג:


יח
 אֵין הַמְּקָרֵא שֶׁקּוֹרֵא כֹּהֲנִים רַשַּׁאי לִקְרוֹת: כֹּהֲנִים, עַד שֶׁיִּכְלֶה מִפִּי הַצִּבּוּר אָמֵן שֶׁעוֹנִים אַחַר בִּרְכַּת (לא) מוֹדִים; וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל בִּרְכַּת אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, עַד שֶׁיִּכְלֶה דִּבּוּר קְרִיאַת כֹּהֲנִים מִפִּי הַקּוֹרֵא; וְאַחַר שֶׁבֵּרְכוּ הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן אֵינָם רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל יְבָרֶכְךָ, עַד שֶׁיִּכְלֶה מִפִּי כָּל הַצִּבּוּר (לב) אָמֵן שֶׁעוֹנִים אַחַר בִּרְכַּת אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן; וְכֵן אֵינָם רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל בְּתֵבָה, עַד שֶׁתִּכְלֶה הַתֵּבָה מִפִּי הַמְּקָרֵא; וְאֵין (לג) הַצִּבּוּר עוֹנִין אָמֵן, עַד שֶׁתִּכְלֶה בְּרָכָה מִפִּי הַכֹּהֲנִים. הגה: וְלֹא יַתְחִילוּ הַכֹּהֲנִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כו', עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִּבּוּר (בֵּית יוֹסֵף). 

באר היטב  (לא) מודים. לא כתב כאן מפי כל הצבור להורות דהמקרא רשאי להתחיל אע"פ שעדיין לא כלה כל הצבור אמן רק ברוב צבור סגי. ע"ת ומג"א: (לב) אמן. כאן כתוב מפי כל הצבור להורות דהכהנים צריכים להמתין עד שתכלה אמן מפי כולם. ול"ד למ"ש בסי' קס"ז דאין צריך להמתין על המאריכים יותר מדאי דשאני ברכת כהנים דבעי שישמעו כולם לכך צריכים להמתין. ואע"ג דהמקרא א"צ להמתין על המאריכים אבל הכהנים צריכים להמתין. ובזה יתורץ קושית הב"י מ"ש הא אין הכהנים אומרים התיבה עד שש"צ מקרא אותה תחלה א"כ מאי עד שיכלה אמן מפי הצבור וכו' ע"ש וק"ל ע"ת ומ"א ע"ש (ועי' בספר אליהו רבה שהאריך בזה): (לג) הציבור. הקשה הב"ח הא אין רשאי להתחיל עד שיתחיל הש"ץ שים שלום כמ"ש סעיף ט"ו. וא"ל דאם יש מאריכין באמן והש"ץ התחיל שים שלום אפ"ה צריכים הכהנים להמתין להם וכך תרצו הע"ת וט"ז ע"ש. זה אינו דאדרבה דאיפכא הוא דהש"ץ צריך להמתין להם כדי שישמעו הברכה כמו שכתבתי בסק"ד וסיק י"ז ע"ש אבל הכהנים א"צ להמתין להם עם הרבון העולמים וכו' דלא דמי לברכת כהנים עמ"א:

משנה ברורה

סימן קכח – דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן

ובו מ"ה סעיפים

סעיף טז

(נז) לכוף אצבעותיהם – פי' שידיהם יהיו פרושות עד שיחזירו פניהם:

(נח) ואינם רשאים לעקור – ויזהרו שלא ידברו עד שירדו מדוכנן אף שכבר הורידו כפיהם [א"ר בשם מטה משה]:

(נט) עד שיסיימו הצבור – היינו רוב הצבור [פמ"ג]:

(ס) לענות אמן – דקודם אמן עדיין לא נסתיים הברכה. ועכשיו שהמנהג לומר לכהנים בירידתם מן הדוכן יישר מהנכון שלא ירדו הכהנים מהדוכן עד לאחר שיסיים הש"ץ קדיש כדי שלא יתבטלו הכהנים והעם מעניית איש"ר ושאר אמנים עי"ז כמו שמצוי:

סעיף יז

(סא) בין בתחלה בין בסוף וכו' – פי' בתחלה כשעולין לדוכן ופניהם כלפי ההיכל שהוא במזרח וקורין להם כהנים מתחילין להחזיר פניהם כלפי העם לצד ימין שלהם שהוא בדרום ואח"כ למערב נגד הצבור ובסוף כשמתחיל הש"ץ שים שלום ומחזירין פניהם כלפי הקודש מתחילין להחזיר פניהם דרך ימין שלהם שהוא בצפון ואח"כ לצד המזרח נגד ההיכל. כשיורדים מן הדוכן לא יחזירו אחוריהם להיכל אלא יצדדו ויחזירו פניהם קצת להיכל כתלמיד הנפטר מרבו שמחזיר פניו אליו בצאתו מלפניו [אחרונים]:

(סב) המטונפים – נראה דה"ק סתם מנעלים כמטונפים הם [א"ר ופמ"ג]:

סעיף יח

(סג) לקרות כהנים עד שיכלה וכו' – זהו לפי דעה המבוארת לעיל בסעיף יו"ד דבמקומות שנושאין כפיהם אין אומרים או"א ברכנו וכו' אלא תיכף אחר סיום ברכת מודים קורא הש"ץ כהנים אבל לפי מנהגנו שתמיד הש"ץ אומר או"א כמו שכתב הרמ"א שם לא שייך כלל דין זה דהא שוהה בלא"ה הרבה יותר ע"י אמירתו או"א:

(סד) מפי הצבור וכו' – היינו רוב הצבור:

(סה) מפי כל הצבור – לפי שהוא חיוב על העם לשמוע כל הברכה מפי הכהנים ולהכי דקדק המחבר בכאן וכתב כל הצבור להורות דאף אם יש קצת אנשים שטועין ומאריכין באמן יותר מדאי צריך להמתין גם עליהם לפי שהחיוב הוא על כולם לשמוע וכ"ז הוא לשיטת המחבר לעיל בסי"ג שפסק דאין החזן מקרא תיבת יברכך וע"כ צריך להזהיר הכהנים בהתחלתם יברכך אבל לדידן שהחזן מקרא גם תיבת יברכך יש אזהרה על החזן שלא יתחיל להקרות התיבה של יברכך קודם שסיימו עכ"פ רוב הצבור אמן ואחר שסיים החזן את התיבה אז מותרין הכהנים להתחיל יברכך:

(סו) אמן שעונים אחר ברכת וכו' – וה"ה שאינו רשאי הקורא להתחיל יאר ישא עד שיכלה האמן מפי הצבור:

(סז) עד שתכלה התיבה וכו' – כדי שישמעו הצבור התיבה יפה מפי הכהנים ולא תתערב בה שמיעתם מהמקרא:

(סח) מפי המקרא – ונראה דה"ה שהמקרא לא יתחיל להקרות תיבה אחרת עד שיסיימו הכהנים התיבה שלפניה:

(סט) עונין אמן – היינו בכל ברכה וברכה (אחרונים):

(ע) עד שיכלה – האחרונים פקפקו בהג"ה זו דלא משכחת לה דהרי אין מתחילין לומר רבון העולמים עד שיחזירו פניהם ואין מחזירין פניהם עד אחר שמתחיל הש"ץ שים שלום כמבואר לעיל בסט"ו וזהו אחר שכבר ענו הצבור אמן:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב חיים סילמן שליט"א - בעברית

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב אליהו שטרנבוך שליט"א - בעברית