שולחן ערוך - אורח חיים

סימן מז – דיני ברכת התורה
ובו יד סעיפים 

יא שְׁנַת קֶבַע בַּיּוֹם עַל מִטָּתוֹ הָוֵי הֶפְסֵק, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלָא הָוֵי הֶפְסֵק, וְכֵן (יא) נָהֲגוּ.

 באר היטב  (יא) נהגו. ול"ח כתב שרבו מהר"י גינצבורג נהג לברך כשישן ביום. מ"א:


יב
 
אַף אִם לָמַד בַּלַּיְלָה, הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ אַחַר הַיּוֹם שֶׁעָבַר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא (יב) יָשַׁן.

 באר היטב  (יב) ישן. ואם נעור כל הלילה כהשאיר היום צריך לברך שלא היה דעתו לפטור רק ליום א'. מ"א:


יג
 
הַמַּשְׁכִּים קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם לִלְמֹד, מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ כְּשֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הַמַּשְׁכִּים קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם, מְבָרֵךְ כָּל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת, חוּץ מִבִּרְכַּת הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי (יג) בִינָה וּפָרָשַׁת הַתָּמִיד עַיֵּן לְעֵיל סי' א' סָעִיף ו' שֶׁיַּמְתִּין מִלְּאָמְרָם עַד שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם: הגה: וּלְכַתְּחִלָּה יִטֹּל יָדָיו קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ לִלְמֹד וְאִם לֹא הָיָה לוֹ מַיִם יָכוֹל לִלְמֹד וּלְבָרֵךְ בְּלֹא נְטִילָה כְּמוֹ בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרֵךְ קֹדֶם נְטִילָה כְּדִלְעֵיל סִימָן מ"ו (אָגוּר).

 באר היטב  (יג) בינה. ובכתבים ובזוהר איתא שיכול לומר הנותן לשכוי בינה מיד אחר חצות. וכ' המ"א ונ"ל דוקא אם שמע קול תרנגול ומ"מ טוב ליזהר לכתחלה וכתב ע"ת דבדיעבד יצא וא"צ לחזור ולברך ביום:

 

משנה ברורה

סימן מז – דיני ברכת התורה
ובו יד סעיפים 

סעיף יא

(כה) וכן נהגו – ובל"ח כתב ולי נראה שהמברך תע"ב וכן נהג מורי מהר"י לברך וכן הסכים הפר"ח וא"ר בשם הרבה ראשונים ואחרונים וכ"כ הגר"א וכן העתיק הח"א להלכה [ואף דבפמ"ג משמע דנוכל לסמוך על המנהג הזה שלא לברך עכ"פ נראה פשוט בהסומך על כל הפוסקים שהזכרנו ומברך לא הפסיד]:

סעיף יב

(כו) בלילה – ר"ל ואפי' לא למד ביום כלל:

(כז) שעבר – שכל זמן שהוא ניעור מוטל עליו ללמוד כ"ז שיש לו פנאי ואין ההפסק וההיסח הדעת חשיב הפסק לענין ברכת התורה:

(כח) שלא ישן – ר"ל שינת קבע אבל אם ישן שינת קבע על מטתו אפילו בתחלת הלילה חשיב הפסק ואפילו הי"א שבסעיף י"א מודו בזה. ואם היה ניעור כל הלילה י"א דא"צ לברך בבוקר וי"א דצריך לברך כי קבעו חכמים ברכה זו בכל יום דומיא דשאר ברכות השחר וספק ברכות להקל אך אם אפשר לו יראה לשמוע בה"ת מאחר ויאמר לו שיכוין להוציאו בהברכות והוא יכוין לצאת ויענה אמן ויאמר אח"כ איזה פסוקים כדי שיהא נחשב לו במקום לימוד או יכוין לצאת בברכת אהבה רבה וילמוד תיכף מעט אחר שיסיים תפלתו. ואם היה ישן ביום שינת קבע על מטתו ובלילה שלאחריו היה ניעור כל הלילה פסק הגאון רע"א דבזה לכו"ע צריך לברך בבוקר בה"ת ואין ברכת אהבת עולם של ערבית פוטרת אם לא למד מיד אחר התפלה:

סעיף יג

(כט) מברך בה"ת – ואף אם חזר וישן אח"כ שינת קבע קודם אור היום או ביום א"צ לחזור ולברך כי מסתמא דעתו של אדם לפטור בברכה זו עד שינת הלילה שאחריו וכ"ז לפי הי"א שבסעיף י"א אבל לפי מה שכתבנו שם דאף בשינת קבע ביום המברך לא הפסיד כ"ש בזה שהיה ישן שינת קבע קודם אור היום דהמברך לא הפסיד:

(ל) קודם אור היום – ואפילו במשכים אחר חצות לילה לאיזה ענין ודעתו לחזור ולישן עוד אח"כ שינת קבע אפ"ה יוכל לברך כל אלו הברכות ושוב לא יצטרך לברך אותם כשיקום בבוקר לבד ברכת אלקי נשמה יאמר בלי חתימה והמעביר שינה יאמר בלי הזכרת השם ואח"כ כשיקום בבוקר יאמר אותן בהזכרת שם ומלכות כראוי. ועיין בביאור הלכה:

(לא) בינה – והאחרונים הסכימו שגם ברכה זו יכול לברך אפילו קודם שיאיר היום אך י"א שלכתחלה יש ליזהר שלא לברך אותה קודם שיאיר היום אם לא ששמע קול תרנגול ובדיעבד יצא אפילו לא שמע קול תרנגול ודוקא שיברך אותה מחצות לילה ואילך אבל קודם חצות אפילו בדיעבד יחזור ויברך ואפילו אם שמע קול תרנגול ועיין בביאור הלכה:

(לב) ופרשת התמיד – וכל משניות הקרבנות שאחריה כי הם במקום הקרבתן ואין הקרבתן אלא ביום:

(לג) ללמוד ולברך – ויקנח ידיו בכל מידי דמנקי:


:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב חיים סילמן שליט"א - בעברית

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב אליהו שטרנבוך שליט"א - בעברית