שולחן ערוך - אורח חיים

סימן י – דיני כנפות הטלית
ובו יב סעיפים 

י מִצְנֶפֶת פְּטוּרָה, אֲפִלּוּ שֶׁל אַרְצוֹת הַמַּעֲרָב שֶׁב' רָאשֶׁיהָ מֻשְׁלָכִים עַל כִּתְפֵיהֶם וְגוּפָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְכַּסֶה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ פָּטוּר, כֵּיוָן שֶׁעִקָּרָהּ לְכַסוֹת הָרֹאשׁ, דִּכְסוּתְךָ אָמַר רַחֲמָנָא (יב) וְלֹא כְּסוּת הָרֹאשׁ.

 באר היטב  (יב) ולא כסות ראש. ומח שעושין עטרח לטלית לא מפני שעיקרח נעשח לכיסוי חראש אלא משום חיכר שציצית חעליונים לא יתחלפו למטח וע"ל סי' ח' ס"ק ד' כתבתי שחאריז"ל לא חיח מקפיד ע"ז:

יא סוּדָר שֶׁנּוֹתְנִין עַל הַצַּוָּאר בְּמַלְכוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא בְּעַרְבִי שי"ד וְכֵן ביק " א שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין בִּסְפָרַד עַל כִּתְפֵיהֶם פְּטוּרִים.

יב מַלְבּוּשִׁים שֶׁבְּמִצְרַיִם הַנִּקְרָאִים גוחאש וְכֵן מינטיניש ודולאמאניש וקפטאניש ופיריגיש שֶׁבְּתוּגַרְמָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם ד' כְּנָפַיִם פְּטוּרִים: הגה: וה"ה מַלְבּוּשִׁים שֶׁל גְּלִילוֹת בְּנֵי אַשְׁכְּנַז וּסְפָרַד הוֹאִיל וְאֵין כַּנְפֵיהֶם עֲשׂוּיִן שֶׁיִּהְיוּ (יג) ב' לִפְנֵיהֶם וּב' לַאֲחֹרֵיהֶם מְכֻוָּנִים זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ פְּטוּרִים (בֵּית יוֹסֵף לְפִי סְבָרַת מַהֲרִי"ק):

 באר היטב  (יג) ב' לפניהם. ואיזח אנשים מקפלין חלק אחד מחטלית מאוד עד שנעשח דק ואינו מכסח כלל רק חצואר וכוונתם שיחיו ב' ציצית לאחוריחם אין זח מן חמובחר דא"כ אין כאן כיסוי גוף אלא כיסוי ראש ויותר טוב כמנחג חתוגרמים שחיד מפסקת בחצי חטלית באופן שמב' חצדדים יחיח אחד מחציצית לפניו וחלק לאחוריו ט"ז. ובתשו' בית יעקב סי' צ"ב לא כ"כ ע"ש:

משנה ברורה

משנה ברורה סימן י' 

סעיף י'

(לב) כיון שעיקרה – (לז) הכין לו מתחלה רק בשביל כיסוי הראש:
(לג) ולא כסות הראש – (לח) ומה שעושין עטרה לטלית לא מפני שעיקרה נעשה לכיסוי הראש אלא משום היכר שציצית העליונים לא יתחלפו למטה וע"ל סימן ח' סק"ט כתבתי שהאר"י ז"ל לא היה מקפיד ע"ז וכן מכריע הא"ר להקל אם נקרע למעלה וכיוצא בזה:

סעיף י"א


(לד) פטורים – אף שהיה מחזיק אותה החתיכה כאמה או אמתים ויש כדי לכסות ראשו ורובו של קטן אפ"ה פטורים ועיין בבה"ל:

סעיף י"ב


(לה) אע"פ שיש להם וכו' – הטעם עיין בב"י:
(לו) הואיל ואין וכו' – דהנה הב"י כתב יש לדקדק במלבושים שלנו שיש להם ב' כנפות סמוך לצואר וב' כנפות סמוך לארץ למה אין מטילין בהם ציצית ותירץ ע"ז כמה תירוצים ודחה אותם הד"מ ואמר הוא טעם להמנהג דמאחר דמצות ציצית הוא לכתחלה שיחזיר ב' לפניו וב' לאחריו ומלבושים שלנו הם כל הד' כנפות לפניו וא"א להלבישן בענין אחר אין חייבין בציצית וזהו מה שכתב הואיל ואין כנפיהם עשויין וכו' ומלבוש שקורין רא"ק (מעיל) שמחובר למעלה חתיכת בגד מרובעת ומונח על כתפיו מאחוריו שקורין קאלנע"ר (צוארון) פשוט הוא דפטור שהרי לצד מעלה אין לו כנפות רק כנפות הקאלנע"ר המונחין לו קצת מאחוריו ואין זה קרנות הואיל ואין השני קרנות שמאחוריו מכוונות נגד הכנפות שלפניו עכ"ל הד"מ וכתב המ"א יען שהלכה זו רופפת בידי הגאונים ולא מצאו טעם נכון [כי גם על טעם ד"מ יש לפקפק הרבה כמו שכתב הפמ"ג] ע"כ י"ש יעשה קרן אחת עגולה כמ"ש ב"י בשם הזקנים וכן דעת הפמ"ג ושארי אחרונים. ובפרט בימינו באותן הבגדים שנהגו מחדש לעשותן פתוח מאחריהם [והוא הבגד הנקרא קאפאט"ע] ומצוי הוא כמה פעמים שרובו פתוח ולפי דברי הד"מ חייב הוא בציצית שהרי ב' שלאחריו מכוונות כנגד ב' כנפות שלפניו ע"כ הרוצה לפטור עצמו מחוייב לעשות שם עכ"פ קרן אחת מאותן ד' כנפות עגולה ותפטר מן הציצית וכדלעיל בס"ט וע"ש בביאור הלכה ויותר טוב שיעגל עוד שתי קרנות כדי שתשאר רק בת שלש כי עתה היא בת ששה:
(לז) וב' לאחריהם – מזה הלשון (לט) נמשך שגגה לאיזה אנשים שמקפלין חלק אחד מהטלית מאוד עד שנעשה דק ואין מכסה כלל רק הצואר וכונתם שיהיה ב' ציצית לאחריהם ממש על כתפיהם ואין זה מן המובחר דא"כ אין כאן כיסוי גוף אלא כיסוי ראש ויותר טוב כמנהג התוגרמים שהיד מפסקת בחצי הטלית באופן שמשני הצדדין יהיה אחת מהציצית לפניו וחלק לאחריו דצדדין דלפניו ולאחריו נמי מיקרי לפניו ולאחריו ולכן די בהפסק היד:

חדש באתר - שיעורים בהלכה יומית באידיש ובעברית - לרגל מחזור ט"ז

שיעור בהלכה יומית מאת פה מפיק מרגליות הרב איסר המאירי שליט"א - באידיש

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב חיים סילמן שליט"א - בעברית

שיעור בהלכה היומית מאת פה מפיק מרגליות הרב אליהו שטרנבוך שליט"א - בעברית