סימן תרס – סדר הקף הבימה

וּבוֹ ג' סְעִיפִים

ב נוֹהֲגִים לְהַקִּיף אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ לוּלָב. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ לוּלָב (ג) אֵינוֹ מַקִּיף, וְכֵן נוֹהֲגִין (טוּר בְּשֵׁם רַשִׁ"י וְרַ"ן פֶּרֶק לוּלָב). וּבְיוֹם שְׁבִיעִי (ד) נוֹטְלִין הָעֲרָבָה עִם הַלּוּלָב לְהַקִּיף (בֵּית יוֹסֵף). מִי שֶׁאֵרַע לוֹ אֵבֶל בֶּחָג, אֵינוֹ מַקִּיף; וְכֵן אָבֵל כָּל י"ב חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ (כָּל בּוֹ), וְכֵן נָהֲגוּ. 


ג
 
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין אוֹמְרִים הוֹשַׁעְנָא בְּשַׁבָּת, וְלֹא נָהֲגוּ כֵן.


סימן תרסא – בליל יום טוב שני אומר שהחינו לפני ברכת לישב בסכה
וּבוֹ סָעִיף אֶחָד
א
 
בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֵׁנִי אוֹמֵר קִדּוּשׁ, וּזְמַן (א) אַחֲרָיו מִיָּד, וְאַחַר כָּךְ בִּרְכַּת סֻכָּה. (זוֹ דַּעַת הָרֹא"שׁ וְכֵן רָאוּי לִנְהֹג).

 

משנה ברורה:

סעיף ב

(ו) על הבימה — רק פותחין ארון הקודש ואומרים הושענות וכדלקמיה [אחרונים]:


(ז) אינו מקיף — וביום ז' אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה [אחרונים]:


(ח) נוטלין הערבה עם הלולב — עיין לקמן סימן תרס"ד סעיף ז בהג"ה דיותר טוב שלא לחבר הערבה עם הלולב כלל וכן כתבו בשם האר"י ז"ל שלא לחברם כלל עם הלולב רק אחר קדיש תתקבל אז קח בידך הערבה ותחבוט ה' פעמים בקרקע ושל"ה כתב כשמגיע לתענה אמונים אז מניח הלולב ויקח הערבה:


(ט) אינו מקיף — דכתיב "ושמחתם לפני ד' אלהיכם שבעת ימים" והוא בשעת הקפה [הגר"א]:

סעיף ג

(י) שאין אומרים הושענא בשבת — טעמם מפני התינוקות שישמעו שאומרים בשבת כמו בחול וילכו גם ליטול לולב. ולא נהגו כן דכיון שאין מקיפין בשבת מתברר להם במה שאין מקיפין:

סעיף א

(א) סוכה — דזמן לא קאי אלא אקידוש ולא אסוכה, דאף אם יום ראשון חול יצא בזמן דסוכה דלא גרע מאלו בירך זמן בשעת עשיית הסוכה דיצא, הלכך צריך שלא להפסיק בסוכה בין קידוש לזמן. אכן מי שלא אכל לילה ראשונה בסוכה וגם למחר בשחרית לא אכל בסוכה יברך בליל שניה סוכה ואחר כך זמן, דאז הזמן יהיה קאי אשניהם:


(ב) וכן ראוי לנהוג — והנה הרדב"ז חלק א סימן מ"ו והרש"ל דעתם כאבי העזרי, דלעולם סוכה ואחר כך זמן, ומכל מקום לא מקרי הפסק מה שאומר בינתיים ברכת סוכה, ודומיא דאנו אומרים כשחל יום טוב במוצאי שבת יקנה"ז אף על פי שהזמן אינו חוזר על ההבדלה כי אם על קידוש, הכי נמי הזמן חוזר על קידוש שלפני סוכה. ויש מאחרונים שהעתיקו לדינא כמותם, על כן מי שרוצה לנהוג כן אין מוחין בידו. ומכל מקום אם כמה בעלי בתים אוכלין בסוכה אחת, לא יהיו חלוקין במנהגם בזה. חסידים ואנשי מעשה עושים לזכר שמחת בית השואבה להיות נעורים בלילות של חול המועד סוכות ולהרבות בזמירות ושבחים ומרבים נרות בסוכה בלילות אלו. גם בהרבה בתי מדרשות נהגו להרבות בנרות בתפילת ערבית דחול המועד בחג הזה. יסוד ושורש העבודה, עיין שם שהאריך בזה: