קיצור שולחן ערוך

סימן סו – הלכות עסקא ובו י"ב סעיפים

סעיף יב' 

יִשְֹרָאֵל שֶׁנָּתַן לַחֲבֵרוֹ בְּהֵמָה לְגַדְּלָהּ וְשֶׁיְחַלְּקוּ אַחַר כָּךְ בָּרֶוַח, דִּינוֹ כְּמוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ מָעוֹת בְּעִסְקָא (עַיֵּן ביורה דעה סִימָן קע"ז).


סימן סז – הלכות נדרים ושבועות ובו י"א סעיפים:


סעיף א'
 

אַל תְּהִי רָגִיל בִּנְדָרִים. כָּל הַנּוֹדֵר, כְּאִלּוּ בּוֹנֶה בָּמָה בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת. וְהַמְקַיְמוֹ, כְּאִלּוּ הִקְרִיב עָלֶיהָ קָרְבָּן, שֶׁחַיָּב מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ, כִּי טוֹב יוֹתֵר שֶׁיִּשְׁאַל עַל נִדְרוֹ וְיַתִּירוּ לוֹ. וַהֲנֵּי מִלֵּי בִּשְׁאָר נְדָרִים. אֲבָל נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ, מִצְוָה לְקַיְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם. וְלֹא יִשְׁאַל עָלָיו אֶלָּא בִּשְׁעַת הַדְּחָק (ר"ג, ר"ל).


סעיף ב'
 

וְכֵן יִתְרַחֵק מִן הַשְּׁבוּעָה. אֲבָל אִם עָבַר וְנִשְׁבַּע עַל אֵיזֶה דָּבָר, לֹא יִשְׁאַל עָלָיו אֶלָּא יַעֲמוֹד בִּשְׁבוּעָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִצְטַעֵר, שֶׁנֶּאֱמַר, נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִיר. וּכְתִיב אַחֲרָיו, עוֹשֵֹה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם. וְאֵין נִשְׁאֲלִין עַל הַשְּׁבוּעָה אֶלָא בִּשְׁעַת הַדְּחַק (ר"ג ר"ל).


סעיף ג'
 

צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִדֹּוֹר שׁוּם דָּבָר. וַאֲפִלּו לִצְדָקָה אֵין טוֹב לִדּוֹר, אֶלָּא אִם יֵשׁ לוֹ בְּיָדוֹ מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִתֵּן, יִתֵּן מִיָּד. וְאִם אֵין לוֹ, יַמְתִּין עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ וְיִתֵּן בְּלֹא נֵדֶר. וְאִם פּוֹסְקִים צְדָקָה, וְצָרִיךְ לִפְסוֹק עִמָּהֶם, יֹאמַר בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהוּא פּוֹסֵק בְּלִי נֵדֶר. וְכֵן כְּשֶׁמַּזְכִּירִין נְשָׁמוֹת, שֶׁנּוֹדְרִין לִצְדָקָה, יֵשׁ לוֹמַר בְּלִי נֵדֶר (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ט). אִם הוּא בְּעֵת צָרָה, מֻתָּר לוֹ לִנְדּוֹר.


סעיף ד'
 

אִם דַּעְתוֹ לִקְבֹּעַ לוֹ אֵיזֶה לִמּוּד בַּתּוֹרָה אוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה, וְהוּא יָרֵא פֶּן יִתְרַשֵּׁל אַחַר כָּךְ, אוֹ שֶׁהוּא מִתְיָרֵא פֶּן יַסִּיתֵהוּ הַיֵּצֶר לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה אִסּוּר אוֹ לְמָנְעוֹ מִלַּעֲשׂוֹת אֵיזֹה מִצְוָה, מֻתָּר לוֹ לִזְרוּזֵי נַפְשֵׁה בְּנֶדֶר אוֹ בִּשְׁבוּעָה, דְאָמַר רַב, מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּם אֶת הַמִצְוָה לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר, נִשְׁבַּעְתִּי וַאֲקַיֵמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא אָמַר בִּלְשׁוֹן נֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה, אֶלָּא בְּדִבּוּר בְּעָלְמָא, הֲוֵי נֶדֶר וּמְחֻיָּב לְקַיֵּם. וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁיַעֲשֶׂה אֵיזֶה דְּבַר מִצְוָה, שֶׁיֹּאמַר בְּלִי נֵדֶר. וְטוֹב שֶׁיַרְגִּיל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ כֵּן, אֲפִלּוּ בְּאָמְרוֹ לַעֲשׁוֹת דְּבַר רְשׁוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל, חַס וְשָׁלוֹם, בַּעֲוֹן נְדָרִים.