קיצור שולחן ערוך

סימן לב – שמירת הגוף על פי הטבע ובו כ"ז סעיפים:

סעיף ד' 

הָאָדָם בִּנְעוּרָיו כֹּחַ הָעִכּוּל שֶׁלּוֹ חָזָק, וְעַל כֵּן צָרִיךְ מָזוֹן תָּדִיר יוֹתֵר מִן הָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא בְּאֶמְצַע יָמָיו. וְהַזָּקֵן לַחֲלִישׁוּת כֹּחוֹ צָרִיךְ שֶׁיִהְיֶה מַאֲכָלוֹ קַל, וּמְעַט בְּכַמּוּת וְהַרְבֵּה בְּאֵיכוּת לְהַחֲזָקַת כֹּחוֹ.


סעיף ה'
 

בִּימֵי הַחֹם נֶחֱלָשִׁים כְּלֵי הָעִכּוּל מִן הַחֹם. וְעַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִהְיֶה שִׁעוּר הָאֲכִילָה בִּימֵי הַחֹם פָּחוֹת מִבִּימֵי הַקֹּר. וְשִׁעֲרוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים לֶאֱכוֹל בִּימוֹת הַחַמָּה רַק שְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִמַּה שֶׁהוּא אוֹכֵל בִּימות הַגְּשָׁמִים.


סעיף ו'
 

כְּלָל גָּדוֹל בְּדַרְכֵי הָרְפוּאָה, שֶׁקֹּדֶם הָאֲכִילָה יִיגַע בַּהֲלִיכָה אוֹ בַּעֲבוֹדָה עַד שֶׁיִתְחַמֵּם גוּפוֹ אַחַר כָּךְ יֹאכֵל. וְזֶה שֶׁנֶאֱמַר, בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם. וְנֶאֱמַר, וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל. וְיַתִּיר חֲגוֹרָתוֹ קֹדֶם אֲכִילָה, (וְסִימָנָא, וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם, אֶקְחָה רָאשֵׁי תֵבוֹת לְמַפְרֵעַ, הַתֵּר חֲגוֹרָה קֹדֶם אֲכִילָה. פַּת לֶחֶם רָאשֵׁי תֵבוֹת, פֶּן תָּבֹא לִידֵי חֳלִי מֵעָיִם) וּבִשְׁעַת הָאֲכִילָה, יֵשֵב בִּמְקוֹמוֹ אוֹ מֵסֵב עַל שְׂמֹאלוֹ. וְאַחַר הָאֲכִילָה לֹא יִתְנוֹעֵעַ הַרְבֵּה, כִּי עַל יְדֵי זֶה יֵרֵד הַמַּאֲכָל מִן הָאִצְטוֹמְכָא טֶרֶם שֶׁיִתְעַכֵּל וְיַזִּיק לוֹ, אֶלָּא יֵלֵךְ מְעַט וְיָנוּחַ. וְלֹא יְטַיֵל וְלֹא יְיַגֵּעַ אֶת עַצְמוֹ לְאַחַר הָאֲכִילָה. וְלֹא יִישַן אַחַר הָאֲכִילָה עַד שְׁתֵּי שָעוֹת, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ הָעֲשָׁנִים לַמֹּחַ וְיַזִּיקוּהוּ. וְכֵן הַמֶּרְחָץ וְהַהַקָּזָה וְהַמִּשְׁגָּל, אֵינָם טוֹבִים לְאַחַר הָאֲכִילָה.


סעיף ז'
 

בְּנֵי הָאָדָם אֵינָם שָׁוִים בְּמִזְגָּם. יֵשׁ מִי שֶׁמִּזְגּוֹ חַם, וְיֵשׁ מִי שֶׁמִּזְגּוֹ קַר, וְיֵשׁ מִי שֶׁמִּזְגּוֹ מְמֻצָּע. וְהַמַּאֲכָלִים גַּם כֵּן מְשֻנִּים. וּמִי שֶׁמִּזגּוּ מְמֻצָע יֹאכַל מַאֲכָלִים שֶׁהֵם גַּם כֵּן מְמֻצְעִים. אֲבָל מִי שֶׁאֵין מִזְגּוּ מְמֻצָע, צָרִיךְ שֶׁיֹאכַל מַאֲכָלִים שֶׁהֵם קְצָת הֵפֶךְ מִזְגּוֹ. מִי שֶׁמִּזְגּוֹ חַם, לֹא יֹאכַל דְּבָרִים חַמִּים, כְּמוֹ תַּבְלִין וּבְשָׂמִים, אֶלָּא יֹאכַל מַאֲכָלִים שֶׁהֵם קְצָת קָרִים וַחֲמוּצִים. וּמִי שֶׁמִּזְגּוֹ קַר, יֹאכַל מַאֲכָלִים שֶׁהֵם קְצָת חַמִּים. וְכֵן יִשְׁתַּנֶה הַמַּאֲכָל לְפִי הַזְּמָן וּלְפִי הַמָּקוֹם. בִּימוֹת הַחַמָה יֹאכַל מַאֲכָלִים קָרִים, כְּמוֹ בְּשַׂר כְּבָשִׂים וּגְדָיִים רַכִּים וְאֶפְרוחֵי תַרְנְגֹלֶת, וְגַם קְצָת מַאֲכָלִים חֲמוּצִים. וּבִימֵי הַקֹר, מַאֲכָלִים חַמִּים. וְכֵן בִּמְדִינָה קָרָה, מַאֲכָלִים חַמִּים. וּבִמְדִינָה חַמָה, מַאֲכָלִים קָרִים.

סעיף ח'
 

הַמַּאֲכָל הַמְמֻצָּע הוּא לֶחֶם חִטָּה, וְלֹא סֹלֶת מַמָּשׁ, כִּי הַסֹּלֶת מִתְאַחֵר מִלְּהִתְעַכֵּל, אַךְ יִהְיֶה בּוֹ גַּם קְצָת מֵהַמֻּרְסָן וִיהֵא נִתְחַמֵּץ בְּמִצוּעַ וּבוֹ מֶלַח וּמַאֲפֵה תַנוּר. וְיֶתֶר הַמַּאֲכָלִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵהַחִטָּה, אֵינָם טוֹבִים. מִמִּינֵי הַבָּשָֹר, הַטוּב הוּא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ, וְכֵן הַגְּדָיִים הַיוֹנְקִים. אַךְ כָּל מִינֵי בְּנֵי מֵעַיִם וְגַם הָרֹאשׁ, הֵמָּה לֹא טוֹבִים. הָעִזִּים וְהַפָּרָה הַזְּקֵנָה וְהַגְּבִינָה הַיְשָׁנָה, הֵמָּה מַאֲכָלִים רָעִים וְעָבִים. כָּל בְּשַׂר עוֹף, קַל לְהִתְעַכֵּל יוֹתֵר מִבְּשַׂר בְּהֵמָה. וְהַטוֹב שֶבָּעוֹפוֹת הַתַּרְנְגֹלֶת. אָמְרוּ הָרוֹפְאִים, כִּי הַמַאֲכָל שֶׁהָאָדָם רָגִיל בּוֹ, אֵינוֹ מַזִּיק לוּ, וְאֲפִלוּ הוּא מַאֲכָל רָע, כִּי הַהְֶרְגֵּל נַעֲשֶֹה טֶבַע, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְמַלֵא בּוֹ כְּרֵסוֹ.