סימן תרמח – דברים הפסולים באתרוג
וּבוֹ כְּ"ב סְעִיפִים

יד אִם עָלְתָה בּוֹ חַזָּזִית בְּעִנְיָן שֶׁפָּסוּל, אוֹ שֶׁהוּא מְנֻמָּר, אִם כְּשֶׁקּוֹלְפוֹ חוֹזֵר לְמַרְאֵה הָאֶתְרוֹג, כָּשֵׁר לְאַחַר שֶׁנִּקְלַף וְלֹא חָסֵר כְּלוּם. 


טו
 
נָפַל עָלָיו מַיִם, בְּתָלוּשׁ, וְתָפַח אוֹ סָרַח; אוֹ שֶׁהוּא (כד) כָּבוּשׁ בְּחֹמֶץ אוֹ מְבֻשָּׁל; אוֹ מְנֻמָּר, פָּסוּל.


טז
 
אִם הוּא שָׁחֹר אוֹ לָבָן בְּמָקוֹם אֶחָד, פּוֹסֵל בְּרֻבּוֹ; בִּשְׁנַיִם אוֹ בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, דִּינוֹ כְּחַזָּזִית לִפָּסֵל אֲפִלּוּ בְּמִעוּטוֹ.

משנה ברורה:

סעיף יד
(נא) בענין שפסול – בין שהיה ברובו או במיעוטו בכמה מקומות וקלף כל מקומות הפסולין:

(נב) כשר – ואפילו לכתחלה יש להכשירו ע"י כן:

(נג) ולא חסר כלום – דהיינו שלא קלף ממנו רק קליפה החיצונה הדקה דאם חיסר ממנו משהו אפילו רק במקום אחד פסול לדעה הראשונה לעיל בס"ב ועיין לקמן סימן תרמ"ט ס"ה בהג"ה ובמה שכתבנו שם במ"ב סקל"ח:

סעיף טו
(נד) כבוש בחומץ – היינו דבזה אפילו לא שהא אלא כדי שירתיח הוי כמבושל וה"ה כששרה במים או בשאר משקין ודבש מע"ל קי"ל דהוי כמבושל:

(נה) או מנומר – י"א דדוקא אם הוא מנומר בגוונין הפסולין כגון חזזית או שחור או לבן או ירוק כעשבי השדה ודינו כמו שכתוב לקמיה בסט"ז וי"א דאפילו אם הוא מנומר בהרבה מראות כשרות ג"כ עכ"פ אינו בכלל הדר ופסול והטעם בכל זה משום דאינו הדר:

סעיף טז
(נו) בשנים או בשלשה מקומות וכו' – עיין לעיל בס"י: