מסכת כלים

פרק יז – משנה טז

קְנֵה מֹאזְנַיִם וְהַמָּחוֹק שֶׁיֶּשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מַתָּכוֹת, וְהָאֵסֶל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל מָעוֹת, וְקָנֶה שֶׁל עָנִי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל מַיִם, וּמַקֵּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל מְזוּזָה וּמַרְגָּלִיּוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אוֹי לִי אִם אֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר:


פרק יז – משנה יז

תַּחְתִּית הַצּוֹרְפִים, טְמֵאָה. וְשֶׁל נַפָּחִין, טְהוֹרָה. מַשְׁחֶזֶת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שֶׁמֶן, טְמֵאָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ, טְהוֹרָה. פִּנְקָס שֶׁיֶּשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל שַׁעֲוָה, טְמֵאָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ, טְהוֹרָה. מַחֲצֶלֶת הַקַּשׁ וּשְׁפוֹפֶרֶת הַקַּשׁ {לז}, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף שֶׁל פַּקּוּעוֹת כַּיּוֹצֵא בָהֶן. מַחֲצֶלֶת קָנִים וְשֶׁל חֵלֶף, טְהוֹרָה. שְׁפוֹפֶרֶת הַקָּנֶה שֶׁחֲתָכָהּ לְקַבָּלָה, טְהוֹרָה, עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַכָּכָי:

פרוש הברטנורא

פרק יז – משנה טז

קְנֵה הַמֹּאזְנַיִם. הָרַמָּאִים עוֹשִׂין אוֹתוֹ חָלוּל וּמַנִּיחִין בַּחֲלָלוֹ כֶסֶף חַי, וּכְשֶׁשּׁוֹקְלִין מַטִּין בַּקָּנֶה מְעַט וְהוֹלֵךְ הַכֶּסֶף חַי לְצַד הַדָּבָר הַנִּשְׁקָל וּמַכְבִּיד וּמַכְרִיעוֹ: וְהַמָּחוֹק. שֶׁמּוֹחֲקִין בּוֹ הַמִּדָּה כְשֶׁהִיא גְדוּשָׁה. וְאִם עוֹשִׂין אוֹתָהּ שֶׁל דְּלַעַת וְכַיּוֹצֵא בָהּ מִן הַדְּבָרִים הַקַּלִּים, הוּא מֵקֵל, וְרַע לַמּוֹכֵר. וְאִם עוֹשִׂים אוֹתוֹ מִמַּתֶּכֶת, הוּא מַכְבִּיד, וְרַע לַלּוֹקֵחַ. אֲבָל עוֹשִׂים אוֹתוֹ שֶׁל זַיִת וְשֶׁל אֱגוֹז וְשֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ. וְהָרַמַּאי עוֹשֶׂה הַמָּחוֹק שֶׁל זַיִת וְשֶׁל אֱגוֹז חָלוּל, כְּשֶׁהוּא מוֹכֵר מַכְנִיס בּוֹ מַתֶּכֶת כְּדֵי שֶׁיַּכְבִּיד, וּכְשֶׁהוּא קוֹנֶה מְסַלְּקוֹ: וְהָאֵסֶל. מוֹט שֶׁנּוֹשְׂאִים בּוֹ בַכָּתֵף. וּכְשֶׁיֶּשׁ פּוֹעֲלִים מְרֻבִּים, לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל שָׂכָר מֵשִׂים בְּבֵית קִבּוּל שֶׁבַּמּוֹט אֶת שְׂכָרוֹ, וְאוֹמֵר לְבַעַל הַבַּיִת לֹא נָתַתָּ לִי שְׂכָרִי, וּכְשֶׁמְּחַפְּשִׂים אוֹתוֹ אֵין נוֹתְנִים לֵב לְחַפֵּשׂ שָׁם: קָנֶה שֶׁל עָנִי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל מַיִם. וְשׁוֹתֶה מֵהֶן, וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ אִם טָעַם כְּלוּם, אוֹמֵר אֲנִי מִתְעַנֶּה הַיּוֹם. וְרַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ, בֵּית קִבּוּל מַיִם, בֵּית קִבּוּל מַשְׁקִין, וּכְשֶׁטּוֹרֵחַ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בְּבֵית הַבַּד גּוֹנֵב בּוֹ מִן הַשֶּׁמֶן: מַקֵּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל מְזוּזָה וּמַרְגָּלִית. וְעוֹשִׂין כֵּן כְּדֵי לִגְנֹב בּוֹ אֶת הַמֶּכֶס {לד}: אוֹי לִי אִם אֹמַר. שֶׁמָּא יִלְמְדוּ מִמֶּנִּי בְנֵי אָדָם לְרַמּוֹת: וְאוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר. שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הָרַמָּאִין, אֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּקִיאִים בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יָבֹאוּ לְרַמּוֹת יוֹתֵר. וְלָמָּה אֲמָרָם, מִשּׁוּם דִּכְתִיב (הוֹשֵׁעַ יד) כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' {לה} צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם:


פרק יז – משנה יז

תַּחְתִּית הַצּוֹרְפִים. צוֹרְפֵי זָהָב וָכֶסֶף יֵשׁ תַּחְתֵּיהֶם כְּלִי שֶׁשְּׁמוֹ תַחְתִּית, וְהוּא עָשׂוּי לָתֵת בְּתוֹכוֹ גְרוּטָאוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב. אֲבָל שֶׁל נַפָּחִים אֵין עָשׂוּי לְקַבֵּל וְלֹא מְיֻחָד נַמִּי לִישִׁיבָה: מַשְׁחֶזֶת. שֶׁל עֵץ {לו} שֶׁמַּשְׁחִיזִין בָּהּ אֶת הַסַּכִּין. וְעוֹשִׂין לָהּ בֵּית קִבּוּל שֶׁמֶן, שֶׁמּוֹשְׁחִין בָּהּ שֶׁמֶן לְהַשְׁחִיז: פִּנְקָס שֶׁל שַׁעֲוָה. שֶׁיֶּשׁ לַחֶנְוָנִי וְלַשֻּׁלְחָנִי שֶׁכּוֹתֵב עָלָיו בְּחֶרֶט: קַשׁ. זַנְבוֹת הַשִּׁבֳּלִים. וְעוֹשִׂים מֵהֶם מַחְצְלָאוֹת: וּשְׁפוֹפֶרֶת הַקַּשׁ. שֶׁהוּא חָלוּל וְיֵשׁ לוֹ בֵּית קִבּוּל: רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. וְאַף עַל פִּי שֶׁקִּבּוּלוֹ מֻעָט, דְּהָא תְנַן לְעֵיל הָעוֹשֶׂה כְלִי קִבּוּל מִכָּל מָקוֹם טָמֵא. וְקָמִפְלְגֵי אִי הָוֵי דָבָר הָעוֹמֵד אִי לֹא, דְּאֵין טָמֵא אֶלָּא דָבָר הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו. וְרַבִּי עֲקִיבָא חֲשִׁיב לֵיהּ דָּבָר הָעוֹמֵד, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לָא חֲשִׁיב לֵיהּ דָּבָר הָעוֹמֵד. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: פַּקּוּעוֹת. דְּלַעַת מִדְבָּרִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֲבַטִּיחִים קְטַנִּים מָרִים, וְקָנֶה שֶׁלָּהֶן חָלוּל כִּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קַשׁ: חֵלֶף. מִין עֵשֶׂב הוּא וְעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ חֲלָפִים וּמַחְצְלָאוֹת. וְקוֹרִין לוֹ בַעֲרָבִי חלפ"ה: טְהוֹרָה. מִטֻּמְאַת שֶׁרֶץ. אֲבָל לֹא מִמִּשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. שֶׁהִיא מִטַּמְּאָה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב דְּאוֹרַיְתָא אִם אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְסַכֵּךְ {לח}: קָנֶה שֶׁחֲתָכוֹ לְקַבָּלָה. לָתֵת בּוֹ כְּחֹל וְכַיּוֹצֵא בוֹ: הַכָּכָי. הַמֹּחַ הַלָּבָן שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּנֶה. וְקֹדֶם לָכֵן אֵין לַקָּנֶה טֻמְאָה וַאֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

[gs_get_hebdate]

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א