מסכת כריתות

פרק ב – משנה א

אַרְבָּעָה {א} מְחֻסְּרֵי כִפּוּרִים וְאַרְבָּעָה {ב} מְבִיאִין עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה. אֵלּוּ הֵן מְחֻסְּרֵי כִפּוּרִים. הַזָּב, וְהַזָּבָה, וְהַיּוֹלֶדֶת, וְהַמְצֹרָע. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, גֵּר, מְחֻסַּר כַּפָּרָה עַד שֶׁיִּזָּרֵק עָלָיו הַדָּם. וְנָזִיר, לְיֵינוֹ וְתִגְלַחְתּוֹ וְטֻמְאָתוֹ:


פרק ב – משנה ב

אֵלּוּ מְבִיאִין עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה. הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה, וְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא, וְעַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וְעַל שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן:

פרוש הברטנורא

פרק ב – משנה א

אַרְבָּעָה מְחֻסְּרֵי כַפָּרָה. שֶׁמְּבִיאִין כַּפָּרָה וְלֹא עַל חֵטְא אֶלָּא לֶאֱכֹל בַּקָּדָשִׁים: וְהַמְצֹרָע. וְהָא דְּלָא חֲשִׁיב נַמִּי וְהַמְצֹרַעַת כִּי הֵיכִי דַּחֲשִׁיב זָב וְזָבָה, לְפִי שֶׁזָּב וְזָבָה עִקַּר טֻמְאָתָן חֲלוּקָה, שֶׁזָּב מְטַמֵּא בִּרְאִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ רָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת בְּיוֹם אֶחָד, טָמֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְזָבָה אֵינָהּ מְבִיאָה קָרְבָּן עַד שֶׁתִּרְאֶה בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, הִלְכָּךְ חַשְׁבִינְהוּ לְתַרְתֵּי, אֲבָל מְצֹרָע וּמְצֹרַעַת אֵין עִקַּר טֻמְאָתָן חֲלוּקָה, דִּשְׁנֵיהֶם שִׁעוּר טֻמְאָתָן בְּכַגְּרִיס {ג}: גֵּר מְחֻסַּר כַּפָּרָה. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר, גֵּר כֵּיוָן שֶׁמָּל וְטָבַל {ד} מֻתָּר לֶאֱכֹל בַּקָּדָשִׁים, וְאֵין קָרְבָּן מְעַכְּבוֹ אֶלָּא מִלָּבֹא בַּקָּהָל, הִלְכָּךְ לָא חֲשִׁיב לֵיהּ בִּכְלַל מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה: עַד שֶׁיִּזָּרֵק עָלָיו הַדָּם. אִם הֵבִיא קָרְבַּן בְּהֵמָה. וְאִם עוֹלַת הָעוֹף הֵבִיא {ה}, עַד שֶׁיִּתְמַצֶּה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ: וְנָזִיר לְיֵינוֹ וּלְתִגְלַחְתּוֹ. קָרְבַּן נָזִיר מַתִּיר לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְתִגְלַחַת וּלְהִטָּמֵא לְמֵתִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי נִזְרוֹ אֵינוֹ מֻתָּר בְּיַיִן וּבְתִגְלַחַת וּלְהִטָּמֵא לְמֵתִים עַד שֶׁיָּבִיא קָרְבָּן. וְתַנָּא קַמָּא לָא חֲשִׁיב נָזִיר, דְּלֹא תָּנֵי אֶלָּא הָנָךְ דִּלְאִשְׁתְּרוֹיֵי בַּקָּדָשִׁים, וְנָזִיר דְּמַיְתֵי קָרְבָּן, לְאִשְׁתְּרוֹיֵי בְּיַיִן דְּחֻלִּין הוּא:


פרק ב – משנה ב

הַבָּא עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה. דְּאָמַר קְרָא (וַיִּקְרָא יט) וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן בְּאֵיל הָאָשָׁם [לִפְנֵי ה'] עַל חַטָּאתוֹ, וַהֲדַר כְּתִיב (שָׁם) וְנִסְלַח לוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, לְרַבּוֹת מֵזִיד כְּשׁוֹגֵג {ו}: וְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא. דִּכְתִיב (בְּמִדְבַּר ו) וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם, פֶּתַע, זֶה שׁוֹגֵג, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שָׁם לה) וְאִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה. פִּתְאֹם, זֶה מֵזִיד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מִשְׁלֵי כז) פְּתָאיִם עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ, וְהַיְנוּ מֵזִיד, דְּאֵין עֹנֶשׁ אֶלָּא עַל הַמֵּזִיד {ז}: וְעַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת. קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד הָאָמוּר בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, חִיֵּב הַכָּתוּב עַל מֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג, דִּבְכֻלָּן נֶאֱמַר וְנֶעְלָם וְכָאן לֹא נֶאֱמַר וְנֶעְלָם: וְעַל שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן. אָשָׁם הָאָמוּר בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן חַיָּב בּוֹ מֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג, דְּיָלֵיף תֶּחֱטָא תֶּחֱטָא לִגְזֵרָה שָׁוָה מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת {ח}:

[gs_get_hebdate]

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א