מסכת חולין

פרק ב – משנה א

הַשּׁוֹחֵט אֶחָד בָּעוֹף, וּשְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. וְרֻבּוֹ שֶׁל אֶחָד {ד}, כָּמוֹהוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיִּשְׁחֹט אֶת הַוְּרִידִין. חֲצִי אֶחָד בָּעוֹף {ה}, וְאֶחָד וָחֵצִי בַּבְּהֵמָה, שְׁחִיטָתוֹ פְסוּלָה. רֹב אֶחָד בָּעוֹף וְרֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה:


פרק ב – משנה ב

הַשּׁוֹחֵט {ו} שְׁנֵי רָאשִׁין כְּאֶחָד, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין, אֲפִלּוּ אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה, שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה: 

פרוש הברטנורא

פרק ב – משנה א

הַשּׁוֹחֵט אֶחָד בָּעוֹף. מִשּׁוּם דִּלְכַתְּחִלָּה מִבָּעֵי לִשְׁחֹט שְׁנֵי סִימָנִין אֲפִלּוּ בָעוֹף {א}, תָּנָא הַשּׁוֹחֵט, דְּמַשְׁמַע דְּאֶחָד בָּעוֹף דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לֹא. אֲבָל שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה לְכַתְּחִלָּה הֲוֵי, דְּעַד כַּמָּה לִשְׁחֹט וְלֵיזִיל. אִי נַמִּי, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי רֻבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ דְּדַוְקָא דִיעֲבַד, דִּלְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ שֶׁיִּתְכַּוֵּן לִשְׁחֹט כָּל הַסִּימָן כֻּלּוֹ. וְאֶחָד בָּעוֹף נַפְקָא לָן דְּכָשֵׁר, מִקְּרָא דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יא) זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכָל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרוֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם, הִטִּילוֹ הַכָּתוּב לָעוֹף בֵּין בְּהֵמָה לַדָּגִים, לְחַיְּבוֹ בִּשְׁנֵי סִימָנִין אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר הֻקַּשׁ לַדָּגִים {ב}, לְפָטְרוֹ בְּלֹא כְלוּם אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר הֻקַּשׁ לַבְּהֵמָה, הָא כֵּיצַד, הֶכְשֵׁרוֹ בְּסִימָן אֶחָד. וּשְׁחִיטָה מִן הַצַּוָּאר וּבִשְׁנֵי סִימָנִים. וַחֲמִשָּׁה דְבָרִים הַפּוֹסְלִים אֶת הַשְּׁחִיטָה, שְׁהִיָּה דְּרָסָה חֲלָדָה הַגְרָמָה וְעִקּוּר, כֻּלְּהוּ גְּמָרָא גְּמִירֵי לַהּ. דְּתַנְיָא, וְזָבַחְתָּ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, מְלַמֵּד שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה בְּעַל פֶּה עַל הִלְכוֹת שְׁחִיטָה, עַל הַוֶּשֶׁט וְעַל הַקָּנֶה וְעַל רֹב אֶחָד בָּעוֹף וְעַל רֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה {ג}: עַד שֶׁיִּשְׁחֹט אֶת הַוְּרִידִים. כְּמִין חוּטִין שֶׁעַל שְׁנֵי צִדֵּי הַקָּנֶה. וְאַעוֹף בִּלְבָד קָאֵי רַבִּי יְהוּדָה, כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ, הוֹאִיל וְצוֹלֵהוּ כֻּלּוֹ כְּאֶחָד. וּשְׁחִיטָה דְּקָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא שֶׁיְּנַקֵּב הַוְּרִידִין בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה קֹדֶם שֶׁיִּקְרֹשׁ הַדָּם, דְּתוּ לֹא נָפֵיק עַל יְדֵי מְלִיחָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: רֹב אֶחָד בָּעוֹף כוּ'. וְאַף עַל גַּב דִּתְנַן בְּרֵישָׁא רֻבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ, הָדַר תָּנָא הָכָא רֹב אֶחָד בָּעוֹף וְכוּ', חַד בְּחֻלִּין וְחַד בְּקָדָשִׁים. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּחֻלִּין הֲוָה אֲמֵינָא חֻלִּין הוּא דְּסַגֵּי לֵיהּ בְּרֻבָּא מִשּׁוּם דְּלָאו לַדָּם הוּא צָרִיךְ, אֲבָל קָדָשִׁים דְּלַדָּם הוּא צָרִיךְ לֹא תִסְגֵּי לֵיהּ בְּרֻבָּא, קָמַשְׁמַע לָן:


פרק ב – משנה ב

שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בַּסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין. בְּהֵמָה אַחַת: אֲפִלּוּ אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה. שֶׁזֶּה אוֹחֵז בְּקָצֶה אֶחָד שֶׁל סַכִּין וַחֲבֵרוֹ בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי:

[gs_get_hebdate]

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א