גלגלו למטה להצטרפות לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א

מסכת מכשירין

פרק ג – משנה ח

הַמּוֹרִיד אֶת הַגַּלְגַּלִּים וְאֶת כְּלֵי הַבָּקָר בִּשְׁעַת הַקָּדִים לַמַּיִם בִּשְׁבִיל שֶׁיָּחוּצוּ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הַמּוֹרִיד בְּהֵמָה לִשְׁתּוֹת, הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּפִיהָ, בְּכִי יֻתַּן. וּבְרַגְלֶיהָ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. אִם חָשַׁב שֶׁיּוּדְחוּ רַגְלֶיהָ, אַף הָעוֹלִין בְּרַגְלֶיהָ, בְּכִי יֻתַּן. בִּשְׁעַת הַיַּחַף וְהַדַּיִשׁ, לְעוֹלָם טָמֵא. הוֹרִיד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיּוּדְחוּ רַגְלֶיהָ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן, שֶׁיֶּשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה:

 

פרק ד – משנה א

הַשּׁוֹחֶה לִשְׁתּוֹת, הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּפִיו וּבִשְׂפָמוֹ, בְּכִי יֻתַּן. בְּחָטְמוֹ וּבְרֹאשׁוֹ וּבִזְקָנוֹ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הַמְמַלֵּא בְּחָבִית, הַמַּיִם הָעוֹלִים אַחֲרֶיהָ, וּבַחֶבֶל שֶׁהוּא מְכֻנָּן עַל צַוָּארָהּ, וּבַחֶבֶל שֶׁהוּא לְצָרְכָּהּ, הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. כַּמָּה הוּא צָרְכָּהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, טֶפַח. נְתָנָהּ תַּחַת הַצִּנּוֹר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן:

פירוש הברטנורא

פרק ג – משנה ח

הַמּוֹרִיד אֶת הַגַּלְגַּלִּים. אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו, מְתַרְגְּמִינַן גַּלְגְּלֵי רְתִיכֵיהוֹן: בִּשְׁעַת הַקָּדִים. בִּשְׁעַת הַחֹם רוּחַ הַקָּדִים נוֹשֵׁב. וְדֶרֶךְ כְּלֵי עֵץ שֶׁהֵם מִתְבַּקְּעִים מִפְּנֵי הַחֹם, וּמוֹרִידִין אוֹתָן לַמַּיִם וְהַבְּקָעִים מִתְחַבְּרִים. וְהַיְנוּ שֶׁיָּחוּצוּ, כְּמוֹ שֶׁיָּאוּצוּ, כְּלוֹמַר כְּדֵי שֶׁיֵּהָדְקוּ וְיִדָּחֲקוּ הַבְּקָעִים זֶה בָזֶה: הֲרֵי זֶה בְכִי יֻתַּן. הַמַּיִם הַנִּתְלִים בָּהֶם מַכְשִׁירִין הַזְּרָעִים לְקַבֵּל טֻמְאָה, מִשּׁוּם דְּנִיחָא לֵיהּ שֶׁיִּהְיוּ אוֹתָם הַמַּיִם נִתְלִים בַּכְּלִי לְהַדֵּק הַבְּקָעִים: בִּשְׁעַת הַיַּחַף. שֶׁהַבְּהֵמָה יְגֵעָה וַעֲיֵפָה מִטֹּרַח הַדֶּרֶךְ, וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁהִיא דָשָׁה בַתְּבוּאָה, הַמַּיִם שֶׁהִיא מַעֲלָה בְרַגְלֶיהָ לְעוֹלָם מַכְשִׁירִים הַזְּרָעִים לְקַבֵּל טֻמְאָה, לְפִי שֶׁהֵם לְרָצוֹן, שֶׁהַמַּיִם יָפִים לָהּ לְצַנְּנָהּ וּלְקָרְרָהּ. פֵּרוּשׁ אַחֵר, בִּשְׁעַת הַיַּחַף וְהַדַּיִשׁ, בִּשְׁעַת הַקָּצִיר רוֹצֶה הוּא שֶׁהַבְּהֵמָה תִרְחַץ רַגְלֶיהָ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ נְקִיּוֹת לָדוּשׁ הַתְּבוּאָה:

 

פרק ד – משנה א

הַשּׁוֹחֶה לִשְׁתּוֹת. בְּפִיו וּבִשְׂפָמוֹ הֲרֵי הֵן בְּכִי יֻתַּן. דְּהַיְנוּ טַעֲמָא, לְפִי שֶׁאֵין הַמַּיִם נִכְנָסִים לְפִיו אֶלָּא אִם כֵּן נוֹגְעִים בִּשְׂפָמוֹ תְחִלָּה, הִלְכָּךְ אַחְשְׁבִינְהוּ: הַמְמַלֵּא בְּחָבִית הַמַּיִם הָעוֹלִים אַחֲרֶיהָ. הֲרֵי הֵן בְּכִי יֻתַּן, דְּאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּנֵס עַד שֶׁיִּגְּעוּ לַאֲחוֹרֶיהָ. אֲבָל הִנִּיחָהּ תַּחַת הַצִּנּוֹר, אֵין שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ בְּכִי יֻתַּן, דְּאֶפְשָׁר לַקִּלּוּחַ שֶׁיֵּרֵד לְתוֹכָהּ וְלֹא יִגַּע לַאֲחוֹרֶיהָ: מְכֻנָּן עַל צַוָּארָהּ. מְסֻבָּב כְּמִין טַבַּעַת מַקִּיף לְצַוַּאר הֶחָבִית. מְכֻנָּן לְשׁוֹן הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ (דְּבָרִים לב)נְתָנָהּ. לֶחָבִית: תַּחַת הַצִּנּוֹר. לְקַבֵּל הַמַּיִם: אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. הַמַּיִם שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ וְשֶׁבַּחֶבֶל. דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ אֶלָּא שֶׁיִּפְּלוּ הַמַּיִם לְתוֹכָהּ בִּלְבַד:

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א

משנה ח'

משנה א'