מסכת כלים

פרק כח – משנה ד

מִטְפְּחוֹת סְפָרִים, בֵּין מְצֻיָּרוֹת בֵּין שֶׁאֵינָן מְצֻיָּרוֹת, טְמֵאוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מְצֻיָּרוֹת, טְהוֹרוֹת, וְשֶׁאֵינָם מְצֻיָּרוֹת, טְמֵאוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ טְהוֹרוֹת: 

 

 

פרק כח – משנה ה

כִּפָּה שֶׁהוּא טָמֵא מִדְרָס, וּנְתָנוֹ עַל הַסֵּפֶר, טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טָמֵא טְמֵא מֵת. חֵמֶת שֶׁעֲשָׂאָהּ שָׁטִיחַ, וְשָׁטִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ חֵמֶת, טָהוֹר. חֵמֶת שֶׁעֲשָׂאָהּ תּוּרְמֵל וְתוּרְמֵל שֶׁעֲשָׂאוֹ חֵמֶת, כַּר שֶׁעֲשָׂאוֹ סָדִין וְסָדִין שֶׁעֲשָׂאוֹ כַּר, כֶּסֶת שֶׁעֲשָׂאָהּ מִטְפַּחַת וּמִטְפַּחַת שֶׁעֲשָׂאָהּ כֶּסֶת, טָמֵא. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁשִּׁנָּהוּ לִשְׁמוֹ, טָמֵא. לְשֵׁם אַחֵר, טָהוֹר:

פירוש הברטנורא

פרק כח – משנה ד

מְצֻיָּרוֹת טְהוֹרוֹת. דְּצוּרָתָן מוֹכַחַת עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן מְיֻחָדִים לִסְפָרִים בִּלְבַד וְאֵינָן מְשַׁמְּשֵׁי אָדָם, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמְּשֵׁי אָדָם, טָהוֹר: וְשֶׁאֵינָן מְצֻיָּרוֹת. מְיֻחָדִים נַמִּי לִשְׁאָר תַּשְׁמִישִׁין, הִלְכָּךְ טְמֵאוֹת. וּבֵית שַׁמַּאי דִּמְטַמְּאִין בֵּין מְצֻיָּרוֹת בֵּין שֶׁאֵינָן מְצֻיָּרוֹת, מִשּׁוּם דְּמִחְשְׁבֵי מִטְפְּחוֹת סְפָרִים מְשַׁמְּשֵׁי אָדָם, שֶׁעֲשׂוּיִין לְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶם תָּמִיד: אֵלּוּ וָאֵלּוּ טְהוֹרוֹת. דְּכֵיוָן שֶׁיִּחֲדָן לִסְפָרִים תּוּ לֹא הָווּ מְשַׁמְּשֵׁי אָדָם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל: 

 

פרק כח – משנה ה

כִּפָּה. מִטְפַּחַת שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִשָּׁה. וְיֵשׁ לָהּ טֻמְאַת מִדְרָס, שֶׁפְּעָמִים שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עָלֶיהָ: וּנְתָנוֹ עַל הַסֵּפֶר. אִם יִחֵד אוֹתוֹ לְסֵפֶר וְכָרַךְ אוֹתוֹ עָלָיו: טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס. אֲבָל טָמֵא שְׁאָר טֻמְאוֹת: חֵמֶת. נֹאד שֶׁל עוֹר: שֶׁעֲשָׂאוֹ שָׁטִיחַ. עוֹר שָׁטוּחַ עַל הָאָרֶץ לֵישֵׁב עָלָיו. וְחֵמֶת וְשָׁטִיחַ תַּרְוַיְהוּ טְמֵאִין מִדְרָס, וַאֲפִלּוּ הָכִי כֵיוָן דְּשִׁנָּה מִזֶּה לָזֶה וַאֲפִלּוּ בְלֹא שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה הָוֵי לֵיהּ כִּכְלִי שֶׁנִּשְׁבַּר וְטָהוֹר, אֲבָל מְקַבֵּל טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא: תּוּרְמֵל. כְּלִי עוֹר שֶׁהָרוֹעֶה מַנִּיחַ כֵּלָיו לְתוֹכוֹ: הָכִי גָרְסִינַן, כֶּסֶת שֶׁעֲשָׂאוֹ מִטְפַּחַת וּמִטְפַּחַת שֶׁעֲשָׂאָהּ כֶּסֶת טָהוֹר. וְלֹא גָרְסִינַן טָמֵא. וְכָךְ הִיא גִרְסַת רַבּוֹתַי. וְכֵן מָצָאתִי בְמִשְׁנָה דַוְּקָנִית. וְהָכִי מוּכָח מִן הַתּוֹסֶפְתָּא. וְטַעֲמָא דִּבְכֻלְּהוּ טָהוֹר, כְּדִתְנַן בְּסָמוּךְ זֶה הַכְּלָל לִשְׁמוֹ טָמֵא לְשֵׁם אַחֵר טָהוֹר, וּמְפָרֵשׁ בַּתּוֹסֶפְתָּא, לִשְׁמוֹ מִכְּלִי פָשׁוּט לִכְלִי פָשׁוּט, כְּגוֹן מִשָּׁטִיחַ לְמִטְפַּחַת אוֹ מִמִּטְפַּחַת לְשָׁטִיחַ, וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ מִכְּלִי פָשׁוּט לִכְלִי קִבּוּל וּמִכְּלִי קִבּוּל לִכְלִי פָשׁוּט, וּמִכְּלִי קִבּוּל לִכְלִי קִבּוּל נַמִּי, הַכֹּל שִׁנּוּי שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וְטָהוֹר. וְאִם כֵּן חֵמֶת שֶׁעֲשָׂאָהּ תּוּרְמֵל דְּשִׁנָּהוּ מִקִּבּוּל לְקִבּוּל נַמִּי טָהוֹר, וְכַר שֶׁעֲשָׂאוֹ סָדִין וְסָדִין שֶׁעֲשָׂאוֹ כַר דַּהֲוֵי שִׁנּוּי מִקִּבּוּל לְפָשׁוּט וּמִפָּשׁוּט לְקִבּוּל נַמִּי טָהוֹר. וְאִי קַשְׁיָא, אַמַּאי לֹא עַרְבִינְהוּ וּתְנִינְהוּ חֵמֶת שֶׁעֲשָׂאָהּ שָׁטִיחַ וְשָׁטִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ חֵמֶת בַּהֲדֵי הָנָךְ, כֵּיוָן דְּכֻלְּהוּ טָהוֹר הוּא. הָא לֹא קַשְׁיָא, מִשּׁוּם דְּקָא בָעֵי לְמִהְדַּר וּלְמִתְנֵי [חֵמֶת] זִימְנָא אַחֲרִיתִי כִדְתָנֵי חֵמֶת שֶׁעֲשָׂאָהּ תּוּרְמֵל וַהֲוָה צָרִיךְ לְמִתְנֵי חֵמֶת שֶׁעֲשָׂאָהּ שָׁטִיחַ אוֹ תוּרְמֵל, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת מִסֵּדֶר הָאֲחֵרִים. וְרֹב סְפָרִים גּוֹרְסִים טָמֵא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְיַשֵּׁב גִּרְסָא זוֹ מְכֻוֶּנֶת:

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א

משנה ד'

משנה ה'