מסכת כלים

פרק טו – משנה ד

כָּל הַתְּלוֹיִים, טְמֵאִין, חוּץ מִתְּלוֹי נָפָה וּכְבָרָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת {טו}, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֻּלָּן טְהוֹרִין, חוּץ מִתְּלוֹי נָפָה שֶׁל סִלָּתִין, וּתְלוֹי כִּבְרַת גְּרָנוֹת {טז}, וּתְלוֹי מַגַּל יָד, וּתְלוֹי מַקֵּל הַבַּלָּשִׁין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְסַיְּעִין בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה. זֶה הַכְּלָל, הֶעָשׂוּי לְסַיֵּעַ בִּשְׁעַת מְלָאכָה, טָמֵא. הֶעָשׂוּי לִתְלוֹי, טָהוֹר:

 


פרק טו – משנה ה

רַחַת שֶׁל גָּרוֹסוֹת, טְמֵאָה. שֶׁל אוֹצָרוֹת, טְהוֹרָה. שֶׁל גִּתּוֹת, טְמֵאָה. שֶׁל גְּרָנוֹת, טְהוֹרָה {יח}. זֶה הַכְּלָל, הֶעָשׂוּי לְקַבָּלָה, טָמֵא. לְכִנּוּס, טָהוֹר:

פרוש הברטנורא

פרק טו – משנה ד

כָּל הַתְּלוֹיִים. הָעֲשׂוּיִין לַכְּלִי לִתְלוֹתוֹ בּוֹ: טְמֵאִין. דַּהֲווּ חִבּוּר לַכְּלִי {יד}: כִּבְרַת גְּרָנוֹת. עֲשׂוּיָה לְהוֹצִיא הַחִטִּים וְלִקְלֹט הַמֹּץ, וּמַנִּיחִים הַכְּבָרָה עַל שְׁנֵי עֵצִים וּמְנַהֲלִין, וּכְשֶׁהֵן יְגֵעִים מַכְנִיסִים יְדֵיהֶן בַּתְּלוֹי שֶׁלָּהּ וּמְנַהֲלִין, וְהַיְנוּ דְקָתָנֵי דִמְסַיְּעִין בִּשְׁעַת מְלָאכָה: מַקֵּל הַבַּלָּשִׁין. הַמְחַפְּשִׂין בְּתוֹךְ הַכֵּלִים לִרְאוֹת אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר שֶׁרָאוּי לִתֵּן מִמֶּנּוּ מֶכֶס לַמֶּלֶךְ. תַּרְגּוּם וַיְחַפֵּשׂ, וּבְלַשׁ: שֶׁהֵם מְסַיְּעִים בִּשְׁעַת מְלָאכָה. מַכְנִיסִין יְדֵיהֶם בַּתְּלוֹי כְּשֶׁרוֹצִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּלִי, וּמִסְתַּיְּעִים בּוֹ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתָּן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:


פרק טו – משנה ה

רַחַת. שֶׁזּוֹרִים בָּהּ {יז} תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת. בַּעֲרָבִי אלרח"ה, וּבְלַעַ"ז פאל"א: הַגָּרוֹסוֹת. הָעוֹשִׂים גְּרִיסִים שֶׁל פּוֹל: טְמֵאָה. לְפִי שֶׁיֶּשׁ לָהּ בֵּית קִבּוּל וַעֲשׂוּיָה לְהַכְנִיס בָּהּ לָרֵחַיִם: וְשֶׁל אוֹצָרוֹת. עֲשׂוּיָה לִלְקֹט בָּהּ הַחִטָּה שֶׁהִיא מִן הַצְּדָדִים מִכָּאן וּמִכָּאן. וּלְנַקּוֹתָהּ שֶׁתִּתְיַשֵּׁב בָּאוֹצָר: וְשֶׁל גִּתּוֹת. לְהַשְׁלִיךְ הַחַרְצַנִּים וְהַזָּגִין חוּץ מִן הַגַּת: לְכִנּוּס. מִמְּקוֹם פְּזוּרָן, אֲבָל לֹא לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ:

[gs_get_hebdate]

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א