מסכת כלים
פרק טו – משנה ד
כָּל הַתְּלוֹיִים, טְמֵאִין, חוּץ מִתְּלוֹי נָפָה וּכְבָרָה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת {טו}, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כֻּלָּן טְהוֹרִין, חוּץ מִתְּלוֹי נָפָה שֶׁל סִלָּתִין, וּתְלוֹי כִּבְרַת גְּרָנוֹת {טז}, וּתְלוֹי מַגַּל יָד, וּתְלוֹי מַקֵּל הַבַּלָּשִׁין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְסַיְּעִין בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה. זֶה הַכְּלָל, הֶעָשׂוּי לְסַיֵּעַ בִּשְׁעַת מְלָאכָה, טָמֵא. הֶעָשׂוּי לִתְלוֹי, טָהוֹר:
פרק טו – משנה ה
רַחַת שֶׁל גָּרוֹסוֹת, טְמֵאָה. שֶׁל אוֹצָרוֹת, טְהוֹרָה. שֶׁל גִּתּוֹת, טְמֵאָה. שֶׁל גְּרָנוֹת, טְהוֹרָה {יח}. זֶה הַכְּלָל, הֶעָשׂוּי לְקַבָּלָה, טָמֵא. לְכִנּוּס, טָהוֹר:
פרוש הברטנורא
פרק טו – משנה ד
כָּל הַתְּלוֹיִים. הָעֲשׂוּיִין לַכְּלִי לִתְלוֹתוֹ בּוֹ: טְמֵאִין. דַּהֲווּ חִבּוּר לַכְּלִי {יד}: כִּבְרַת גְּרָנוֹת. עֲשׂוּיָה לְהוֹצִיא הַחִטִּים וְלִקְלֹט הַמֹּץ, וּמַנִּיחִים הַכְּבָרָה עַל שְׁנֵי עֵצִים וּמְנַהֲלִין, וּכְשֶׁהֵן יְגֵעִים מַכְנִיסִים יְדֵיהֶן בַּתְּלוֹי שֶׁלָּהּ וּמְנַהֲלִין, וְהַיְנוּ דְקָתָנֵי דִמְסַיְּעִין בִּשְׁעַת מְלָאכָה: מַקֵּל הַבַּלָּשִׁין. הַמְחַפְּשִׂין בְּתוֹךְ הַכֵּלִים לִרְאוֹת אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר שֶׁרָאוּי לִתֵּן מִמֶּנּוּ מֶכֶס לַמֶּלֶךְ. תַּרְגּוּם וַיְחַפֵּשׂ, וּבְלַשׁ: שֶׁהֵם מְסַיְּעִים בִּשְׁעַת מְלָאכָה. מַכְנִיסִין יְדֵיהֶם בַּתְּלוֹי כְּשֶׁרוֹצִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּלִי, וּמִסְתַּיְּעִים בּוֹ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתָּן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
פרק טו – משנה ה
רַחַת. שֶׁזּוֹרִים בָּהּ {יז} תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת. בַּעֲרָבִי אלרח"ה, וּבְלַעַ"ז פאל"א: הַגָּרוֹסוֹת. הָעוֹשִׂים גְּרִיסִים שֶׁל פּוֹל: טְמֵאָה. לְפִי שֶׁיֶּשׁ לָהּ בֵּית קִבּוּל וַעֲשׂוּיָה לְהַכְנִיס בָּהּ לָרֵחַיִם: וְשֶׁל אוֹצָרוֹת. עֲשׂוּיָה לִלְקֹט בָּהּ הַחִטָּה שֶׁהִיא מִן הַצְּדָדִים מִכָּאן וּמִכָּאן. וּלְנַקּוֹתָהּ שֶׁתִּתְיַשֵּׁב בָּאוֹצָר: וְשֶׁל גִּתּוֹת. לְהַשְׁלִיךְ הַחַרְצַנִּים וְהַזָּגִין חוּץ מִן הַגַּת: לְכִנּוּס. מִמְּקוֹם פְּזוּרָן, אֲבָל לֹא לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ:
