מסכת תמיד 

פרק ה – משנה ו

הִגִּיעוּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, נָטַל אֶחָד אֶת הַמַּגְרֵפָה {יז} וְזוֹרְקָהּ בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ קוֹל חֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם מִקּוֹל הַמַּגְרֵפָה. וּשְׁלשָׁה דְבָרִים הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת, וְהוּא רָץ וּבָא. וּבֶן לֵוִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, יוֹדֵעַ שֶׁאֶחָיו הַלְוִיִּם נִכְנָסִים לְדַבֵּר בַּשִּׁיר, וְהוּא רָץ וּבָא. וְרֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח:

   

פרק ו


פרק ו – משנה א

הֵחֵלּוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם. מִי שֶׁזָּכוּ בְדִשּׁוּן {א} מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי נִכְנַס, וְנָטַל אֶת הַטֶּנִי וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁנֵי נֵרוֹת מִזְרָחִיִּים דּוֹלְקִין, מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְרָחִי, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָבִי דוֹלֵק, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם. מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה, מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה. נָטַל אֶת הַכּוּז מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:

פרוש הברטנורא

פרק ה – משנה ו

הַמַּגְרֵפָה. כְּלִי גָדוֹל שֶׁהָיוּ זוֹרְקִים אוֹתוֹ כְדֵי לְהַשְׁמִיעַ קוֹל, וְהַקּוֹל הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ מְשַׁמֵּשׁ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל: כֹּהֵן הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלָהּ. אִם לֹא הָיָה בָעֲזָרָה: רָץ וּבָא. לְהִשְׁתַּחֲווֹת עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים: וְרֹאשׁ הַמַּעֲמָד. כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַמַּגְרֵפָה: הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים. שֶׁל אוֹתוֹ בֵית אָב שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים לַעֲבֹד: בְּשַׁעֲרֵי הַמִּזְרָח. אִית דְּאָמְרֵי כְדֵי לְבַיְּשָׁן וּלְהוֹדִיעַ שֶׁמִּפְּנֵי טֻמְאַת קֶרִי הוּא נִמְנָע לַעֲבֹד, כְּדֵי שֶׁיִּזָּהֵר פַּעַם אַחֶרֶת. וְאִית דְּאָמְרֵי מִפְּנֵי הַחֲשָׁד, שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁלִּמְלַאכְתּוֹ הָלַךְ וְהִנִּיחַ מִלַּעֲבֹד, אֲבָל יֵדְעוּ שֶׁמִּפְּנֵי טֻמְאַת אֹנֶס שֶׁל שֶׁרֶץ אוֹ דָבָר אַחֵר נִמְנָע מִלַּעֲבֹד {יח}. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, שֶׁמְּצֹרָעִים שֶׁכְּבָר טָהֲרוּ מִצָּרַעְתָּם הָיָה מַעֲמִידָם בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְזֻמָּנִים לִזְרֹק עֲלֵיהֶם דַּם הָאָשָׁם:


פרק ו


פרק ו – משנה א

הֵחֵלּוּ. אוֹתָם שֶׁזָּכוּ בְכַף שֶׁל קְטֹרֶת וּבְמַחְתָּה שֶׁל גֶּחָלִים לִהְיוֹת עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם, שֶׁשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ לָאוּלָם. וְלִפְנֵיהֶם הָיוּ מַקְדִּימִים לָלֶכֶת מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הַטֶּנִי שֶׁהִנִּיחַ שָׁם, מֵאַחַר שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת דֶּשֶׁן אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה כְּמוֹ דִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, הָיָה מַמְתִּין עַד לְאַחַר זְרִיקַת הַתָּמִיד שֶׁהָיָה הַזּוֹכֶה בְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה עוֹשֶׂה הֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת וְגוֹמֵר הַשְׁלָמַת דִּשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, וְאָז הָיוּ שְׁנֵיהֶן מוֹצִיאִין זֶה הַטֶּנִי וְזֶה הַכּוּז וְשׁוֹפְכִים הַדֶּשֶׁן בְּמָקוֹם אֶחָד אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה: וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. שֶׁעַתָּה נִגְמְרָה מִצְוָתוֹ: מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה. כְּגוֹן לְאַחַר שֶׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק שֶׁלֹּא הָיָה הַנֵּס, בֵּין שֶׁכָּבָה עַכְשָׁיו לְאַחַר שְׁחִיטַת הַתָּמִיד {ב}, בֵּין שֶׁמְּצָאוֹ שֶׁכָּבָה קֹדֶם שְׁחִיטַת הַתָּמִיד וְהִדְלִיקוֹ כְּדַאֲמַרַן לְעֵיל בְּפֶרֶק אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה קַמָּא, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁיו מְצָאוֹ עֲדַיִן דּוֹלֵק, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה הַנֵּס קַיָּם, מְכַבֵּהוּ וּמְדַשְּׁנוֹ כְּדֵי לִגְמֹר הֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת יַחַד: וּמַדְלִיקוֹ מֵעַל מִזְבַּח הָעוֹלָה. שֶׁאֵין מַדְלִיקִין נֵר מַעֲרָבִי לְעוֹלָם {ג} אֶלָּא מֵאֵשׁ שֶׁל מִזְבַּח הָעוֹלָה, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא ו) אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, אֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ תָּמִיד דִּכְתִיב (שָׁם כד) לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן תּוּקַד: מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה. שֶׁל שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁהָיוּ לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה: וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. שֶׁהֲרֵי גָמַר מִצְוָתוֹ:

[gs_get_hebdate]

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א