מסכת תמיד 

פרק ז – משנה ג

בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל רוֹצֶה לְהַקְטִיר {ו}, הָיָה עוֹלֶה בַכֶּבֶשׁ וְהַסְּגָן בִּימִינוֹ. הִגִּיעַ לְמַחֲצִית הַכֶּבֶשׁ, אָחַז הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְהֶעֱלָהוּ. הוֹשִׁיט לוֹ הָרִאשׁוֹן הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, וְסָמַךְ עֲלֵיהֶן וּזְרָקָן. הוֹשִׁיט הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן {ח} שְׁתֵּי הַיָּדַיִם, נוֹתְנָן לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְסָמַךְ עֲלֵיהֶן וּזְרָקָן. נִשְׁמַט הַשֵּׁנִי וְהָלַךְ לוֹ. וְכָךְ הָיוּ מוֹשִׁיטִין לוֹ שְׁאָר כָּל הָאֵבָרִין, וְהוּא סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן וְזוֹרְקָן. וּבִזְמַן שֶׁהוּא רוֹצֶה, הוּא סוֹמֵךְ וַאֲחֵרִים זוֹרְקִין. בָּא לוֹ לְהַקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ. מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל, מִקֶּרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. נָתְנוּ לוֹ יַיִן לְנַסֵּךְ {ט}, הַסְּגָן עוֹמֵד עַל הַקֶּרֶן וְהַסּוּדָרִים בְּיָדוֹ, וּשְׁנֵי כֹהֲנִים עוֹמְדִים עַל שֻׁלְחַן הַחֲלָבִים וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת שֶׁל כֶּסֶף בְּיָדָם, תָּקְעוּ {יא} וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. בָּאוּ וְעָמְדוּ אֵצֶל בֶּן אַרְזָא, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ. שָׁחָה לְנַסֵּךְ, וְהֵנִיף הַסְּגָן בַּסּוּדָרִין, וְהִקִּישׁ בֶּן אַרְזָא בַּצֶּלְצָל {יב}, וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר. הִגִּיעוּ לְפֶרֶק, תָּקְעוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ הָעָם {יד}. עַל כָּל פֶּרֶק, תְּקִיעָה. וְעַל כָּל תְּקִיעָה, הִשְׁתַּחֲוָיָה. זֶה הוּא סֵדֶר הַתָּמִיר לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן:


פרק ז – משנה ד

הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּמִּקְדָּשׁ, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִים (תהלים כד), לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ {טו}. בַּשֵּׁנִי הָיוּ אוֹמְרִים (שם מח), גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ. בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים (שם פב), אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט. בָּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִים (שם צד), אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ וְגוֹ'. בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים (שם פא), הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִים (שם צג), ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְגוֹ'. בְּשַׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים (שם צב), מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבֹא, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי {יח} הָעוֹלָמִים:

פרוש הברטנורא

פרק ז – משנה ג

בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל רוֹצֶה לְהַקְטִיר. שֶׁהוּא מַקְטִיר כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה, וְנוֹטֵל חֵלֶק כְּשֶׁיִּרְצֶה: לְמַחֲצִית הַכֶּבֶשׁ. וּכְבָר נִתְיַגֵּעַ קְצָת: וְסָמַךְ עֲלֵיהֶן. מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל {ז}, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה הַקְטָרָתוֹ יוֹתֵר מִשְּׁאָר כֹּהֲנִים: וּזְרָקָן. כִּדְדָרְשִׁינַן וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם (דְּבָרִים יב), מַה דָּם בִּזְרִיקָה אַף בָּשָׂר בִּזְרִיקָה: נִשְׁמַט הַשֵּׁנִי וְהָלַךְ לוֹ. אֲבָל הָרִאשׁוֹן נִשְׁאַר שָׁם לְקַבֵּל הָאֵבָרִים מִן הַמּוֹשִׁיטִים וְלִתְּנָן לְכֹהֵן גָּדוֹל: בָּא לוֹ לְהַקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהָיָה בְרֹאשׁ הַכֶּבֶשׁ שֶׁהוּא בַדָּרוֹם, מַקִּיף דֶּרֶךְ יָמִין, דְּכָל פִּנּוֹת שֶׁאַתָּה פוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶרֶךְ יָמִין, לְכָךְ הָיָה הוֹלֵךְ לְמִזְרָחִית דְּרוֹמִית וּמִשָּׁם לִצְפוֹנִית מִזְרָחִית, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְמַעֲרָבִית דְּרוֹמִית מְקוֹם הַנְּקָבִים שֶׁהַיַּיִן וְהַמַּיִם שֶׁמְּנַסְּכִים יוֹרְדִין בָּהֶן וּמִשָּׁם הוֹלְכִים לַשִּׁיתִין שֶׁהֵן הַיְסוֹדוֹת, וְשָׁם עוֹמֵד כֹּהֵן אֶחָד וּמוֹשִׁיט לוֹ הַיַּיִן לַנְּסָכִים, אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא הָיָה נוֹשֵׂא הַיַּיִן עִמּוֹ, שֶׁמָּא יִתְקַלְקֵל הַיַּיִן בַּעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה כְשֶׁמַּקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וּבְעוֹד שֶׁהוּא מַקִּיף מְהַפֵּךְ בְּצִנּוֹרָא, דְּהַיְנוּ מַזְלֵג, אֶת הָאֵבָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל שְׁאָר הַכֹּהֲנִים כְּשֶׁעוֹשִׂים נִסּוּךְ הַיַּיִן, הוֹלְכִים דֶּרֶךְ שְׂמֹאל מִן הַכֶּבֶשׁ לִדְרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁהוּא קָרוֹב לַכֶּבֶשׁ, כְּדִתְנַן פֶּרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים (זְבָחִים פֶּרֶק ו מִשְׁנָה ב), כָּל הָעוֹלִין הוֹלְכִים דֶּרֶךְ יָמִין חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים, נִסּוּךְ הַיַּיִן וְהַמַּיִם וְעוֹלַת הָעוֹף. הַיַּיִן וְהַמַּיִם, שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׁנוּ. וְעוֹלַת הָעוֹף נַמִּי שֶׁלֹּא תָמוּת בֶּעָשָׁן. וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁדּוֹמֶה לְבֶן בַּיִת שֶׁיֶּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַלֵּךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא חָפֵץ מַה שֶּׁאֵין שְׁאָר הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְגַם יֶשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַפֵּךְ בְּצִנּוֹרָא בְלֹא פַיִס, יֶשׁ לוֹ לְהַקִּיף כְּדֵי לָלֶכֶת דֶּרֶךְ יָמִין: הַסְּגָן עוֹמֵד עַל הַקֶּרֶן. אֵצֶל הַכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא לְנַסֵּךְ: וְהַסּוּדָרִים בְּיָדוֹ. לְהָנִיף כְּשֶׁיְּנַסֵּךְ הַכֹּהֵן. כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַלְוִיִּים וִידַבְּרוּ בַשִּׁיר {י}, וְיֵדַע בֶּן אַרְזָא וְיַקִּישׁ בַּצֶּלְצָל, כִּדְאָמַר בְּסָמוּךְ: עַל שֻׁלְחַן הַחֲלָבִים. שְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ בְמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, אֶחָד שֻׁלְחָן שֶׁל כֶּסֶף שֶׁבּוֹ נוֹתְנִין כְּלֵי שָׁרֵת, וְאֶחָד שֻׁלְחָן שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבּוֹ נוֹתְנִים הָאֵבָרִין, וְהוּא נִקְרָא שֻׁלְחַן הַחֲלָבִים: בֶּן אַרְזָא. שֵׁם אָדָם הַמַּקִּישׁ בַּצֶּלְצָל, צימב"ל בְּלַעַ"ז: הִגִּיעוּ לְפֶרֶק. לְסוֹף פָּרָשָׁה {יג}:


פרק ז – משנה ד

בָּרִאשׁוֹן לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ. לְפִי שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: בַּשֵּׁנִי גָּדוֹל ה'. שֶׁבּוֹ נֶחְלְקוּ הַמַּיִם וְהָיָה רָקִיעַ בֵּין מַיִם לָמָיִם {טז}: בַּשְּׁלִישִׁי אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. שֶׁבּוֹ נִרְאֵית הַיַּבָּשָׁה שֶׁעָלֶיהָ עוֹמְדִים הַדַּיָּנִין לַעֲשׂוֹת דִּין {יז}: בָּרְבִיעִי אֵל נְקָמוֹת. שֶׁבּוֹ נִבְרְאוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִנָּקֵם מִן הָעוֹבְדִים לָהֶם: בַּחֲמִישִׁי הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ. שֶׁבּוֹ נִבְרְאוּ בַעֲלֵי חַיִּים שֶׁהָרוֹאֶה אוֹתָן מְרַנֵּן וּמְשַׁבֵּחַ לְבוֹרְאוֹ: בַּשִּׁשִּׁי ה' מָלָךְ. שֶׁבּוֹ נִשְׁלְמָה הַבְּרִיאָה וּבוֹ נִבְרָא אָדָם שֶׁמַּכִּיר מַלְכוּתוֹ שֶׁל יוֹצְרוֹ: מְנוּחָה לְחֵי הָעוֹלָמִים. הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר שִׁתָּא אַלְפֵי שְׁנִין הָוֵי עָלְמָא וְחַד חָרוּב {יט}, וְעַל שֵׁם שֶׁבָּאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי לֹא יִהְיֶה כִי אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ב) וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ בַיּוֹם הַהוּא, לְכָךְ אוֹמְרִים בְּשַׁבָּת מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, לָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי, שֶׁיּוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא אֶלֶף שָׁנָה:

[gs_get_hebdate]

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א