מסכת כלים

פרק ב – משנה ג

הַטְּהוֹרִין שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס, טַבְלָה שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז, וּמַחְתָּה פְרוּצָה, וְאַבּוּב שֶׁל קַלָּאִין, וְסִילוֹנוֹת, אַף עַל פִּי כְפוּפִין אַף עַל פִּי מְקַבְּלִין, וְכַבְכָּב שֶׁעֲשָׂאוֹ לְסַל הַפַּת, וּטְפִי שֶׁהִתְקִינוֹ לָעֲנָבִים, וְחָבִית שֶׁל שַׁיָּטִין, וְחָבִית דְּפוּנָה בְשׁוּלֵי הַמַּחַץ, וְהַמִּטָּה, וְהַכִּסֵּא, וְהַסַּפְסָל, וְהַשֻּׁלְחָן, וְהַסְּפִינָה, וְהַמְּנוֹרָה שֶׁל חֶרֶס, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. זֶה הַכְּלָל {טז}, כֹּל שֶׁאֵין לוֹ תוֹךְ בִּכְלֵי חֶרֶס, אֵין לוֹ אֲחוֹרָיִם:


פרק ב – משנה ד

פַּנָּס שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית קִבּוּל שֶׁמֶן, טָמֵא. וְשֶׁאֵין בּוֹ, טָהוֹר. מְגוּפַת הַיּוֹצְרִין שֶׁהוּא פוֹתֵחַ בָּהּ, טְהוֹרָה. וְשֶׁהוּא גוֹמֵר בָּהּ, טְמֵאָה. מַשְׁפֵּךְ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, טָהוֹר {כ}. וְשֶׁל רוֹכְלִין, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׁל מִדָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַטֵּהוּ עַל צִדּוֹ וּמֵרִיחַ בּוֹ לַלּוֹקֵחַ:

פרוש הברטנורא

פרק ב – משנה ג

הַטְּהוֹרִים שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס. פְּשׁוּטֵי כְלֵי חֶרֶס שֶׁהֵן טְהוֹרִים, דִּכְתִיב בְּהוּ (וַיִּקְרָא יא) אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ, אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹךְ טָמֵא, אֶת שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ טָהוֹר: טַבְלָה שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז. לוּחַ חָלָק שֶׁאֵין לוֹ שָׂפָה סָבִיב: וּמַחְתָּה. שֶׁחוֹתִים בָּהּ גֶּחָלִים: פְּרוּצָה. שֶׁאֵין לָהּ דְּפָנוֹת: אַבּוּב שֶׁל קַלָּאִים. כְּלִי חֶרֶס שֶׁקּוֹלִים בּוֹ קִטְנִיּוֹת עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ. וּפָשׁוּט הוּא בְלֹא בֵית קִבּוּל, וּמְנֻקָּב כִּכְבָרָה בְשׁוּלָיו כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ: קַלָּאִים. כְּמוֹ קָלוּי בָּאֵשׁ: וְסִילוֹנוֹת. מַרְזֵבוֹת: אַף עַל פִּי כְפוּפִין. אַף עַל פִּי שֶׁכְּפוּפִין מִשְּׁנֵי צִדֵּיהֶן {יג}. וְהוּא שֶׁלֹּא חָקַק בָּהֶן בֵּית קִבּוּל צְרוֹרוֹת: כַּבְכָּב. כְּלִי שֶׁמְּכַסִּים בּוֹ סַלִּים שֶׁל פַּת. וְיֵשׁ גּוֹרְסִין כַּפְכַּף. שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַסַּל. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ בֵּית קִבּוּל, טָהוֹר. שֶׁכָּל הַמְשַׁמֵּשׁ כָּפוּי בִּכְלֵי חֶרֶס, טָהוֹר: וְהַטְּפִי. הוּא כְּלִי חֶרֶס שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל וּמְקַבֵּל טֻמְאָה, דְּהָכִי מוֹכַח לְקַמָּן בְּאִידָךְ פִּרְקָא. וְהַאי דְטָהוֹר הָכָא, מִשּׁוּם דְּהִתְקִינוֹ לַעֲנָבִים וְעָשָׂה בּוֹ שִׁנּוּי, מוֹכִיחַ דִּלְכַסּוֹת בּוֹ עֲנָבִים קָא בָּעֵי לֵיהּ וְלֹא נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה: חָבִית שֶׁל שַׁיָּטִין. כְּמִין חָבִית חֲלוּלָה, וּסְתוּמָה הִיא וְאֵין לָהּ פֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא נִשְׁקַעַת בַּמַּיִם. וְנִשְׁעָנִים עָלֶיהָ וּלְמֵדִין לָשׁוּט בָּהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ בֵּית קִבּוּל, אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְקַבָּלָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לְקַבָּלָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה: וְחָבִית דְּפוּנָה בְשׁוּלֵי הַמַּחַץ. מַחַץ הוּא כְלִי גָדוֹל שֶׁל חֶרֶס, וּכְעֵין חָבִית עָשׂוּי לוֹ בְשׁוּלָיו שֶׁאָדָם מֵשִׂים יָדוֹ לְתוֹכָהּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַגְבִּיהַּ הַמַּחַץ. וּלְפִי שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית חָבִית זוֹ לְקַבָּלָה, אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה: דְּפוּנָה. טְמוּנָה {יד}: וְהַמִּטָּה וְהַכִּסֵּא וְהַסַּפְסָל. כָּל אֵלּוּ אֵין עֲשׂוּיִין לְקַבָּלָה: וְהַסְּפִינָה. אַף עַל פִּי שֶׁעֲשׂוּיָה לְקַבָּלָה וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס {טו}, טְהוֹרָה. וּבְמַסֶּכֶת שַׁבָּת יָלְפִינַן לַהּ דִּכְתִיב (מִשְׁלֵי ל) דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם, וּפְשִׁיטָא דָאֳנִיָּה בַיָּם הִיא, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ מַה יָּם טָהוֹר אַף אֳנִיָּה טְהוֹרָה: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ תוֹךְ בִּכְלֵי חֶרֶס אֵין לוֹ אֲחוֹרָיִם. חֲכָמִים גָּזְרוּ עַל מַשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁיְּטַמְּאוּ כֵלִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ הַמַּשְׁקִין אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁרֶץ, דְּהַשְׁתָּא הֵן רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה, מְטַמְּאִים כֵּלִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְאִם נָגְעוּ בַאֲחוֹרֵי הַכְּלִי נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו וְלֹא נִטְמָא תוֹכוֹ. וְהַשְׁתָּא קָא מַשְׁמַע לָן דְּאֵין טֻמְאַת אֲחוֹרַיִם נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּכְלִי חֶרֶס שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹךְ {יז}. אֲבָל כָּל שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ אֵין לוֹ טֻמְאַת אֲחוֹרַיִם, וְאִם נָגְעוּ מַשְׁקִין טְמֵאִים מֵאֲחוֹרָיו לֹא נִטְמְאוּ אֲחוֹרֵי הַכְּלִי:


פרק ב – משנה ד

פַּנָּס. כְּמִין עֲשָׁשִׁית שֶׁל חֶרֶס עֲשׂוּיָה נְקָבִים בְּדָפְנוֹתֶיהָ שֶׁמֵּהֶן הָאוֹרָה יוֹצֵאת, וּמַנִּיחִים הַנֵּר בְּתוֹכָהּ שֶׁלֹּא יְכַבֶּנָּה הָרוּחַ: שֶׁאֵין לוֹ. בֵּית קִבּוּל שֶׁמֶן. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל נֵר: טָהוֹר. שֶׁבֵּית קִבּוּל נֵר אֵין לוֹ תוֹךְ, אֶלָּא הַנֵּר מֻנָּח עָלָיו {יח}: מְגוּפַת הַיּוֹצְרִים. כְּעֵין אָבְנַיִם שֶׁל חֶרֶס {יט} שֶׁהַיּוֹצְרִים עוֹשִׂים הַכֵּלִים עֲלֵיהֶן: אֶת שֶׁהוּא פוֹתֵחַ בָּהּ. כְּלוֹמַר הַמְּגוּפָה שֶׁהַיּוֹצֵר מַשְׁלִיךְ עָלֶיהָ הַטִּיט וּמְפַתֵּחַ עָלֶיהָ בְּיָדָיו צוּרַת הַכְּלִי: טְהוֹרָה. לְפִי שֶׁאֵין לָהּ שָׂפָה סָבִיב וְאֵין כָּאן תּוֹךְ: וְשֶׁהוּא גוֹמֵר בָּהּ. וְהַמְּגוּפָה שֶׁמַּעֲמִיד עָלֶיהָ הַכְּלִי לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה צוּרָתוֹ יֵשׁ לוֹ תוֹךְ, וּלְכָךְ הִיא טְמֵאָה. וְרַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ שֶׁיֵּשׁ כְּלִי לַיּוֹצְרִים שֶׁנִּקְרָא מְגוּפָה, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁפִּתְחֵיהֶן צַר וְיֵשׁ שֶׁפִּתְחֵיהֶן רָחָב, אֶת שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ בָּהּ, כְּלוֹמַר שֶׁעָתִיד לְהַרְחִיב פִּתְחָהּ, טְהוֹרָה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּה וְהַוְיָא כְגָלְמֵי כְלֵי חֶרֶס. וְשֶׁהוּא גּוֹמֵר בָּהּ, שֶׁמַּנִּיחָהּ כָּךְ בְּפֶתַח צַר, טְמֵאָה. וּמַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר כְּלֵי חֶרֶס מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִים טֻמְאָה מִשָּׁעָה שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן. וְלֹא כְרַבָּנָן דְּאָמְרֵי מִשֶּׁיִּצָּרְפוּ בַכִּבְשָׁן. וּפֵרוּשׁ רִאשׁוֹן נִרְאֶה לִי עִקָּר: מַשְׁפֵּךְ. כְּלִי שֶׁנּוֹתְנִין עַל פִּי חָבִית אוֹ עַל פִּי הַנּוֹד כְּשֶׁרוֹצִין לְמַלְּאוֹתוֹ יַיִן אוֹ שֶׁמֶן: וְשֶׁל רוֹכְלִין. שֶׁהוּא קָטָן וְעָשׂוּי לְהַכְנִיס שֶׁמֶן לְפַכִּין קְטַנִּים, וּמַחֲזִיק לֹג אוֹ שְׁנֵי לֻגִּים, וְהָרוֹכֵל מֵנִיחַ אֶצְבָּעוֹ מִתַּחְתָּיו כְּנֶגֶד הַנֶּקֶב וּמוֹדֵד בּוֹ שֶׁמֶן, וּמֵסִיר אֶצְבָּעוֹ וְהַשֶּׁמֶן יוֹרֵד לְכֵלָיו שֶׁל לוֹקֵחַ. וְעָשׂוּי לְקַבָּלָה הוּא וּמְקַבֵּל טֻמְאָה: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַטֵּהוּ עַל צִדּוֹ. כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ אֵינוֹ שֶׁל מִדָּה, מַשְׁפֵּךְ שֶׁל רוֹכְלִים לְעוֹלָם [מִטַּמֵּא], מִפְּנֵי שֶׁמַּטֵּהוּ עַל צִדּוֹ לְקַבֵּל בּוֹ מְעַט כְּדֵי שֶׁיָּרִיחַ בּוֹ הַלּוֹקֵחַ, וְנִמְצָא עָשׂוּי לְקַבָּלָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

[gs_get_hebdate]

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א