מסכת מעילה

פרק ג – משנה ב

הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ, לֹא נֶהֱנִין {ג} וְלֹא מוֹעֲלִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לָבֹא כֻלָּן שְׁלָמִים. מֵת, הָיוּ סְתוּמִים, יִפְּלוּ לִנְדָבָה {ה}. הָיוּ מְפֹרָשִׁים, דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי עוֹלָה, יָבִיאוּ עוֹלָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. וּדְמֵי שְׁלָמִים, יָבִיאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם:


פרק ג – משנה ג

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַדָּם, קַל בִּתְחִלָּתוֹ וְחָמוּר בְּסוֹפוֹ, וְהַנְּסָכִים, חֹמֶר בִּתְחִלָּתָן וְקַל בְּסוֹפָן. הַדָּם, בַּתְּחִלָּה אֵין מוֹעֲלִים בּוֹ. יָצָא לְנַחַל קִדְרוֹן, מוֹעֲלִים בּוֹ. הַנְּסָכִים, בַּתְּחִלָּה מוֹעֲלִים בָּהֶן. יָצְאוּ לַשִּׁיתִין, אֵין מוֹעֲלִים בָּהֶם:


פרוש הברטנורא


פרק ג – משנה ב

הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ. וְלֹא פֵרֵשׁ אֵלּוּ לְעוֹלָתִי וְאֵלּוּ לְחַטָּאתִי וְאֵלּוּ לִשְׁלָמַי {ב}: לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִים. בְּכָל אוֹתָן הַמָּעוֹת: מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְהָבִיא כֻלָּן שְׁלָמִים. כְּלוֹמַר דְּכָל מָעָה וּמָעָה מָצִינַן לְמֵימַר זוֹ לִשְׁלָמִים הִפְרִישׁ. וּשְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים נִינְהוּ וְאֵין בָּהֶן דִּין מְעִילָה, כְּדִתְנַן בְּשִׁלְהֵי פֶרֶק קַמָּא, קָדָשִׁים קַלִּים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן אֵין מוֹעֲלִים. וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא נַמִּי בַהֲדַיְהוּ חַטָּאת וְעוֹלָה דִבְנֵי מְעִילָה נִינְהוּ, כֵּיוָן דְּאִיכָּא נַמִּי דְמֵי שְׁלָמִים שֶׁאֵינָן בְּנֵי מְעִילָה, אִי קָא מַיְתֵי עֲלַיְהוּ קָרְבַּן מְעִילָה אִשְׁתַּכַּח דְּמַיְתֵי חֻלִּין בָּעֲזָרָה, הִלְכָּךְ לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין {ד}: מֵת. הַמַּפְרִישׁ הַמָּעוֹת. וְהָיוּ הַמָּעוֹת סְתוּמִים, שֶׁלֹּא פֵרֵשׁ אֵלּוּ לְחַטָּאת וְאֵלּוּ לְעוֹלָה וְאֵלּוּ לִשְׁלָמִים, יִפְּלוּ כָל הַמָּעוֹת לִנְדָבָה: דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. דְּחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ הִיא: דְּמֵי עוֹלָה יָבִיאוּ עוֹלָה. כִּדְאָמְרִינַן [קִנִּים סוֹף פֶּרֶק ב'] הָאִשָּׁה שֶׁמֵּתָה יָבִיאוּ יוֹרְשֶׁיהָ אֶת עוֹלָתָהּ, דְּדוֹרוֹן בְּעָלְמָא הוּא: וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד. כְּדִין שַׁלְמֵי נָזִיר: וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם. דִּבְלֶחֶם כְּתִיב (בְּמִדְבַּר ו) וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר, וְהָכָא לֵיתֵיהּ, דְּמִית:


פרק ג – משנה ג

הַדָּם בַּתְּחִלָּה אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. הַיְנוּ קֹדֶם זְרִיקָתוֹ, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא יז) וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר, לְכַפָּרָה נְתַתִּיו וְלֹא לִמְעִילָה: יָצָא לְנַחַל קִדְרוֹן מוֹעֲלִין בּוֹ. הַיְנוּ בָתַר זְרִיקָה, כְּדִתְנַן אֵלּוּ וָאֵלּוּ הַיְנוּ דָמִים הַחִיצוֹנִים וְדָמִים הַפְּנִימִיִּים הַנִּשְׁפָּכִים עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה, מִתְעָרְבִים בָּאַמָּה, סִילוֹן שֶׁבָּעֲזָרָה, וְיוֹצְאִים לְנַחַל קִדְרוֹן וְנִמְכָּרִים לַגַּנָּנִים לְזֶבֶל, וּמוֹעֲלִים בָּהֶן. וְהַךְ מְעִילָה, מִדְּרַבָּנָן הִיא וְלֹא מִדְּאוֹרַיְתָא, דְּאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ וּמוֹעֲלִים בּוֹ: יָצְאוּ לַשִּׁיתִין. נֶקֶב הָיָה בַמִּזְבֵּחַ שֶׁבּוֹ יוֹרְדִים הַנְּסָכִים לַשִּׁיתִין, דְּהַיְנוּ יְסוֹדוֹת שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁהֵן חֲלוּלִים וַעֲמֻקִּים מְאֹד {ו}. וְאִם הִכְנִיס יָדוֹ וְקִבֵּל הַנְּסָכִים קֹדֶם שֶׁיָּרְדוּ לַתְּהוֹם, אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, שֶׁכְּבָר נַעֲשֵׂית מִצְוָתָן:

[gs_get_hebdate]

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א