מסכת מנחות-חולין


פרק יג – משנה יא

נֶאֱמַר בְּעוֹלַת הַבְּהֵמָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ (ויקרא א), וּבְעוֹלַת הָעוֹף אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ (שם), וּבַמִּנְחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ (שם ב), לְלַמֵּד, שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אָדָם אֶת דַּעְתּוֹ לַשָּׁמָיִם:


פרק א – משנה א

הַכֹּל שׁוֹחֲטִין וּשְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, שֶׁמָּא יְקַלְקְלוּ בִשְׁחִיטָתָן. וְכֻלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן, שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה. שְׁחִיטַת נָכְרִי, נְבֵלָה, וּמְטַמְּאָה בְמַשָּׂא. הַשּׁוֹחֵט בַּלַּיְלָה, וְכֵן הַסּוּמָא שֶׁשָּׁחַט, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. הַשּׁוֹחֵט בְּשַׁבָּת, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ {יא}, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה:

פרוש הברטנורא


פרק א – משנה א

הַכֹּל שׁוֹחֲטִין. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, הַכֹּל שׁוֹחֲטִים לְכַתְּחִלָּה וּשְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה דִּיעֲבַד. דְּמֵרֵישָׁא מַשְׁמַע דְּהַאי דִּמְרַבִּינַן מֵהַכֹּל שׁוֹחֲטִין לְכַתְּחִלָּה {א}, וּבְסֵיפָא מַשְׁמַע דְּכִי מְרַבִּינַן מֵהַכֹּל, דִּיעֲבַד מְרַבִּינַן לֵיהּ, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה לֹא אִתְרְבֵּי. וְהָא לֵיכָּא לְמֵימַר כֻּלַּהּ מַתְנִיתִין לְכַתְּחִלָּה וַחֲדָא קָתָנֵי, דְּכֵיוָן דְּתָנָא הַכֹּל שׁוֹחֲטִין פְּשִׁיטָא דִכְשֵׁרָה. וּבַמַּסְקָנָא מְפָרְשָׁא מַתְנִיתִין בַּגְּמָרָא הָכִי, הַכֹּל שׁוֹחֲטִין, כָּל הַמֻּמְחִים הַיּוֹדְעִים הִלְכוֹת שְׁחִיטָה {ב} שׁוֹחֲטִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מֻחְזָקִין, שֶׁלֹּא שָׁחֲטוּ לְפָנֵינוּ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים לִרְאוֹת אִם יֵשׁ בָּהֶן כֹּחַ שֶׁלֹּא יִתְעַלְּפוּ {ג} בַּשְּׁחִיטָה וְיָבֹאוּ לִידֵי שְׁהִיָּה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים דַּחֲשִׁיבֵי מֻמְחִים, בִּזְמַן שֶׁאֵלּוּ הַמּוֹסְרִים לוֹ לִשְׁחֹט יוֹדְעִים וּמַכִּירִים בּוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה, אֲבָל אִם אֵין יוֹדְעִים בּוֹ אִם יוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה, לֹא יִשְׁחֹט. וְאִם שָׁחַט, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, וְאִם יוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה: חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. דַּאֲפִלּוּ דִּיעֲבַד וְיוֹדְעִים הִלְכוֹת שְׁחִיטָה אָסוּר לֶאֱכֹל מִשְּׁחִיטָתָן. דְּתָמִיד הֵן מֻחְזָקִין לְקַלְקֵל, שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת: וְכֻלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ. מִדְּלֹא קָתָנֵי וְאִם שָׁחֲטוּ, אֶלָּא וְכֻלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ, מַשְׁמַע דְּלָאו אַחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן גְּרֵידָא קָאֵי {ד} אֶלָּא אַף אַשֶּׁאֵין יוֹדְעִים בּוֹ אִם יוֹדֵעַ הִלְכוֹת שְׁחִיטָה דְרֵישָׁא קָאֵי, דְּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. וְאִי לֵיתֵיהּ קַמָּן דְּלִבְדְּקֵיהּ, וְשָׁחַט וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתוֹ, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. וְלֵית הִלְכָתָא כִּי הַאי מַתְנִיתִין. אֶלָּא אַף עַל גַּב דְּאֵין אֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתוֹ וְלֵיתֵיהּ קַמָּן דְּלִבְדְּקֵיהּ, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה, דְּרֹב מְצוּיִן אֵצֶל שְׁחִיטָה מֻמְחִים הֵן, וְאַף לְכַתְּחִלָּה שׁוֹחֲטִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן: שְׁחִיטַת נָכְרִי. אֲפִלּוּ כְּהִלְכָתָהּ וְיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו {ה}, נְבֵלָה. אֲבָל אֵינָהּ אֲסוּרָה בַהֲנָאָה {ו}, דְּדַוְקָא שְׁחִיטַת מִין הָאָדוּק לַעֲבוֹדָה זָרָה {ז} אֲסוּרָה בַהֲנָאָה, דִּסְתָם מַחֲשֶׁבֶת מִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל נָכְרִי הָאָמוּר כָּאן הוּא מֵאוֹתָן שֶׁמַּעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶן בִּידֵיהֶן: וּמְטַמְּאָה בְמַשָּׂא. כְּדִכְתִיב (וַיִּקְרָא יא) וְהַנּוֹשֵׂא אֶת נִבְלָתָהּ וְגוֹ', וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע. וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְמִתְנֵי, דְּכֵיוָן דִּנְבֵלָה הִיא בְּיָדוּעַ שֶׁנְּבֵלָה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, זוֹ מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא בִּלְבָד, וְיֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת שֶׁמְּטַמְּאָה אֲפִלּוּ בְּאֹהֶל, וְאֵי זוֹ, זוֹ תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה {ח}: הַשּׁוֹחֵט בַּלַּיְלָה וְכֵן הַסּוּמָא. תָּנָא שׁוֹחֵט בַּלַּיְלָה דּוּמְיָא דְסוּמָא, מַה סּוּמָא בַּאֲפֵלָה אַף הַשּׁוֹחֵט בַּלַּיְלָה בַּאֲפֵלָה, וּבְהַאי הוּא דְּתָנָא הַשּׁוֹחֵט דִּיעֲבַד אִין לְכַתְּחִלָּה לֹא, אֲבָל כְּשֶׁאֲבוּקָה כְּנֶגְדּוֹ אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה שׁוֹחֲטִים בַּלַּיְלָה: הַשּׁוֹחֵט בְּשַׁבָּת. אַף עַל פִּי שֶׁאִם הָיָה מֵזִיד {ט} הָיָה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. וּמִיהוּ אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה לְיוֹמָהּ, דִּלְהָכִי תָּנֵי בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, לְאַקּוֹשֵׁי שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה יּוֹם הַכִּפּוּרִים אֲסוּרָה בַאֲכִילָה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם מִשּׁוּם עִנּוּי, אַף שַׁבָּת אֲסוּרָה בַאֲכִילָה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מֻתֶּרֶת בֵּין לוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים. וְהַשּׁוֹחֵט לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת דִּבְהֶתֵּרָא קָא שָׁחַט, מֻתָּר לְבָרִיא לֶאֱכֹל {י} מִמֶּנּוּ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת בָּשָׂר חַי, אֲבָל לֹא מְבֻשָּׁל, שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ:

[gs_get_hebdate]

הצטרפו עכשיו לשיעור המרתק במשנה היומית
מאת: המג"ש הרה"ג מאיר רוז שליט"א