משנה יומית כ' סיון

פרוש הברטנורא

פרק א – משנה יד

כְּלִי חֶרֶס מַצִּיל עַל הַכֹּל. כְּלִי חֶרֶס הַמֻּקָּף צָמִיד פָּתִיל מַצִּיל עַל כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ כְּשֶׁהוּא בְּאֹהֶל הַמֵּת, וְלֹא יִטַּמֵּא כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, דִּכְתִיב (בְּמִדְבַּר יט) וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא, הָא יֵשׁ עָלָיו צָמִיד פָּתִיל טָהוֹר הוּא וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, לֹא שְׁנָא כֵּלִים וְלֹא שְׁנָא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין. וּבִכְלִי חֶרֶס הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּכְתִיב וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ, בְּמִי שֶׁמִּטַּמֵּא דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא דֶּרֶךְ גַּבּוֹ: אֵינוֹ מַצִּיל אֶלָּא עַל אֳכָלִין וּמַשְׁקִין וְעַל כְּלֵי חָרֶס. אֲבָל עַל שְׁאָר כֵּלִים אֵינוֹ מַצִּיל כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל: מִפְּנֵי מָה וְכוּ' מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָמֵא עַל גַּב עַם הָאָרֶץ. שֶׁכָּל הַנִּמְצָא אֵצֶל עַמֵּי הָאָרֶץ בֵּין כֵּלִים בֵּין אֳכָלִים וּמַשְׁקִין כֻּלָּן בְּחֶזְקַת טְמֵאִין, לְפִי שֶׁאֵינָם בְּקִיאִים בְּהִלְכוֹת טֻמְאָה וְטָהֳרָה וְחוֹשְׁבִין עַל טָמֵא שֶׁהוּא טָהוֹר: וְאֵין כְּלִי טָמֵא חוֹצֵץ. אֵין מַצִּיל מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה אֶלָּא כְּלִי טָהוֹר בִּלְבַד, אֲבָל כְּלִי טָמֵא אֵינוֹ מַצִּיל עַל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, וְכֵלִים שֶׁל עַם הָאָרֶץ הוֹאִיל וּבְחֶזְקַת טְמֵאִים הֵן אֵינָן מַצִּילִין: לְעַצְמוֹ טִהַרְנוּ. לְעַם הָאָרֶץ לְבַדּוֹ טִהַרְנוּ, וְלֹא חָיְשִׁינַן דִּלְמָא אָתֵי חָבֵר לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בְהוּ, שֶׁהֲרֵי הֵם בְּדֵלִים מִמַּגָּעָם, וּבְלָאו הָכִי נַמִּי כָּל מַאֲכָלָם טָמֵא, הִלְכָּךְ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין וּכְלֵי חֶרֶס שֶׁאֵין לָהֶם טָהֳרָה בְּמִקְוֶה, כְּשֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ צָמִיד פָּתִיל שֶׁל כְּלִי עַם הָאָרֶץ אָמְרִינַן לְהוּ טְהוֹרִים הֵן, וְיִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן הֵן שֶׁמַּחֲזִיקִין כְּלֵיהֶם בְּחֶזְקַת טְהוֹרִים, וְאֵין לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִשְׁאַל הֶחָבֵר מֵהֶן וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, שֶׁהֲרֵי הֵן אֶצְלוֹ בְּחֶזְקַת טְמֵאִים וְאֵין לָהֶם טָהֳרָה עוֹלָמִית. אֲבָל בִּכְלֵי שֶׁטֶף דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יִשְׁאַל הֶחָבֵר מֵהֶן וְיַטְבִּילֵם וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּלֹא הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, שֶׁלֹּא יֵדַע שֶׁנִּטְמְאוּ בְּאֹהֶל הַמֵּת, וְחוֹשֵׁב דִּטְבִילָה בְּעָלְמָא סַגִּי לְהוּ לְהַצִּילָם מִטֻּמְאָה שֶׁנִּטְמָאִין אַגַּב עַם הָאָרֶץ, וְהַיְנוּ דִתְנַן טִהַרְתָּ לְךָ וָלוֹ, דְּאָתֵי חָבֵר לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בְהוּ, הִלְכָּךְ עָשׂוּ דִּין שָׁוֶה לַכֹּל, וְאָמְרוּ דְּאֵין כְּלִי שֶׁטֶף נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל לֹא בְּשֶׁל חָבֵר וְלֹא בְּשֶׁל עַם הָאָרֶץ. וְאִם בָּאוּ לִגְזֹר שֶׁלְּעוֹלָם כְּלִי חֶרֶס שֶׁל עַם הָאָרֶץ לֹא יַצִּיל בְּצָמִיד פָּתִיל לְפִי שֶׁהוּא בְּחֶזְקַת טָמֵא וְאֵין כְּלִי טָמֵא מַצִּיל {יז} (אֲבָל שֶׁל חָבֵר יַצִּיל), לֹא הָיוּ עַמֵּי הָאֲרָצוֹת מְקַבְּלִין מֵהֶן, לְפִי שֶׁהֵן סְבוּרִים שֶׁהֵן בְּקִיאִין וְשׁוֹמְרִים כְּלֵיהֶם בְּטָהֳרָה וְכֵלִים שֶׁלָּהֶם מַצִּילִין:

פרק ב

פרק ב – משנה א

רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים הֵעִיד. מִלִּשְׂרֹף אֶת הַבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה. בְּוָלָד שֶׁל וָלָד קָאָמַר. הַבָּשָׂר שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, שֶׁנִּטְמָא בְּוָלָד שֶׁל וָלָד כְּלוֹמַר שֶׁנָּגַע בַּשֵּׁנִי וְנַעֲשָׂה הוּא שְׁלִישִׁי, לֹא נִמְנְעוּ מִלְּשָׂרְפוֹ עִם הַבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה. וּכְשֶׁנּוֹגֵעַ זֶה הַבָּשָׂר שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה שְׁלִישִׁי בַּבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה, חוֹזֵר לִהְיוֹת שֵׁנִי, שֶׁהֲרֵי נָגַע בָּרִאשׁוֹן וְנַעֲשָׂה שֵׁנִי, וְנִמְצָא שֶׁהוֹסִיפוּ לוֹ טֻמְאָה עַל טֻמְאָתוֹ, דְּמֵעִקָּרָא שְׁלִישִׁי וְהַשְׁתָּא שֵׁנִי, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנְעוּ מִלְּשָׂרְפוֹ עִם חָמוּר מִמֶּנּוּ, דְּהוֹאִיל וְאַף זֶה הַקַּל לִשְׂרֵפָה עוֹמֵד לֹא חָשׁוּ אִם מְטַמְּאִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֹכֶל מְטַמֵּא אֹכֶל מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּטֻמְאַת אֳכָלִים טָמֵא הוּא, הוּא טָמֵא וְאֵין מְטַמֵּא אֹכֶל כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מִכָּל מָקוֹם רַבָּנָן גָּזְרוּ שֶׁיִּהְיֶה אֹכֶל מְטַמֵּא אֹכֶל: הַשֶּׁמֶן. שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּפְסַל בִּטְבוּל יוֹם הוּא שְׁלִישִׁי לַטֻּמְאָה, דִּטְבוּל יוֹם הוּא פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה מִן הַתּוֹרָה וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ שְׁלִישִׁי: בְּנֵר שֶׁנִּטְמָא בִטְמֵא מֵת. הַאי נֵר שֶׁל מַתֶּכֶת הוּא וְלֹא שֶׁל חֶרֶס. דְּכָל כֵּלִים חוּץ מִכְּלֵי חֶרֶס שֶׁנָּגְעוּ בְּטֻמְאַת מֵת נַעֲשׂוּ כְּמוֹתָהּ, אִם אָב אָב וְאִם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב (בְּמִדְבַּר יט) בַּחֲלַל חֶרֶב, וְדָרְשִׁינַן חֶרֶב הֲרֵי הוּא כַּחָלָל, שֶׁהַחֶרֶב שֶׁנָּגַע בַּמֵּת נַעֲשָׂה אֲבִי אָבוֹת כַּמֵּת עַצְמוֹ. וּכְשֶׁנָּגַע בִּטְמֵא מֵת שֶׁהוּא אָב, נַעֲשָׂה גַּם כֵּן הַחֶרֶב אָב. וְכָל שְׁאָר כֵּלִים כְּחֶרֶב לְדִין זֶה, חוּץ מִכְּלֵי חֶרֶס. נִמְצָא הַנֵּר שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁנָּגַע בִּטְמֵא מֵת נַעֲשָׂה אַב הַטֻּמְאָה. וְהַשְׁתָּא הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא עַל דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים, שֶׁהֲרֵי רַבִּי חֲנִינָא לֹא הִתִּיר אֶלָּא לְהַחֲזִיר הַשְּׁלִישִׁי שֵׁנִי, וְרַבִּי עֲקִיבָא הִתִּיר לְהַחֲזִיר הַשְּׁלִישִׁי רִאשׁוֹן, שֶׁהַשֶּׁמֶן שֶׁנִּפְסַל בִּטְבוּל יוֹם שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, כְּשֶׁמַּדְלִיקִין אוֹתוֹ בְּנֵר שֶׁנִּטְמָא בִּטְמֵא מֵת שֶׁהַנֵּר עַצְמוֹ נַעֲשָׂה אָב כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, נִמְצָא שֶׁחוֹזֵר הַשְּׁלִישִׁי לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנְעוּ, דְּהוֹאִיל וְיֵשׁ שֵׁם טֻמְאָה עָלָיו לֹא חָיְשִׁינַן לֵיהּ וּמֻתָּר לְהוֹסִיף בַּיָּדַיִם: